היייי
לפני שתתחילו את הפרק יש לי בקשה קטנה
הצלחתי לגרום לבת דודה שלי להיות בוואטפדד
skzseungmin123
תעקבו אחריה פליזזזזזז
ובואו נתחיל בפרקקקק
~~~
ריינה שמעה את תשובתו של ניקו, פותחת את הדלת ונועלת אותה אחרי זה לפי בקשתו.
היא רואה את ניקו על המיטה עם הראש קבור בכרית, אפילו לא מרים אותו.
"אתה בסדר?" ריינה שאלה בדאגה
ניקו הרים את ראשו וריינה ראתה שבילי דמעות בעיניו, שהוצפו דמעות שוב.
"אתה רוצה לספר לי מה קרה?"
ריינה התיישבה על מיטתו של ניקו
ניקו התחיל לספר:
היה איזה יום אחד, לפני שנתיים.
הלכתי לקנות כמה דברים ואז ראיתי אותו בחנות.
הוא עמד ובחן את כולם וכשהוא ראה אותי הוא פשוט נעץ בי את מבטו, הוא לא הפסיק לבהות בי.
לא יחסית לזה חשיבות.
לקחתי את המצרכים ושילמתי.
כשיצאתי מהחנות הוא כבר לא היה שם.
שהגעתי הביתה הכנסתי את היד לכיס כדי להוציא את העודף שנותר ובמקום העודף היה שם סכום כולל של בערך חמש מאות יורו וכרטיס ביקור עם מספר הטלפון והשם שלו.
הסתרתי מאחותי את הכסף, החזרתי לה את הסכום של העודף ושמרתי את כרטיס הביקור.
לא ידעתי בכמה צרות זה יסבך אותי בסופו של דבר.
הייתי רק בן שש עשרה.
הייתי תמים.
לאט לאט התחלנו לדבר.
לא דברים רציניים, היי ושלום פה ושם.
ויום אחד הוא בא לבית שלי והציע לי לצאת.
הסכמתי.
אני- אני לא ידעתי איך הסתבכתי.
כל מה שלא מצא חן בעיניו הוא איים עליי.
אם דיברתי עם מישהו אחר הוא איים עלי שלא אראה אותו יותר.
הוא התחיל- הוא התחיל ל- להטריד אותי.
לא ידעתי שזו הטרדה.
חשבתי שאצל כולם זה ככה.
אבל יום אחד...
יום אחד הוא כנראה היה ממש עצבני.
הוא פשוט הכאיב לי כל כך.
שאחותי חזרה הביתה היא שמעה אותי בוכה ושאלה מה קרה.
סיפרתי לה, והיא... היא כל כך כעסה.
היא כעסה שלא שיתפתי אותה לפני.
יום אחרי זה שהוא בא היא התעמתה איתו, על זה שהוא מכאיב לי.
היא איימה ללכת למשטרה.
הוא הרביץ לה, ואני שמעתי הכל מהחדר.
התקשרתי למשטרה.
הם לקחו אותו, ואחותי התאשפזה לשבועיים.
ביום שהיא השתחררה הוא שלח לי הודעה.
הוא אמר שהוא ינקום בי על זה.
אני הייתי רק בן שש עשרה.
רק פאקינג בן שש עשרה, לעזאזל, החרא הזה לא הגיע לי.
ריינה חיבקה את ניקו.
היא ידעה שחברה סבל הרבה אבל לא חשבה שעד כדי כך.
ניקו שאב כוחות מהחיבוק והמשיך לספר:
"לפני חצי שנה הוא התקשר אלי בבכי.
הוא אמר שהוא מצטער על כל מה שעשה לי ושהוא מתחנן שאתן לו הזדמנות שנייה.
אמרתי שאני צריך לחשוב על זה והוא התעצבן, וניתק לי בפרצוף.
חצי שעה אחרי הוא התקשר שוב, אמר שהוא מצטער וביקש להפגש.
הסכמתי.
הייתי טיפש שוב.
יצאנו לחצי שנה ולפני חודש שוב נפרדתי ממנו.
הוא היה אובססיבי, סדיסט וחולה שליטה.
ועכשיו הוא בא לפה רק בשביל למרר לי את החיים.
אני בטוח בזה.
ניקו סיים את סיפורו, דומע וראשו כואב.
ובאותו הרגע ג'ייסון נכנס.
"וויל מעכב אותו."
הוא חיבק את ניקו.
"אם הוא יעשה משהו לא במקום אני ארביץ לו."
ניקו חייך אליו חלושות.
"תודה ג'ייס"
ג'ייסון יצא כי וויל קרא לו וניקו וריינה נשארו לבד שוב.
ריינה החליטה לכבות את האור כדי שניקו יוכל לנוח וכשהיא ניסתה לצאת ניקו קרא אליה
"תישארי פה, בבקשה"
ריינה הנהנה.
היתה כמובן יותר ממיטה אחת וריינה נשכבה במיטה הכי קרובה לניקו, מחזיקה את ידו.
היא דאגה לניקו. לאחיה הקטן.
ריינה החליטה לזמזם לניקו בתקווה שזה יעזור לו להרדם.
היא זמזמה שיר שקט ולאט לאט ניקו נרדם.
ריינה בחנה אותו.
פניו נראות שלוות ומלאכיות להפליא כשישן וריינה לא יכלה שלא לחשוב כמה חמוד הוא נראה וכמה בא לה לצבוט לו את הלחיים.
היו לו לחיים ממש חמודות שבא לך לצבוט וגומות.
כן, ניקו היה חתיך לא נורמלי.
כמה היא גאה בו.
ריינה נאנחה והחליטה לישון גם היא.
עברה עליה יום לא פשוט והיא קיוותה לנוח קצת.
לאט לאט ריינה עצמה את עיניה, נרגעת ונרדמת, בדרכה לארץ החלומות.
~~~
לפרק הבא צריך 10 כוכבים ו12 תגובות
יאיי!
פרק 12 איז אין דה האוססס
תגידו לי מה שחשבתם עליו, אני אישית לא ממש אהבתי....
וויל היה אמור להיות במקום ריינה אבל וויל וניקו לא מספיק קרובים עדיין אז ריינה הגיעה.
חכו לפרק הבא, היה ממש כיף לכתוב חלק מסוים בו.
לאביו אול
נוי
נ.ב. לא היה אמור לעלות פרק היום אבל גם הגעתם (תוך פאקינג שניה) לכמות הכוכבים והתגובות אז החלטתי לעלות
וביי!
עכשיו זה 700 מילים