רומי
״נתראה מקדס.״ מאט מחבק את מקדס בחיבוק ארוך וחזק.
אני מתסכלת על שניהם כשאנחנו עומדים בכניסה של השדה התעופה.
״טיילר יחזור אליך בימים הקרובים. אתקשר למספר שלך ואצור איתך קשר.״ מאט תופח על גבו ומתנתק מהחיבוק.
״בסדר.״ הוא מהנהן לעבר מאט בהבנה ועכשיו תורי להיפרד מהבחור הזה.
מאט מתקרב אלי ולוחש לי באוזן, ״כלי אליו ותיפרדי ממנו. אפילו חיבוק יעודד אותו.״
״בסדר.״ אני מאשרת את דבריו ומתקדמת אל מקדס שכבר מביט בי.
״רומי.״ הוא אומר את שמי עם מבטא הספרדי הזה.
״מקדס.״ אני ממלמלת וכורכת את הידיים שלי לחיבוק קטן.
הוא ממהרת להחזיר לי בכזה ואני יכולה להבין מה הוא באמת מרגיש.
טיילר עזב לקולומביה, אני ומאט עוזבים יחד לרומא.
מה שאומר שמקדס נשאר לבד..?
החבר הכי טוב שלו עוזב, הוא נאלץ להתמודד עם כל החרא הזה לבד?
אני שואלת את עצמי, ״אתה לא תהיה לבד.״ אני מתחילה לומר בקול שבור.
״אני יודע..״ הוא לוחש בשקט, ״יש לך את האחות הזאת שהכרת שלשום. ואת הזאת מהמסעדה שאתה הכי אוהב.״ הוא מגחך ללא הומור ומתנתק מהחיבוק.
״את עושה טוב למאט.״ הוא משנה נושא במהירות, החיוך שלי עולה במהירות ואני מהנהנת ומסובבת את ראשי.
אני מביטה במאט שמתסכל על הטלפון שלו, משהו בטח מעסיק אותו שם.
״עושה לו טוב?״ אני שואלת אותו כאילו אני לא מבינה שום דבר ממה שהוא אמר הרגע.
״כן, אני לא יודע אם את יודעת אבל הייתה לו אהבה מאוד חשובה בחיו.״
״לפני כמה שנים, מאז הוא שבור ומתאבל בכל יום שעובר אצלו. זה מרגיש שאת לוקחת את כל המחשבות שיש לו ומרוקנת את הכל לתוך בור אחד גדול.״
״היית צריכה לראות אותו איך הוא נלחץ מתי שנחטפת. הוא לא ראה את עצמו, נכנס לכל בניין כמו חיה מטורפת עד שהוא מצא אותך.״
מקדס אומר עם חיוך קטן, אני מרימה את גבותי, אני באמת מופעת ממה שהוא מספר לי עכשיו.
לא דיברתי עם מאט על החטיפה הארורה הזאת מאז מה שקרה.
״עכשיו לכי לחופשי איתו רומי. רק אל תשברי לבחור הזה את הלב הזה. הוא עשוי מחרסינה קטנה.״
הוא אומר והעיניים שלי רק רוצות להוציא את הדמעות.
״בחיים לא.״ אני מוספיה. אין לי תאמת מה להגיד על מקדס.
בחור שנחמד וציני, מצחיק אבל בעיקר את עצמו.
חובב אוכל, נותן ביקרות על אנשים שלא יצא לו להכיר.
בעיקר מנחם את עצמו באוכל, לא ככה?
״קדימה אתם תאחרו לטיסה שלכם.״ מקדס אומר ואני מהנהנת במהירות, הוא צודק אין יותר בעיות עד רומא!
״נתראה אח!״ מאט אומר ואנחנו עוזבים את הכל ומתקדמים אל הכניסה עם המזוודות.
שבועיים לאחר מכן.
אני פוקחת את עיניי עם הרגשה חמה על גופי.
״פאק.״ קול מוכר ממלמל ליד אוזני כשאני מרגישה את כל צווארי מלא בנשיקות רטובות.
״מאט.״ אני לוחשת באנחה שקטה, בכל פעם שהיה קריר וחורפי הוא היה מעיר אותי בנשיקות קטנות ורטובות בכל הצוואר והחזה. הוא היה טוען שזה ״מחמם״ דואג שלא אקפא כאן מקור..?
״אל תגיד לי שעוד פעם יורד גשם.״ אני נאנחת ומאט פולט צחוק. רעש של הברקים והגשם רק מתחזקים,
הוא מתנתק ממני ושוכב לידי, ״חשבתי ללכת היום ללכת לטייל קצת.״ אני מגלגלת את עיניי כשאני מסתכלת על החלון הגדול שבחדר השניה שלנו,באמת חורפי היום.
