פרק: 1
--————————————————————
חשוב לציין שהסיפור הזה אינו מתאים לבעלי לב חלש. מלבד המיניות, הוא מכיל גם תיאורים שעשויים לגרום לטראומות...🥀
--————————————————————
4 שנים לפני-
--————————————————————
גם האדם הראשון, נפל על ידי האישה הראשונה. וכך גם האדם השני, השלישי, הרביעי וכך הלאה זה נמשך.
ההיסטוריה של העולם, מעולם לא עצרה את ההווה שלנו. אלא היא, רק חיזקה אותו וגרמה לנו, בתור בני אדם, לרצות לחטוא בה, ולרצות בכל ליבנו את הדבר הזה...
שנקרא, הפרי האסור...
״תק תק תק** (רעשי רקע של צעדים)
הדממה של המקום הזה.. מעיקה כל כך על ליבי.
שלא נדבר על התחושה הריקנית והמחניקה הזאת שאני חש מהרגע שאני דורך כאן.
אולי, זו הייתה טעות לבוא לכאן מלכתחילה...?
טוב, מאחר ש... אני כבר כאן.
״אולי, בכל זאת.."
פתחתי טיפ טיפה את הדלת. כשפי נפעם מתדהמה מוחלטת.
מכל תזוזת הצל שלה שהשתקף על הוילון המואר.
הבטתי בלהט רב בצל גופה המקומר שהסתתר מאחורי הוילון לבן שמנת.
״אלוהים.." נפלט מפי כשראיתי את הוילון מלטף את הישבן העסיסי והמתוק שלה ועולה מעט מעלה לגבה התחתון ועף מעליה.
גופה היה עירום ומפתה שלא בייש אותי ולא את כבודה הטהור.
היא עמדה שם כמו מלאך בין הוילונות הלבנים.
לא יכולתי להסיר ממנה את עיניי.
בין רגע אחד, ידה אחזה בהוילון והחליקה אותו בחזרה על עדן החלון.
רגליה שוטטו על קצות האצבעות ונכנסו היישר לתוך גיגית האמבטיה.
כן, כן, אני יודע.. כמה זה לא בסדר מצידי להציץ לה במקלחת..
אבל, מי זה שישפוט אותי?
אחח אלוהים, שככה יעשה לי טוב. כשאני צופה באחותי הקטנה בת ה- 16 עירומה. אני מתחרפן מי זה לגמרי.
מתחתי את הלסת. אבל, למה? למה את אחותי, למה!?
לעזאזל איתך!
גופי בער כמו להבה רותחת בעוד שזקפתי נעמדת כמתכת מתחת לסוגר המכנסיים שלי. מה שאומר..
שזה הזמן שלי ללכת. סגרתי בשקט את הדלת בחזרה.
ויצאתי מהמנזר בשעות הלילה המאוחרות, כי רק בשעות האלה אוכל להיכנס ולחזור מבלי להיתקל בנזירות.
חזרתי לכנסייה. הכנסייה 5 דקות מהמנזר.
טוב אחרי הכל, אני כומר ואני צריך לקחת אחריות גדולה על מה שאני עושה.. וכמובן, לשמור על פרופיל נמוך.
כי אם הסוד שלי אתגלה כאן, אז זה עלול להיגמר רע מאוד עבורי.
השומרים פתחו עבורי את דלתות הכנסייה.
קדים קידת כבוד. לאחר מכן, נכנסתי לבפנים
קצת מוטרד ומבואס.
בידיעה, שלא קרה לי כלום איתה גם היום.
עליתי במדרגות ונכנס למשרד שלי. שחררתי לעצמי את העניבה ופותח לעצמי את הכפתורים של החליפה שלי.
הפשטתי חולצה, מניח אותה על המתלה. התקדמתי למדף וחוטף לעצמי ויסקי וכוס. מטיח אותם בחוזקה על השולחן.
רטנתי מזעם.
״אלוהים!"
אני כל כך רוצה אותה! יותר מכל דבר אחר.. כל כך רוצה אותה! אבל, היא פאקינג אחותי הקטנה..
מזגתי לעצמי ויסקי לתוך הכוס. ולוגם מפיה של הבקבוק.
לאחרונה, נהפכתי לכזה אנטיפת.
והכל הודות, לאובססיה שפיתחתי כלפייה מאז השנים שעברו.
אני יודע, כמה זה רע.
אבל, אני פשוט! לא מסוגל לדכא את הרגשות שלי כלפייה.
גם כשאני מנסה..
היא פשוט לא יוצאת לי מהראש!
דמעות עלו מעל קו עיניי.
עד שנפלתי על הרציפה מתסכול עם בקבוק ויסקי ביד אחת.
עד שלאט לאט עיניי נסגרו לשינה עמוקה.
--————————————————————
טוב חברים, זה הפרק הראשון.
מקווה שאהבתם❤️
--————————————————————
אם כן, אשמח אם תפרגנו לי בתגובות אם תרצו שאמשיך?
--————————————————————
הרף: 3 הצבעות 💫 ו3 תגובות🌹