ליאו:
וואו. האישה הזו היא שפית. נצטרך לבקש ממנה את המתכון, כמו שקיבלנו את המתכון של הבראוניז מהבני ים. אני לא הולך להזכיר את זה בקול, כי אז פרסי יהיה תקוע על המשפט 'אבל הם לא רצו לפגוש אותי?' ויראה אומלל. עם אוכל כזה אני יכול לחיות במקום הזה.
הם המשיכו להסביר לנו על היכולות וכל אחד בתורו הדגים לנו. זה היה ממש מגניב. חוץ מהצל כי זה היה קצת מפחיד. (כן פרסי. אמרתי את זה. תודה שגם אתה פחדת. כן נכון!)
ואז הגיע התור שלנו לספר. לא ידענו ככ איך לספר להם.
אז פרסי תפס פיקוד ואמר "מכירים מיתולוגיה יוונית ורומאית?"
סופי, האיש היחיד שנראה זקן (לא זוכר תשם שלו אני אשאל את פרסי, פרסי? איך קראו לזה הגדול? שנורקל? אתה בטוח? לא נראלי... טוב אז עזבו, אני לא אשאל את פרסי) ואלו שהיו מבוגרים אבל לא נראו ככה הנהנו. השאר נראו מבולבלים.
"טוב אז המיתולוגיה זה כזה קבוצה של אלים, כל אחד אחראי על משהו אחר בעולם, נגיד זאוס הוא אל השמיים והברקים, פוסידון הים, האדס השאול," "המה?" שאל פיץ, "המוות" ענה שנורקל (אוף איתך פרסי!) "אתם מבינים", הוא אמר לנו, "מוות פה זה דבר נדיר, אז מושגים כאלו לא ממש ברורים כאן"
"אז אתם כאילו, חיים לנצח? כי אני גם ממש רוצה לחיות לנצח. רגע אם אני פה אז אני כמוכם? או שלא? כי זה יהיה ממש מגניב אם אנחנו בני אלמוות פה. זה כזה קול" אמרתי.
"נצח זה הרבה זמן. (בלה בלה בלה משהו על זה שהנצח לא ידוע לנו וזה) אבל בגדול, אם מישהו מת, אז זה אומר שקרה לו משהו"
"טוב אז אם נחזור למה שאמרתי" אמר פרסי והסתכל עליי במבט של 'או שתשתוק או שתעזור לי להסביר אבל אל תפריע'
הסתכלתי עליו בפרצוף תמים.
"יש עוד כל מיני אלים, נגיד הפייסטוס אל המתכת והמכונות וכזה, אפרודיטה אלת האהבה, ארס המלחמה וכו'... הבנתם את הרעיון הכללי?" הם הנהנו.
"טוב... אז הם אמיתיים" אמרתי.
כולן התנשפו בהפתעה. פרסי הסתכל עליי ואמר "אני רציתי להגיד את זה!" הוצאתי לו לשון. "החזרתי לך על זה שהצגת אותי במקומי"
הוא עשה לי פרצוף
איך אני אוהב לעצבן אותו
***
מקווה שאהבתם את הפרק
בבקשה תגיבווו ולא רק 'המשך' אלא מה אתם חושבים, עם מי אתם מסכימים, חולקים וכו'.
ואם אתם רוצים להציע רעיונות להמשך, אני אשמח (יש עוד, כן? פשוט עדיין לא סיימתי ואני צריכה עוד עלילה ואם תעזרו לי זה יקצר תהליכים)
אז ביי וצום קל לכולם🤗