מומלץ לשמוע תוך כדי קריאה:
hello- Adele
*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*
לין פתחה את הדלת של ביתה. השעה הייתה אחרי שלוש לפנות בוקר. היא נאנחה בהקלה כשהיא גילתה שכולם היו ישנים והבית היה חשוך.
"חזרת" טאם אמר לה פתאום, נגלה משומקום וגרם לצללים שלו לצאת מהמנורה של הבית. לין קפצה בבהלה.
"עשיתי לי התקף לב" היא אמרה לו "ולמה אתה ער בשעה הזאת?"
"אולי הייתי צריך לשאול אותך את זה" הוא אמר לה בחשדנות. הוא עדיין לבש את החליפה השחורה שלו מהמסיבה. והיא עדיין לבשה את השמלה הכחולה.
"עזרתי לסופי לחסל את המסיבה" לין ענתה לו בביטול.
"ואת בטוחה שחיסלתם עד השעה הזאת?" הוא המשיך לחקור אותה.
"אני בטוחה, עכשיו ברשותך אני הולכת להתקלח" היא אמרה ושמחה שהוא קנה את השקר שלה. פתאום הוא תפס בזרועה של לין וסובב אותה אליו.
"מה זה הכתם צבע הזה על הזרוע שלך" הוא אמר לה והצביע על כתם קטן בצבע שחור שהיה על הזרוע שלה.
"זה, אממ, זה איליינר שנמרך לי" היא אמרה לו והסמיקה.
"ואיך האיליינר הזה הגיע לשם?" הוא שאל אותה בחשדנות "אל תגידי לי שהייתי עם הנער שאין לנקוב בשמו?" הוא אמר לה בזעזוע.
"לא אני לא הייתי עם קיף" היא אמרה לו.
"אל תגידי את השם הזה, הוא צורם לי באוזניים" טאם אמר לה וכיסה את אוזניו.
"מה שתגיד" היא אמרה וגלגלה את עייניה.
"אני רוצה שתגידי לו מחר בבוקר שאתם מבטלים את הקשר שלכם!" הוא דרש ממנה.
"אבל הוא חבר שלי" היא התעקשה.
"זה או הוא או.." הוא התחיל להגיד.
"קיף" היא אמרה בהחלטיות.
"רגע אבל לא נתת לי לסיים אפ.."
"קיף"
"אבל אני אח שלך..."
"קיף"
"אל תגידי לי שאת מעדיפה את הנער שאין לנקוב בשמו על פני אחיך התאום!" הוא אמר לה "אני הייתי איתך באותו הרחם! אנחנו עברנו ביחד את ההורים שלנו וגירוש. אז אל תגידי לי שהוא עדיף ממני!"
"אוקיי בסדר" לין אמרה בכניעה ושיברון לב "אני איפרד ממנו"
------------------------‐--------------------------------
בבוקר למחרת לין כמעט בכתה כשהיא התארגנה בבוקר. היא אהבה את קיף, היא ידעה את זה מהרגע שהם נפגשו פעם ראשונה באלובטר. אותה הפעם שהוא העליב את הפוני של טאם.
אבל גם טאם היה חשוב לה. היא לא רצתה לאבד את האח התאום שלה, שהלך איתה לאקסיליום למרות שהוא לא עשה כלום. הבחירה הייתה יותר קשה ממה שהיא חשבה.
היא הלכה ללוקר שלה וליקקה את פס הכסף. היום היה טעם של כפות רגליים, כאילו שהבוקר הזה לא היה יכול להיות יותר גרוע!
"נחשי מי אני" מישהו כיסה לה את העיניים, היא זיהתה את הקול הזה מייד.
"היי קיף" היא אמרה לו באדישות והוציאה את הספרים שהיא הייתה צריכה מהלוקר שלה.
"מה שעשינו אתמול היה אדיר" הוא אמר לה בהתלהבות "ואפילו לא תפסו אותנו"
"אנחנו צריכים לדבר" היא אמרה לו ברצינות וגררה אותו לתוך פינה חשוכה שלא ישימו לב אליהם.
"הכל בסדר לין?" הוא שאל אותה.
"אנחנוצריכיםלהיפרד" היא אמרה בבת אחת.
