נ.מ טאהיונג:
"היי תגיד יש לך במקרה-, אווו דאמממממ, איפה השגת את הדבר הזה?, אני מחפש שנים איפה למצוא את זה" אמרתי לשכן שהתברר אתמול כג'ונגקוק, הוא הסתכל עליי במבט מוזר שגרם לי להיזכר שאני פה כדי להלוות כמה ביצים לחביתה שג'ימין חופר לי מאתמול לעשות לו אותה, ולא אין לו סבלנות לחכות שאני ילך לקנות ביצים, "למה אתה מתכוון 'הדבר הזה'?", הוא אמר והסתכל עליי במבט עדיין שואל, למען האמת דיי הפתיעה אותי העובדה שהוא לא בעט בי לכיוון הדלת של הבית שלי, "נוו הדיסק השחור העגול הזה" אמרתי לו והצבעתי עליו, "אהה, אמא שלי קנתה לי את זה כשהייתי בן שש עשרה" הוא אמר, למה הוא מספר לי את זה לעזאזל?, "טוב מה אתה צריך כואבות לי הרגליים", הוא אמר וראיתי שהוא מתחיל להתעצבן, "אהה כן כן, רציתי לשאול אם יש לך כמה ביצים להלוות לי, כי לחבר שלי אין סבלנות לחכות שאני ילך לקנות", אמרתי לו וקיוויתי שיש לו, כי אין לי ממש הרבה עצבים לצעקות של ג'ימין על הבוקר, הוא הנהן והלך להביא, הווו תודה לאל, באמת שלא היה לי עצבים לרוץ בכל הבית ולהתחמק מרהיטים שעפים עליי בשעה עשר בבוקר, "קח" הוא אמר והושיט לי בתוך קערה ארבע ביצים, "עם הקערה?", שאלתי אותו, "אני לא ערב לזה שכל הביניין יהיה בצהוב של ביצה" הוא אמר והסתכל עליי במבט של, תבין את הדאגה שלי לרגע, "תחזיר את הקערה אחר כך" הוא הוסיף ובא לסגור, "רגע" אמרתי והוא פתח במבט שואל, "אם אתה רוצה..., אתה יודע.., לבוא להיות איתנו, אתה מוזמן" הוספתי וחיכיתי לתשובה ממנו, "ומי ערב לי שאני לא יחזור לבית שלי באמבולנס?" הוא שאל, "אממ, אף אחד, אבל בכל זאת אם תרצה אתה תמיד מוזמן" אמרתי והסתובבתי לביתי כשאני שומע את הדלת מאחורי נסגרת, זה לא שאני מנסה להתחבר אליו יותר מידי, אני פשוט רוצה מינימום של קשר נורמלי עם השכנים שלי.
נכנסתי לבית, וג'ימין כמובן וכרגיל, רואה בובספוג, "צ'ים תסתדר את הפינה של טאן, ההורים שלי צריכים להביא אותו עוד איזה חצי שעה" אמרתי לו, והוא כמובן לא ייחס למילים שלי חשיבות, "פארק, פאקינג ג'ימין!!!" צעקתי עליו והוא קפץ במבט מבוהל, "מההה, קים פאקינג, טאהיונג!!!" הוא צעק עליי בחזרה, "אולי תקשיב לי כשאני מדבר איתך?" אמרתי לו עדיין בעצבים, "אני הקשבתי", הוא אמר מנסה להתגונן על עצמו, "כן?, אז מה אמרתי עכשיו?", שאלתי אותו, "אממ, משהו עם ההורים שלך" הוא אמר, "נכון מאוד צ'ים, אמרתי שתכין את הפינה של טאן, כי ההורים שלי עוד חצי שעה מביאים אותו" אמרתי לו ופניתי למטבח, להכין לו את החביתה המטורללת הזאת.