רומא מדהימה, אי אפשר להתווכח על זה, משהו בה הרגיש לי כלכך אווירה רומנטית והשלווה אצל מאט רק גדלה.
אני מעיפה ממני את השמיכת הפוך שלי ומתיישב על המיטה.
הקור תוקף אותי ואני קמה במהירות.
״לעזאזל!״ אני חורשת, הקור באירופה בלתי נסבל, אהבתי מאוד חורף, אבל ברומא? לא מתחברת בכלל.
״אוחח! את נראת מדהים עם המכנס הזה!״ אני נכנסת אל השירותים לא לפני שאני שומעת את הצעקה של מאט.
אני מתחילה לצחוק ומתחילה לעשות את צרכיי,
מסיימת לשטוף את פניי ולצחצח את השיניים.
אני מסיימת הכל במהירות ורצה אל המיטה בחזרה, באמת נהיה קפוא בבית.
אני ומאט אחרי שבוע מצאו דירה יחסית גדולה לשנינו שנוכל להתקיים בה כמו שצריך.
היינו ישנים במלון ואת הרוב עשינו את הכיף בשעות הבוקר צהריים והערב.
לא כל הדברים הגיעו לדירה, ועוד הדירה הזאת זמנית. מאט רוצה לתכנן את הבית שלו למשהו שמעולם לא ראיתי, ככה הוא מתאר את זה כן?
מאט כבר הפסיק ללכת למטבח להכין לשנינו קפה.
״רומי!״ הוא קורא בשמי ואני קמה עם השמיכה אל המבטח.
״טוב שאת ככה עם השמיכה, אני מתחרמן רק מלראות אותך עם המכנס הקצרצר הזה.״
הוא נאנח בשקט שלוגם מהכוס המים שלו.
״האמת.. כבר נהיה כאן חם לא?״ אני מורידה את השמיכה מגופי ואני נשארת עם הגופייה של מאט ואת המכנס הקצרצר הזה שהוא בדיוק מתאר כאן.
״עכשיו אהיה לך באמת חם.״ הוא מרסק את שפתיו על שלי ומצמיד אותי אל הקיר במהירות.
״פאק.״ הוא אומר אל תוך הנשיקה שנהפכה במהירות להיות סוהרת.
הוא מרים אותי ואני כורכת את רגליי סביבו, הוא מוביל את שנינו תוך כדי הנשיקה אל הסלון.
הוא מתיישב בספה ואני יושבת עליו, אני מרגישה את איברו הקשיח רק רוצה לצאת מהתחתונים.
אנחנו ממשיכים להתנשק, הידיים שלי במהירות יורדים אל איברו.
״את יודעת מה את עושה?״ הוא שואל ומתנתק ממני, שנינו מחזירים אוויר במהירות.
אני חייבת ממנו עוד!
משהו בטעמו המתוק ממכר! אלוהים יצר את הדבר היפה הזה?
״הידיים האלו..״ הוא ממלמל ואני יורדת באיטיות אל האיבר.
״אני חושב שאת צריכה ללמוד לפני שאת נותנת לי את כל העונג הזה.״
״אין לי ניסוי אהובי.״ אני מחייכת לעברו חיוך עצוב וציני.
״אהובך ילמד אותך.״ הוא שוכב ואני מעליו.
״בדיוק כמו שעשית מקודם, תורידי לי את הבוקסר המזויין הזה.״
הוא מורה עליי ואני מחייכת לעברו חיוך ערמומי.
אני ממלאה את פוקדתו והזין שלו נשלף.
אני זורקת את התחתונים לרצפה, זה לא באמת מעניין אותי מה אני עושה עכשיו.
אני חייבת לגעת בו, להרגיש אותו. זה מה שחשבתי באותו הרגע. זה מה שאני רוצה לעשות..
״תגעי בו.״ הוא מורה עלי בקול צרוד וסקסי, מה שהוא תמיד עושה כשהוא מתחרמן.
אני מתחילה להעביר את היד שלי על החבר הקטן שלו, הגניחות שיוצאות לו מהפה נותנות לי סיפוק אדיר רק ממנו.
״כן בדיוק ככה.״ הוא אומר באנחה שקט ואני ממשיכה לעשות את מעשיי.
הוא כאמת נהנה מזה ככה זה נראה, הגניחות שלו גורמות לי להיות בתוכו כאן ועכשיו.
