אנבת':
קליפסו, כירון ואני ישבנו יחד וניסינו להבין איך אנחנו מחזירים את הדבילים שלנו הביתה. איך הם יכלו פשוט ללכת לשביל אור וזהו? למה השכל שלהם לא פועל ברגעים כאלו?
"טוב, אז ידוע לנו שהם נמצאים במקום שנקרא הערים האבודות, הם הגיעו לשם באמצעות גביש חד כיווני, והדרך היחידה שלהם לחזור זה אם הם יעברו דרך פריז. הבעיה היא שפרסי לא יכול לטוס, ולהגיע משם לפה זה נורא בעייתי. נוכל להחזיר את ליאו אבל לא את פרסי, ואנחנו מעדיפים להחזיר את שניהם ביחד." סיכמתי את המצב.
"יש למישהו רעיון?"
"בואו ננסה לחשוב על אמצעי תחבורה של חצויים. לא של בני תמותה, ובטח שלא של הערים האבודות, כי אנחנו לא יודעים עליהם הרבה." אמרה קליפסו.
חשבתי על אמצעים תחבורה שלנו. פגסוסים? פחות... דרך הים? מוח אצה הוא אלוף, אבל קודם צריך להוציא אותם מהעולם הזה, ודרך פריז אני לא בטוחה שזה יהיה הרעיון הכי טוב... אולי מסע צללים? זה נשמע הגיוני, השאלה אם ניקו יסכים, וחשוב מזה, אם וויל יאפשר לו.
"מה לגבי מסע צללים?" שאלתי.
"זה רעיון. רק שצריך לשאול את ניקו." הסכימה איתי קליפסו.
"אז בואי נלך לשאול אותו."
"רק רגע אנבת', קליפסו," אמר כירון.
"האמת היא שכבר יצא לי לשמוע על העולם הזה מאדם, או אלף, איך שתרצו, שגר שם בעצמו. הוא הביא לי גביש שמוביל לאיזור לונדון. אני רוצה שתקחי אותו איתך, רק למקרה חירום. אם יצא מצב שתתקעו בלונדון תצרו איתי קשר, גם שם יש לי חברים שיוכלו לעזור לכם."
"אתה-ידעת-על-העולם-הזה-ולא-סיפרת-לנו????" אמרתי בעצבים. כאילו, ברצינות?! רק כשחברים שלנו נתקעים שם אתה נזכר לספר לנו על זה?
"יש עוד דברים שאנחנו צריכים לדעת ולא סיפרת לנו??"
"יקירתי, כשיגיע הזמן תדעי. לעת עתה מה שאוכל לומר לכם- היזהרו. יש הרבה הפתעות ודברים מסוכנים שאורבים לכם בכל מקום."
כאילו שלא ידעתי את זה. אוף כירון כזה מעצבן.
"תודה על הגביש. בואי קליפסו, נחפש את ניקו."
***
כן, כן. אני יודעת שזה לא פרק ארוך, אבל בזכות התגובות שלכם (תקשיבו שריגשתם🥺💓) ממש התחשק לי להמשיך.
אני בתקופת מבחנים עכשיו, אז לא בטוח שאעלה בשבוע-שבועיים הקרובים.. (אבל תמיד יכול להיות שכן😉 במיוחד אם נמאס לי ללמוד, וזה קורה)
קיצר מקווה שנהנתם מהפרק, הצעות לשיפורים ורעיונות יתקבלו בברכה, וכמובן שאשמח שתמשיכו להגיב ולככב. (במיוחד אם אתם רוצים המשך😜)
לוב יו ביי💓