זה פרק קצר אנשים אומרת מראש
תמונות ועוד שיט למטה, תהנו!
~~~
ניקו התעורר במצמוץ מבולבל ולא הבין איפה הוא, עד שנזכר באירועים של קודם.
ריינה לא הייתה לידו עכשיו, כנראה הלכה לסלון, והוא יכל לבחון את החדר.
זה היה חדר יחסית גדול עם המון מיטות.
המון מיטות.
ועוד המון ארונות ושידות.
ניקו לא הבין למה יש אחד עשרה מיטות לפי הספירה שלו בעוד הם עשרה דיירים.
ואז ניקו נזכר למה הוא ברח לחדר.
אוקטביאן.
הוא הגיע לפה.
הוא הרס לו הכל.
עד שהיה לו סיכוי כלשהוא להתחבר לאנשים, לפתוח דף חדש.
אבל לא.
הקארמה שונאת אותו אז המפלצת הזאת נכנסה לבית.
המפלצת הזאת נכנסה לו לחיים.
דלת החדר נפתחה וראש בלונדיני הציץ מהפתח.
ג'ייסון.
"ניקס! התעוררת!"
הוא חיבק אותו בחיוך.
ניקו חייך חיוך קלוש גם הוא.
הוא אהב את ג'ייסון, שהיה כמו אחיו הגדול.
"אתה רוצה לבוא לסלון?" שאל ג'ייסון
ניקו היסס.
"אני לא רוצה לראות את... את ההוא" הוא אמר בהיסוס
ג'ייסון צחק ואמר "הוא לא פה! שכחתי לספר לך! וויל שבר לו את האף אז הוא עשה דרמה ענקית והוציאו אותו בשביל בדיקות בקופת חולים!"
ניקו חייך חיוך גדול בהקלה.
לפחות הוא לא צריך לסבול את המפלצת הזאת, בינתיים.
"טוב אז בוא נלך לסלון."
שהם נכנסו לסלון הם ראו את כל הדיירים מדברים בנעימות.
וויל סיפר לליאו איך הוא שבר לאוקטביאן את האף בעוד ליאו נראה מתרשם, ריינה אנבת פייפר והייזל דיברו כאילו הן מכירות שנים ופרנק ופרסי צחקו יחד.
הייתה אווירה של... משפחה.
ניקו אהב את המשמעות של המילה הזאת.
לפחות את המשמעות שלה בשבילו.
משפחה בשבילו לאו דווקא קשורה לקשר
דם.
משפחה בשבילו אלו אנשים שתמיד ידאגו
יישמרו עלייך.
תמיד יעזרו ויתחשבו ברצינות שלך.
הוא אמנם היה ילד אימו קודר אבל כל זה
היה תדמית, כדי שלא יתעניינו בו יותר מידי.
שלא ינסו להתקרב אליו ויהרסו אותו.
ניקו היה בסך הכל נער בודד.
"היי אחי!" פרסי קרא וסימן להם לבוא.
הוא נתן כיף לג'ייסון ואז לקח את ניקו קצת הצידה.
"אתה בסדר ניקס?" הוא שאל בדאגה
ניקו חייך חיוך קטן שוב.
הוא מכיר רק שלושה אנשים פה (לפי מה שהוא יודע) וכולם דואגים לו פה משום מה.
זה לא מה שהוא ציפה שיקרה.
חיוכו גדל מעט
"אני בסדר פרסי."
~~~
אוקטביאן מעולם לא חשב שמישהו יעז לפגוע בו בצורה כלשהי.
הכוח שלו הזה מוחלט רוב הזמן.
העם אהב את משפחתו ואותו, תמכו בהם, הם היו עשירים.
אבל אוקטביאן לא הבין שכסף זה לא הכל.
שראה את ילד המוות הקטן לפני שנתיים הוא לא יכל להוריד ממנו את העיניים.
זאת לא הייתה התאהבות, זאת הייתה אובססיה.
אובססיה מטורפת שמזיקה לכל מי שהיא מכוונת אליה.
וכך אוקטביאן מצא את עצמו רודף אחרי ילד המוות, כופה עליו להיות שלו ולא מרגיש בכך.
עד שניקו ברח ממנו.
~~~
לפרק הבא צריך 12 כוכבים ו15 תגובות
והוווווו פרק 14 איז אין דה האוס!
מקווה שנהנתם למרות שהוא קצר ולא מובן בשיט!
הפרקים יהיו יותר מסודרים וארוכים בקרוב, אני נשבעת אבל כרגע אני צריכה זמן להתרגל לחופש, להשלים שעות שינה ושוב ללכת לישון בשלוש אחרי שקראתי פאניפיקים בכל הלילה!
אגב אם למישהו יש פאניפיקים מומלצים אני יותר מאשמח שתגידו לי!
והיום היה מומולדת לג'ייסוןןןןןן
זה ככ חמודדדד
וקצת ברייסון לנשמה כי זה שיפ פריקינג מדהים
זה געוניייי
אני ממש אוהבת את המערכת יחסים של ג'ייסון וניקו.
ג'ייסון הוא כמו אחיו הגדול של ניקו וזה פשוט מתוקקקק
כאילו תמיד בפאניפיקיס הוא עוזר לניקו ול-וויל להתוודות שהם אוהבים אחד את השני וגורם להם להבין את זה וזה ככ מדהיםםם
וסתכלו מה יש ליייייי
חחכחהחבחבלסל
לאב יו אול
נוי
פרק הבא ארוך נשבעתת!