אבל לא.
״אהה!״ הוא נושך את השפה התחתונה מרוב עונג.
אני ממשיכה לעשות את זה, מגרה את איבר שלו עם היד שלי.
״כן תמשיכי ככה.״ הוא דורש ממני בצרידות ואני מגבירה קצת. הוא נאנח בשקט, רק מאיך שהוא מראה זאת הוא באמת מסופק...
***
מאט
״אני חושב שנחזור לאמריקה קודם, נסיים שנינו את הדברים ונצטרף אליכם.״ טיילר אומר יחד עם אליסון כשהם יושבים יחד במיטה שלהם.
התקשרתי אליהם בשיחת וידאו..
הייתי חייב לראות מה קורה איתם, לפחות עם טיילר.
אליסון לא מעניינת אותי כלכך, מנסה להיות פחות אנוכי בגלל שהיא הבת זוג של אחי הקטן.
״בסדר.״ אני אומר להם תוך כדי שאני מקפיץ את החביתה על המחבת.
״תעדכנו אותי כמה ימים לפני לדבר הזה, תיצרו איתנו קשר, חמודים שלי.״ אני אומר בסוף המשפט בציניות.
הם מגלגלים את העיניים עם צחוק קטן ומשעשע, ״וואלה אתם נראים מאושרים מתמיד.״ אני אומר בספרדית ורומי מגישה לי את המלח והפלפל.
״רומי!״ אליסון מרימה את קולה בהתלהבות.
״אליסון!״ היא מחזירה לה בחיוך שחושף את השניניים הלבנות והבריאות שלה.
״מתי אתם חוזרים?״ היא שואלת, ״בעוד בערך שובעיים, אולי נצטרף אליכם לקצת זמן עד שנמצא מקום לחיות בו כמו שצריך.״ אליסון אומרת והחיוך של רומי נופל במהירות.
״זה יקח קצת זמן. טיילר אמר שהוא ומאט עוברים תקופה קשה עם כל הדברים האלו שקרו לא מזמן.״
״אה ועוד משהו..״ אליסון קוטעת את עצמה, ״מאט אני אקח את אהובתך למועדון בפעם השנייה בחיה.
בפעם הראשונה היא פגשה אותך ותראה איפה אתם שתיכם בחיים.״
היא מוסיפה בגיחוך קל ורומי פוערת את עיניה, ״היה זוועה. נמרחת על אהובך כאילו זה היה הלכלבלב שלך, בוני!״
צוחקת רומי, הקול והצחוק שלה כלכך מרגעים, משהו בה גורם להכל להראות כלכך מושלם.
אבל בכל המושלם הזה יש תמיד יותר אכזר.
אני מקווה שאני אחשוב אחרת, אין דבר כזה מושלם מידי או אכזר מידי.
ככה רומי מראה זאת, אסתכל על זה כדבר חיובי.
״אני כלבלב!?״ שואל בנביחה טיילר, ״שלא נדע.. החיית הנחמד של אליסון!״ אני מגחך כשאני אומר להם את זה.
אלוהים אדירים הצחוק של אליסון וטיילר משתלבים כלכך טוב שזה קורע מבפנים.
הם שניהם ציני, למרות שראיתי את אליסון במצבים קרירים ואדישים לא יצא לי לראות אותה הרבה צוחקת ומצחיקה אחרים.
אבל קלומביה עושה לשניהם טוב אני רואה.
״יאללה נתראה!״ אני מנתק להם ופולט אנחה כבדה מפי.
אני מכבה את האש ומעביר שווה בשווה את החביתה שהכנתי לי ולרומי.
כל אחד בצלחת משלו.
״אליסון הזאת..״
״מועדון? השגעתן!״ אני מחריש ומתקדם לסלון.
״מה לעשות. תמיד יש פעם ראשונה לצאת לאנשהו מאט. אבל תראה את הצד החיובי מותק, אתה כאן אוכל איתי את החביתה שאתה הכנת. תשים לעצמך את הסדרה שאתה אוהב ומכריח אותי לצפות בה כדי שלא תהנה לבד.״
רומי אומרת כשהיא נעמדת מולי עם הצלחת והכוס הקפה הקר שלה.
היא ממזמן חיממה את הבית, כבר לא אנשק אותה כמו בבוקר בשביל לחמם אותה..
״את תמיד יודעת לחשוב.. גם על הצד החיובי רומי.״ אני לוחש ומדליק את הטלויזיה.
״ואת גורמת לזה להפוך לפחות מכוער ורע.״
״כמו שראית אותי מצבי חיים ומוות..״ אני מוסיף.
