הסתכלתי על עיניו של הדובי שלי ,הן נראות שונות ,נראה שמישהו החדיר לתוכו משהו.
ההשתקפות שלי נראתה דרך העיניים שלו
ניסיתי להוציא אותן ממנו זה היה קשה ,אבל הצלחתי .
לפתע יצאו ממנו חוטי חשמל, זה מצלמה.
אני פשוט בשוק ,הוא צופה בי כל שניה מאז שהגעתי לפה! אובססיבי מטורף הוא הולך לחטוף על זה .
הוא רואה כל רגע שלי ,לא מגיע לי קצת פרטיות ?עד כמה בן אדם יכול להיות שפל כלכך ? אני רותחת מכעס .
קמתי מהמיטה למרות הקושי, כואב לי ללכת אבל אני אראה לו מה זה.
עליתי למעלה לכיוון חדרו.
אף אחד לא ישבור אותי יותר.
הוא יצא ממקלחת ,מגבת כיסתה רק את חלקו התחתון ושיערו הרטוב כפחם פרוע
הוא חתיך.
הוא הסתכל עלי במבט משועשע, נגעלתי ופחדתי ממנו אחרי הסימנים שהשאיר לי על הצוואר.
לפתע הרמתי את קולי עליו וצרחתי עליו "באיזה רשות אתה מתקין מצלמות בחדרי שפל אחד ?"
ההתחצפות שלי בוערת בתוכי.
הוא התקרב אלי צעדיים מאיימים ,ומסתכל על חזיי אני בלי חזיה ,שיט.
פתמותי זרקו מהפחד.
הוא לחש לי באוזן "פעם אחרונה שאת מרימה עליי את הקול ".
התגרתי בו ושאלתי "אם ארים מה תעשה? ".
הוא החזיר ;"אעניש אותך כמו שלא הענישו אותך אף פעם ,נסיכה".
"כותונת הלילה הזאת מחמיאה לך."
הבנתי למה הוא מתכוון ,סוטה מגעיל.
סטרתי לו בחוזקה,הוא העיף אותי על המיטה ,פחדתי,נתתי לו ברך בין שני רגליו ,הוא נרתע לשניה והספקתי לקום ולברוח רצתי מהר לכיוון הסלון כואבות לי הרגליים ,נכנסתי לחדר כביסה התחבאתי פה זמן מה ואחר כך עליתי לחדרי בשקט ,נכנסתי מתחת לשמיכה ושקעתי לשינה עמוקה.
לאונרדו~
התלבשתי ,היא הולכת לחטוף על זה ,כפויית טובה ,אני אראה לה מה זה .
עליתי לחדרה ,היא ישנה ,הבטתי בה.
היא באמת ישנה גבותיה מקווצות נראה שהיא חזרה לעצמה סוףסוף, הרחתי את ריחה המדהים ונשקתי לקו הלסת שלה.
לחשתי לה באוזן "העונש שלך מחר נסיכה".
למחרת ~
היום זה היום .
מחסלים את הקאפו היפני ,חסר שמשהו השתבש.
השעה 5:00 לפנות בוקר ,אני רענן מתמיד ,התלבשתי וירדתי למטה עניתי לשיחתו של ראיין, "אני מקווה שכל הצבא מוכן" פקדתי.
"הוא מוכן", ראיין הגיב.
"יופי."
"אני לא רוצה שום תאונות ".
"מי שבוגד תביא אותו אליי ,אטפל בו בעצמי."
התוכנית היא כזאת ,היום בשעה שמונה בערב מתקיים נשף ,כמו בכל שישה חודשים ,הוא נועד לכנס את כל עולם התחתון ביחד ולשחור שלום בין אוהבים לאוייבים.
זה ידוע שאם יש אי הסכמה בין שתי הצדדים אסור לכנופיה אחרת להתערב בשום אופן.
ולשמור על שלום ואיזון בין העולמות.
לסמן את שטחו של כל שליט.
בוגדים מחוץ לתחום ,הקאפו היפני ימות היום כך החלטתי.
יצאתי להחליף סחורה עם סוחרי הספינות שהגיעו מצרפת.
אשלם להם ואחזור ,הם מספקים לנו מגוון רחב של כלי נשק וחומרי נפץ.
ליוו אותי המון שומרים.
הקאפו היפני יהיה בידי היום.
ולורה תצפה במחזה המרהיב,אני מקווה שאצליח לחנך אותה .
הבעיה היחידה שפאולו יהיה שם.
פאולו~
זה היום בתי .
היום שבוא אהרוג את נשמתך ,אקח את מה ששייך לי,ואז אשלח אותך לעולמך כמלאך פצוע.
שכנפייך כבר לא יגנו עלייך יותר מפני.
הם יהיו מכוסות בדם.
אקח אותך ואת בתולייך.
כולם יהיו עדים לכוח שהקאפו היפני יעביר לי היום ,התאחדתי איתו ,אני בלתי שביר.
אני השליט הבלתי מעורר .
אחרי לאונרדו שבקרוב אביס אותו.
ראמו ולוקאס יתלוו אליי היום לנשף הגדול.
לורה -התעוררתי ,סרקתי את שעריי ,שטפתי את פניי הברקתי את עוריי וירדתי במדרגות ,שאלתי את מרטה "איפה לאונרדו" ?
היא השיבה "הוא הלך ,הוא יחזור יותר מאוחר בתי,ביינתים בואי תאכלי הכנתי לך ארוחת בוקר ."
"תודה מרטה" ,התיישבתי .
לאונרדו~
הבטתי בשעון כבר שש ,הכל מאורגן .