"טאה!" שמעתי את אמא שלי מהסלון ורצתי לכיוונה, שלא תטעו, אני לא ילד של אמא, אני ילד של טאן, רצתי לטאן וחיבקתי אותו, באמת שהתגעגעתי אליו, "לא מגיע לאמא שלך גם חיבוק?", אמא שלי שאלה וצחקתי, חיבקתי אותה וראיתי את ג'ימין יוצא מהמקלחת, "צ'יםםם, אמרתי לך שאין בקושי מים למה אתה נכנס??" שאלתי את צ'ים בעצבים, לעזאזל איתו, חיכיתי לטיפת מים האלה מהבוקר ומה הוא עושה עכשיו?, גומר לי את כל המים החמים, שמישהו בבקשה יקח אותו מהבית הזה, "אה אתה רצית להיכנס?" הוא שאל במבט תמים, אלוהים, יש לו מזל שאמא שלי פה, "צ'ים, כנס לחדר טוב?, תעשה טובה ליקום ותכנס לחדר" אמרתי לו והפנתי את תשומת ליבי לטאן, "איפה אבא?" שאלתי את אמא שלי, "הוא ירד פה באיזה חנות, אתה מכיר אותו ואת השטויות שלו" היא אמרה לי, הו, בהחלט, יותר מידי טוב, יש לו בעיה שכל מה שהוא רואה הוא חייב לקנות, אם לא אמא שלי הם ממזמן היו נכנסים לחובות, צחקקתי טיפה ונענעתי בראשי מיואש מהאבא הזה, אבל עם כל השטויות שלו, הוא עדיין יהיה האבא הכי טוב בעולם בשבילי, אז כן, ההורים שלי הם האנשים הכי נחמדים שתוכלו לפגוש, הם אמנם עושים הרבה בושות, אבל אנשים צוחקים עם השטויות שלהם, בסך הכל הייתה לי ילדות יפה.
אמא שלי הלכה ואני הוצאתי את טאן לטיול, שיכיר קצת את המקום, באתי לצאת ונזכרתי בקערה שג'ונגקוק הביא לי, לקחתי אותה ויצאתי.
דפקתי בדלת וכמובן שיקח לו בסביבות החמש דקות לענות, למה לוקח לאנשים כל-כך הרבה זמן לענות בדלת?, מה הם שמו לעצמם בכוונה מכשולים בכל הבית כדי לא להגיע לדלת מהר?, לבסוף הוא פתח, לא תאמינו אבל כן, הוא פתח, והדבר הראשון שהוא הסתכל עליו זה היה טאן, "יש לך כלב?" הוא שאל, "כן, בדיוק לפני חצי שעה ההורים שלי הביאו אותו, למה אתה אוהב חיות?, אתה לא נראה טיפוס כזה", דיברתי ברצף והוא הסתכל עלי בשוק, "תעשה טובה לעולם ותלך להיות ראפר", הוא אמר לי עדיין בשוק, "זה היה אמור להיות מחמאה?", שאלתי אותו, "אא, לא משנה, מה רצית?" הוא חזר לנושא שבגללו באתי, "אהה, רציתי להחזיר לך את הקערה" אמרתי לו והבאתי לו אותה, "אה תודה" הוא אמר והסתובבתי בכוונה ללכת, "חכה רגע" הוא אמר והסתובבתי אליו, "יש לי גם כלב וממלא רציתי לצאת איתו לטיול, אז אולי נצא כבר ביחד שלא ישעמם לשתיהם" הוא הציע, ולמען האמת, אין לי מושג מה עובר עליו, שבוע שלם הוא מתנהג אליי כאילו הוא הולך לרצוח אותי, ושבוע אחרי זה הוא מתנהג אליי כאילו הכל בסדר, אני חושב שהוא צריך ללכת לפסיכולוג, הוא לא סגור על עצמו, אבל בכל זאת זרמתי איתו גם כדי שלטאן לא יהיה משעמם, וגם כדי לפתח קשר, בכל זאת אנחנו שכנים ושכנים לא אמורים לרצוח אחד את השני.
מקווה שנהנתם🫶
פרק הבא יעלה ביום שני, ותודה על כל הצפיות🩵