״אל תגזים. כמה פעמים היו?״ היא שואלת ופורצת מצחוק.
״לא להגזים?!״ אני מרים אלי חתיכה דל החביתה ומכניס לפי.
״זוכרת שבאת אלי לבית? אחרי ששתינו קצת ריססו את שנינו ביריות. למזלי לא חטפת שום דבר מזה, אבל כן. הזה שהאקפו של איטליה ירה לי ביד והכה אותי ונאלצת לירות בו וגם כריס.״
אני אומר ובולע את החביתה.
היא מגלגלת את עיניה וחוטפת מהיד שלי את השלט הטלויזיה. ״תתחיל להנות מסדרות יותר מעניינות סטון.״ היא ממלמלת לעצמה כשהיא מבינה שאני מסתכל עליה היא מעלה חיוך על פניה.
אלוהים! היא עוד תהרוג אותי היא והחיוך הממכר שלה!
אחרי חודש וחצי:
מאט
״נו מה בחרתן את הסרט שלכן?״ אני מתקדם אל הסלון עם הכוסות השוקו של רומי ואליסון.
״כן. אתם לא תאהבו את זה אבל.״ נאנחת לה אליסון ואני מגיש לשתיהן את הכוסות.
״תודה.״ רומי מודה לי ללא קול. ״נו מה בחרת אז?״ אני שואל בחוסר סבלנות וחוזר אל המבטח.
״שרק.״ הן פורצות מצחוק רומי ואליסון, אני נעצר כשאני רואה את טיילר פוער את עיניו ופורץ מצחוק
״את יודעת שאני ואהובך התחפשו לשרק ולחמור שלו.״ טיילר מתקדם אל רומי, אני מרים את גבותי ומסתובב אליהם.
״טיילר לא..״ אני ממלמל לעצמי בתקווה שהוא יעצור את הסיפור המרהיב שהוא הולך לספר לרומי. בטח כבר אליסון יודעת.
״תפסיק לדבר שטויות זה לא נכון.״ אני אומר בבטחון ופותח את המקרר. מוציא משם את כמה בקבוקי הבירה שטיילר קנה לפני יומים.
״תתחילי את הסרט.״ אני אומר ואליסון ממהרת לעשות זאת.
״עכשיו שניכם תשכבו בספה ששם, אני ורומי כאן.״ אני אומר לאליסון וטיילר שכבר מחובקים מתחת לשמיכה.
״אבל כבר נוח לי.״ טיילר ממלמל וקם מהספה, מרים את אליסון ״טיילר!״ היא פורצת בבהלה, ״בעתיד ככה מתחת לחופה.״ אני אומר לשניהם שהוא מחזיק אותה כמו כלה והם עוברים לספה האחרת.
זורק להם את השמיכה ולוקח שמיכה גדולה וחמימה מרומי.
אני מכסה אותה כשרומי יושבת עם רגליה צמודות לחזה שלה והכוס השוקו שלה בידה.
אני שוכב לידה ואנחנו שוקעים לסרט המשעשע הזה.
~~~
״חמור.״ אני נוחר כשהחמור מופיע בסרט טיילר מתחיל לפרוץ מצחוק ואליסון מכה אותו בכף היד רק שהוא אהיה בשקט.
״את בסדר?״ אני מעביר את מבטי אל רומי ושואל מה שלומה בשקט.
״כן למה שלא?״ היא עונה בחזרה בשקט עם חיוך קטן.
״את שקטה״ קובע ללא שאלות מיותרות.
״אני בסדר.״ היא מחבקת אותי חזק ובמהירות אני חייב אותה צמוד אלי.
״פאק הייתי עושה אותך כאן ועכשיו.״ אני ממלמל אל תוך אוזנה שהיא נצמדת אלי יותר ומלטפת את החזה שנהפך כבר להיות שרירי.
״תעשה.״ היא אומרת בצרידות, אני מסתכל על המסך, העובדה שאחי ואליסון נמצאים כאן איתנו בבית זה לא יתאפשר עד שהם יחזרו למלון שלהם.
״אי אפשר עכשיו.״ אני אומר במבט מאוכזב, ״אליסון..״ מפהקת רומי וקמה לישיבה.
הפיהוק המזוייף הזה באמת נראה אמין, ״אולי נמשיך לצפות בסרט הזה מחר?״
נאנחת לה רומי, ״אפילו טיילר כבר נרדם בזרועותייך.״ היא אומרת עם חיוך מאולץ ומתנצל.
״כן.״
״קום!״ טיילר ואליסון קמים מהספה ונועלים את הנעליים שלהם.