"אנחנו צורכים פרד?" קיף שאל אותה בבלבול.
"אנחנו צריכים להיפרד" היא אמרה לו כמעט בלחישה, מוציאה את המילים שלה לאט מהפה.
"למה?" הוא שאל אותה בעיניי כלבלב שגרמו ללב שלה לכאוב עוד יותר "היה לנו ממש כיף אתמול בלילה"
"אתה לא תבין" היא אמרה לו "אנחנו פשוט סיימנו"
"זה בגלל אח שלך" הוא הטיל עלייה את הפצצה בבת אחת "בגללו את נפרדת ממני?"
"תראה, אתה אולי אף פעם לא תבין אותו אבל הוא תמיד היה שם בשבילי נגד ההורים שלי, הוא היה איתי גם באקסיליום" היא אמרה לו "אז אני פשוט מכבדת את הדעה שלו יותר משלך"
"בסדר" הוא אמר לה כאילו כל השמחת חיים שלו התנדפה בבת אחת והוא הלך משם, משאיר את לין עם לב שבור.
-----‐---------------------------------------------------
זאת הייתה שעת ערב נעימה, השמש כמעט שקעה וצבעה את השמיים בגוונים של וורוד וצהוב, רוח ערב נעימה נשבה דבר החלונות הפתוחים לחדר של לין.
היא שמעה ברקע מוזיקה שאימא שלה הלחינה (שהייתה נשמעת במידה ממש מטרידה כמו hello של אדל) ושהתחילה לצייר ציור על הקנבס.
היא ציירה פרצוף של נער יפיפה בעל שיער זהוב ועיני תכלת מושלמות, נער שהיא אהבה בכל ליבה אבל הגורל גזר עלייה להיפרד ממנו.
טאם יצא עם ווילי לעשות משהו וטירגן היה צריך ללכת לברבור השחור. אז לין נשארה לבד בבית.
בדיוק שהיא סיימה את הציור שלה היא ראתה את אותו בחור מהציור שלה דופק על החלון של החדר שלה. הלב שלה נכנס לסערת רגשות.
"מה אתה עושה פה?" לין שאלה את קיף בזעזוע. מה הוא עשה שם בשעה כזאת? ומה אם טאם יחזור פתאום ויתפוס אותם?
"אני מצטער לינלין" הוא אמר לה בכינוי החיבה שתמיד היה ממיס לה את הלב והמיס לה את הלב גם עכשיו "אבל אני לא יכולתי לעבור את היום הזה בלי לראות את הפנים שלך"
"קודם תיכנס ואז נגיע לווידוים הקורעי לב" היא אמרה לו ומשכה אותו לחדר שלה.
לין נפלה על הרצפה מהתנופה וקיף נפל עלייה. הפנים שלהם היו כל כך קרובים שלין יכלה לספור את הריסים שלו. היא הסמיקה בטירוף ודחפה את קיף מעליה.
"אתה יודע שאם טאם יתפוס אותנו הלך עלינו?" לין שאלה אותי וקמה.
"לא אכפת לי מאחיך המעצבן" הוא אמר לה "אכפת לי ממך"
"גם לי אכפת ממך" היא אמרה לו והתרקבה אליו.
"אמרו לך כמה את יפה בשעה הזאת של היום" הוא אמר וליטף את לחייה. המגע שלו גרם לליבה לדהור וללחיה להסמיק.
"אמרו לך כמה המשפטי פתיחה שלך צולעים" היא שאלה אותו וכרכה את ידיה סביב צווארו.
"אח שלך לא יכעס?" הוא אמר והסתכל עלייה בעיניי התכלת המדהימות שלו שלין תמיד טבעה בהן.
"קיבינימט עם אחי" היא אמרה בהפגנתיות ועשתה משהו שהיא הייתה צריכה לעשות הרבה זמן. היא נישקה את קיף והוא נישק את לין בחזרה.
הנער הבלונדיני והנערה עם השיער השחור המדהים התנשקו לאור השמש השוקעת. כמו אהבתם ששוקעת בלבבות אחד של השנייה.
*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*
מה דעתכם על הפרק הזה? אשמח לשמוע אם אהבתם או לא?
ומוזמנים להציע שיפ לטאם...
חג סוכות שמח!