רק חסר שלורה תעשה משהו שיוציא אותי מדעתי .
חסר לילדה הזאת שתנסה לברוח ,אין שומרים .
ואף אחד לא יודע מי היא ,אף אחד לא יודע שלקוברה יש בת .
ואסור שיגלו, הרבה ירצו להתנקש בה .
אבל היא חייבת להתלוות אליי .
אין לה ברירה ,אסור שיראו שהיא החולשה שלי ,אחרת ירצו לפגוע בה.
החנתי את הרכב ויצאתי ממנו ,אני צריך להעניש אותה עכשיו זריז ,לפני שהכנס יתחיל.
עליתי לחדרה וראיתי אותה ,את המלאך הזה ,היא ישנה ,פניה נראות שלוות כלכך שלא רציתי לגעת בה .
סטרתי לישבנה העגלגל שזז כשהיא הולכת ,היא נבהלה וקמה מיד היא צרחה "השתגעת ?"
עניתי" עדין לא."
"אבל לך מגיע עונש על אתמול לורה ברנדון."
היא פוחדת ממני.
"אתה לא תעשה לי כלום ". היא אמרה.
איך את בטוחה כלכך ?
"כי אתה אוהב אותי "
"זה לא נכון." השבתי.
"את יודעת לאן הלכתי ?"
"לאן? "היא שאלה בתמימות.
"למישהי הרבה יותר שווה ממך במועדון."
"היא הייתה טובה מאוד ",אמרתי בפרצוף משועשע.
כאב לי ,אני יודע שפגעתי באגו שלה ,אבל אני צריך לחנך אותה.
היא גורמת לי להתרחק מהעסקים היא הופכות אותי למישהו שהוא לא אני ,האכזריות שלי מתפוגגת בגללה ,אני הופך להיות נמושה לעזאזל היא הופכת אותי לאדם טוב.
אני רוצח ,רוצח בדם קר היא צריכה להפנים את זה.
אני לא אוהב את זה .
אני תמיד אהיה אכזר .לא משנה מה.
"את הוזה . עכשיו תסתמי", ציוותי.
גורר אותה אחריי .
"לאן הולכים ?",היא שואלת .
"לגיהנום עניתי".
"אי אפשר ללכת אליו הוא הוא כרגע אוחז בידי", היא השיבה.
חיזקתי את אחיזתיי.
"אתה מוכן לעזוב את היד שלי בבקשה ?".
"לא ".
לורה~
הוא הושיב אותי על המיטה בזעם .
ניסתי להתנגד אבל הוא אזק את ידי ואת רגליי למיטה.
הוא הוציא שוט .
הוא יכה אותי ?
"נפלת על הראש ?" צווחתי.
"תעזוב אותי משוגע ",צרחתי .
"תשתקי", הוא ציווה.
השוט הזה הזכיר לי את היום בו אבי שבר לאמי את היד בעזרתו.
התחלתי להשתולל.
ולרעוד.
"לא לא זה לא קורה", מלמלתי .
"זה כן קורה נסיכה ,פעם אחרונה שאת עושה לי תרגיל כמו אתמול הבנת ?"
לא עניתי.
לפני שהתחיל להכאיב לי הוא אמר :"היום יש נשף ,שקורה פעם בשש חודשים ,זהו נשף של אירגון הפשע ,יש קוד לבוש והכל את תתלוי אליי ."
"הבנת ?"
אמרתי;" לא ."
ידעתי שאבי הולך לשם בכל חצי שנה ואני פוחדת ממנו.
ארצה ללכת לשם רק להרוג אותו אבל אין לי את האומץ לכך.
"לא "?הוא הרים את גבתו.
"אני לא חושב ששאלתי ".
"זה הבעיה אתה אף פעם לא שואל."
הוא התחיל להצליף בי ,זה כואב כואב מאוד.
לאחר שספרתי 5 הצלפות.
הוא אחז בצווארי, והתחיל לנשק אותו.
זה גרם לתחושת עקצוץ בין רגליי,רני שונאת שגופיי מגיב אחרת לתחושתיי.
התנגדתי והוא חיזק את אחיזתו בי.
הוא חונק אותי.
ניסיתי להגיד לו ,אבל לא יכלתי,הוא נתן לי בוקס מפני שהתנגדתי לו , ושיתק את גופי.
הוא מתחיל לגעת בי.
לנשק את גופי.
התחלתי לא לנשום.
התנשפתי בכבדות בקושי מצליחה לשאוף את האוויר .
זה כאב בלתי רגיל ,אני נחנקת.
זה כואב כלכך.
השתוקקתי לאוויר .
שדמעה עוד שניה נזלה מפניי.
רגלי ניסו להשחרר ,ניסתי להרים את גופי.
לדמיין שאני לא פה ,אני על חוף הים .
שערי עף ברוח ,צוחקת עם האנשים שאני אוהבת.
זה כאב של השטן.
הוא שיחרר אזיק יד אחד,
והוא אחז בשתי אצבעותיי וסיבב אותן.
הן יצאו מהמקום ,הוא שבר את אצבעותיי.
צרחתי כל כך חזק.
אני מתחילה לראות שחור הכאב הזה הוא משהו שאי אפשר להתרומם ממנו.
שלא ייגע בי במקומות הצנועיים שלי.
אני מתחחננת ,אלוהים.
השטן בכבודו ובעצמו.
אני נשרפת.
אבל זה רק מחזק אותי.
אם הוא השטן אני אהיה רמה מעליו.
לאונרדו~
זה העונש שלה.
היא תעבור את זה.
אין לה ברירה .
רק ככה היא תצייץ לי ,פחד.