לובשים את המעיל והציף של אליסון.
״מחר ניפגש.״ רומי צועקת לא לפני שהם יוצאים מהדירה.
״אתה בטוח שאי אפשר?״ רומי שואלת בחיוך ערמומי וקמה מהספה.
״אין אין את!״ אני מרים אותה ומתקדם במהירות אל המיטה.
״מאט!״ היא צונחת אל המיטה ושפתיי נפגשות בשפתיה.
״פאק כן.״ אני נאנח אל הנשיקה שהפכה במהירות לאגרסיבית.
אני מכניס את ידי מתחת לחולצה שלה ומשחרר את החזיה.
מוריד במהירות ממנה את החולצה והיא נחשפת לעברי.
היא לא משאירה זמן ומאוד מהם שנינו היינו ערומים לגמרי.
״רציני עכשיו שאני רק מלראות אותך ככה אני גומר.״ אני ממלמל אל תוך הנשיקה ויורד לחזה שלה בנשיקות רטובות.
״אתה תמיד אומר את זה.״ היא נאנחת קלות כשאני תופס בשד הימיני שלה וממשיך לנשק אותה לאורך כל החלק העליון של גופה.
״כי זה פאקינג נכון רומי.״ אני עוצר הכל ואומר, ״תתחיל לעבוד סטון. אני לא אעשה אל העבודה לבד.״ היא אומרת עם חיוך זדוני בקטע חרמני וטוב.
״תעשי כרצונך, תענגי את עצמך ותני לי לצפות בך עושה זאת.״ אני אומר בשקט ופושק את רגליה.
היא מביטה בי בחוסר הבנה, אני משאיר אותה חסרת אונים וכל הרצון לגמור אבוד לגמרי?
״אני אלמד אותך מותק.״ אני אומר והיא מוציא אנחה כבדה. אני יודע שזה לא מוצא חין בעיניה אבל אני עדיין רוצה לראות אותה מסופקת מעצמה.
אני לוקח את היד קשה ומעביר עם היד לכל אורך החלק העליון עד הכוס היפה שלה.
״מאט.״ היא קוראת בשמי בשקט. ״תגעי.״
״תעבירי את האעצבות שלך תשפשפי.״
אני אומר לה מה לעשות, היא עוצמת אצ עיניה כשהיא מתחילה לעדות את מה שהסברתי לה.
״תגעי בעצמך כאילו אני עושה לך את זה.״ אני אומר בשקט והזין שלי מתחנן לגופי שאתן לו סיפוק.
״פאק.״ היא נאנחת בשקט עם הרצון לצרוח את שמי.
״דמייני שאני מזיין אותך ברגע זה, את מתחננת אלי שלא אעצור עד שתגמרי.״
היא נושכת את השפה התחתונה ומשחררת גניחה, אני עוצר הכל ומחדיר אליה 2 אצבעות.
״כל כולך רטובה.״ אני אומר.
״תראה מה אתה גורם לי.״ היא מגחכת לעצמה.
״אני גורם לך לעוד הרבה דברים מותק.״
״כמו מה למשל?״ היא שואלת ואני מגביר את הקצב שאגודלי מענג את הדגדגן שלה.
***
עוד חודש עברו במהירות. אני ורומי חיזקו קשר ויצאנו להרבה מקומות.
אפשר להגיד שאני באמת אוהב אותה, ואפשר להגיד גם שחוץ מלאהוב אותה אני די מאוהב באישה הקטנה הזאת.
כן היא בת 19 עוד מעט, וזה לא מונע ממני לא לצאת איתה. כן זה מוזר ורואים בזה כדבר לא רגיל.
על הזין שלי היא שלי הילדה הזאת עד סוף חיי.
לפעמים פה ושם יכול להיות מצב קצת יותר קשה. האבות שלנו כבר לא מתקשרים אלינו, כריס כבר הפסיק להטריד את רומי
והתרחקנו מכולם חוץ מבודדים.
אני עומד לפתוח מועדון ראשון באיטליה במילאנו, רומי אמרה שהיא מעדיפה להתעסק בלימודים ואז להמשיך למקום אחר בחיים שלה.
שנינו ביחד עכשיו, קיבלנו על עצמנו החלטה דלא משנה מה אנחנו לא נעזוב לעולם.
ואם הקשר הזה לא יחזיק על סוך חיינו זה בסדר, תבוא מישהי אחרת אחריה.
ועכשיו אפשר להגיד עכשיו שאני שלם עם עצמי.
המלחמה נגמרה