פרק: 20
————————————————————
אני כל כך נחושה לרצוח אותו ברגע זה.
אבל, כשחושבים על זה.. להרוג אותו עכשיו, בצורה כה עלובה ולא מתוכננת כמו אז בהפעם הקודמת שנסיתי לברוח מהשער
ללא כל הצלחה.
זה אמור לתת לי מנורה אדומה, שזה גם עלול להיכשל באותה מידה. טוב, אם כמה שאני רוצה לעשות את זה. אני חייבת להיות סבלנית ולחכות לרגע הנכון.
אדריאן נעמד ממולי.
מניח את כף ידו על כתפי. ״אני מצטער.. אם מה שאמרתי לך קודם לכן פגע בך".
״באיזו שהוא אופן. בכל מקרה.. זו לא הייתה כוונתי.."
הסטתי את פניי הצידה.
״אני מבינה.. אבל, בבקשה תבטיח לי משהו אחד."
״מה זה?"
״אני רוצה שתבטיח לי. שלעולם, אבל לעולם.. לא תעשה את זה שוב!"
״כי זה עלול לגרום לי להרגיש כל כך רע.." אמרתי בזמן שאני גורמת לעיניי לדמועה.
״אני לא רוצה לגרום לך להרגיש רע ככה. אבל, אחרי כל המאמצים שלי." אמר כשאצבעותיו נגעו בליטוף בקצה העורף שלי.
וזרועותיו עטפו את אמצע גבי בחצי חיבוק.
אחרי זה הסיט את עיניו הצידה.
״אני לא יכול להבטיח לך שאעצור כאן.. כל עוד המטרה שלי לא בהישג כף ידי."
״אתה טועה..
אולי זה לא נראה ככה. אבל, אני חושבת שאני מתחילה להרגיש אליך רגשות.. אני לא אשקר שבהתחלה זה הרתיע אותי. בגלל שאתה אחי בדם וכל זה.
אבל אז! עלה לי הסימון ש.. שאני רוצה אותך! נסיתי כל כך להכחיש את הרגשות האלו.
נסיתי לא להיכנע לטירוף הזה, אז במקום להתמודד,,אז ברחתי! כי פחדתי!"
אני מקווה, שהמשחק שלי מספיק טוב.. נסיתי לחבר את הבריחה כסיפור אהבה אסורה.
עיניו של אדריאן נהפכו לפעומות.
שניה אחרי זה, משך אותי אליו לחיבוק.
״ידעתי.. ידעתי. שהמאמצים שלי לא התבזבזו לשווא. שבסופו של דבר זה הדדי!
אני אוהב אותך! אני אוהב אותך! את החיים שלי!"
״אבל אוצר קטן שלי! לא היית צריכה לברוח בגלל הסיבה הזו. אבל עכשיו כשאני יודע את הסיבה האמיתית שלך.
אני אדאג להקטין את עונשך.."
ולהגן עלייך". אמר תוך כדי שהוא מרים את פניי אליו ונותן לי רצף של נשיקות על שפתיי.
אני אצטרך לסבול את זה עוד קצת.
שפתיו התנתקו משפתיי.
בזמן שעיניו נשארו להביט לתוך עיניי החומות לעוד קצת זמן.
תוך כדי שהוא שולף מכיס מכנסיו את תיבת הטבעת.
״אתה.."
אדריאן פתח את התיבה ושלף משם את הטבעת ואחז בפרק כף ידי.
עיניי נהפכו לפעומות.
כשהטבעת הונדה לי על האצבע.
ברגע אחד, עיניי החלו לדמועה.
הדמעות האלו זה לא היה מתוך התרגשות אלא מתוך כאב ועצב. שאני שומרת כבר בבטן כבר הרבה מאוד זמן. ועכשיו, זה החליט לצוף לי.
כי ציפיתי לקבל את זה מהארוס האמיתי שלי, איתן. אבל עכשיו, איתן לא יותר מסתם אידיוט..
פרצתי בבכי. מנגבת לעצמי את הדמעות.
נמאס לי כבר.. נמאס לי כבר מהכל! הבדידות הזאת.. היא מדכאת כל כך! ואני מתגעגעת להורים שלי.. ולאבא שלי.
אדריאן ניגב לי את הדמעות מתחת לעיניי.
״אני נרגש בדיוק כמוך." אמר בחיוך רחב.
הוא מעז עוד לחייך? אחרי שהוא פאקינג הרס לי את החיים!
אדריאן תפס בשתי כפות ידיי ומקריב אותם לשפתיו.
״אדריאן.. בתור ארוסתך. אני רוצה להעניק לך מתנה קטנה ממני."
״מתנה?"
״כן משהו קטן ממני.." אמרתי לו בחצי קריצה ומזיזה את שתי ידיי באלגנטיות מידיו.
״אז נתראה מחר ב9:00 בבוקר, אהובי".
אמרתי וגוררת אותו מחוץ לחדרו וטורקת עליו את הדלת.
אוקיי יש לנו את זה!
התקדמתי לכיוון שולחן העבודה. תולשת לי דף ולוקחת לי עיפרון. גררתי את הכיסא ומתיישבת עליו.
בסדר, הגיע הזמן לעבור לשלב הבא של התוכנית שלנו.
חיוך זדוני החליק על שפתיי.
״אז, למה לא בעצם.."
————————————————————
אז מה אנדראיה זוממת?🤔
מה אתם חושבים שיקרה בפרק הבא?🫣
מה דעתכם על הפרק של היום?
אשמח שתגיבו זה נותן לי המון מוטיבציה להמשיך לכתוב לכם🥰
רף: 10 הצבעות 💫 ו10 תגובות❤️ ומי שעדיין לא עוקב אחריי אז בזריז. 🤩