פרק: 19
————————————————————
רגליי רעדו..
כשצרמורמת חזקה הורגשה לאורך כל גופי.
אדריאן התקרב ממולי והושיט אליי את ידו.
״אם אני אמות, אני רוצה שזה יהיה איתך. נקבר זה ליד זה."
כפי שאת רוצה.. אנדראיה שלי. אבל קודם..." אמר ואוחז בפרק כף ידי.
כשפתאום, שלף מכיס מכנסיו תיבת טבעת.
כורע ממולי ברך.
״האם תינשאי לי?" שאל והרים את מבטו אליי.
חיוך רחב וחושף שיניים נמרח על שפתיו.
פשוט תתעלמי ממנו, אנדראיה..
אין צורך לתת לו תשומת לב.. מלמלתי לעצמי בליבי.
מנסה לשמור על קור רוח.
חטפתי לעצמי משהו ללבוש. מלבישה עליי סוג של חזיייה גופייה כזאת.
משהו לא מוגדר. טוב זה עדיף מאשר להישאר עירומה
ליד הפסיכופט הזה, שאני מתביישת אפילו לקרוא לו אחי.
״אנדראיה!"
חטפתי לעצמי תחתונים. מכניסה את רגליי לתוך החורים ומושכת מעלה עד לבטן הטבור.
אדריאן התקדם ממולי, מוריד חולצה.
כשפתאום, מצמיד אותי לקיר.
״את מעזה להתעלם ממני!?" צעק עליי באיום בעוד שהוא מוחץ לי את לחי הלסת שלי.
נאנחתי מכאב, בקול מעט שבור.
"אתה מכאיב לי..." שפתיו ננעצו בשפתיי בפתאומיות, והתחזקתי במרירות.
ברגעי חוסר השליטה, נשכתי את שפתיו, פוצעת לו את השפתיים ומעניקה לו טעם מר ונקמתי.
״את..מאיפה קיבלת ביצים, לפצוע לי את השפתיים!?"
הורדתי את הראש מטה.
כשחיוך ממזרי עלה על שפתיי.
״מאז שלא אכפת לי כבר למות.. אז אין לי סיבה להישאר הבתולה מריה כאן.."
דחפתי אותו ממני וחטפתי לעצמי את הקנקן ושוברת אותו על הרציפה.
״מה בדיוק את חושבת שאת עושה!?"
התכופפתי והרמתי זכוכית אחת עבה וגדולה.
הפחד הכי גדול שלי.. אולי זה נשמע מצחיק¿ אם אומר את זה. אבל כן..
יש לי פוביה מדם.
נעמדתי בגוף רועד והסטתי את פניי הצידה.
״אנדראיה.. זה מסוכן מידיי! תשחררי מהחתיכת הזכוכית הזאת ברגע זה!"
״אכפת לך ממני?"
״כן, אכפת לי ממך מאוד! אולי זה לא נראה לך ככה.
אבל, אני אוהב אותך מאוד! וגם את אחת מהסיבות שבגללה הפכתי לכזה. זה הודות לך!
כי אני אוהב אותך.. אוהב אותך מאוד!"
אמר על סף של דמעות ונופל ממולי על הברכיים. משפיל את ראשו מטה. משתחווה אליי.
״אני לא יודע מה לעשות.. שתרגישי כמוני.
כל המאמצים והמשאבים שעשיתי. זה היה רק בשביל לזכות בליבך, כל זה היה רק למענך."
״למעני? מה כבר עשית!?"
״בבקשה, תבטיחי לי שלא תכעסי עליי.."
״תדבר כבר.. מה עשית למעני!"
״הכנסייה הזאת.."
״תמשיך.."
״היא בעצם, נוצרה תחת השם שלי. אני הקמתי את הכנסייה הזאת מכדאי שאוכל להפריד אותך מאמא ואבא.
טוב מכדאי שזה לא יראה חשוד, אז אספתי מכל המשפחות הנוצריות והקותליות את ילדיהן הטהורים.
את הבנות הפכתי לנזירות ואת הבנים הפכתי לכומרים.
לאט לאט עוד ועוד התאספו וזה נהיה אימפרייה אחת עצומה.
עם הזמן, התחלתי לנצל את תמימות הנזירות והתחלתי למכור אותן עבור כסף לגברים אמידים."
״קשה לחפש נשים טהורות היום, מאז העשור האחרון.
את הבתולות, ניתן לספור אותן על האצבע הקטנה."
עיניי נהפכו לפעומות.
״זה מזעזע.. איך אתה בכלל יכול לומר שכל זה היה למעני!?
אתה בכלל שומע את עצמך!! אתה שטן ומשוגע! ואתה צריך ללכת לטיפול!" צעקתי עליו על סף של דמעות.
לא ציפיתי, שהוא יהיה כל כך מרושע וקיצוני..
ועוד הוא מקשקש לי שטויות על זה, שהוא הקים את הכנסייה הזאת עבורי מכדאי שיוכל להרחיק אותי מהבית!
זה לא בגללי.. זה בגללו!
״אפילו מוות, לא יספיק לך על מה שעשית!"
גיחך.
״את חמודה כשאת עצבנית.."
בכל אופן, היום אני הולכת לרצוח אותו בדם קר! אדריאן הניח את המראה הקטנה והסתובב אליי.
אחזתי בזכוכית ומוחצת אותה בתוך כף ידי.
עבור כולן, אני ארצח אותך במו ידי!
————————————————————
מה אתם חושבים שיקרה בפרק הבא?🤔
מה דעתכם על הפרק של היום?
אשמח שתגיבו זה נותן לי המון מוטיבציה להמשיך לכתוב לכם🥰
רף: 10 הצבעות 💫 ו10 תגובות❤️ ומי שעדיין לא עוקב אחריי אז בזריז. 🤩