״בנג׳מין!״ בנג׳מין הוריד את אחת האוזניות, מעט מבולבל, מי לעזאזל קורא לו כאם יש רוצח סדרתי בתוך הבית?
בחוסר עניין הנער החזיר את האוזנייה והמשיך במשחק האינטנסיבי והמותח ששיחק. הוא היה במלחמה נגד השחקן ׳מינימינימו׳, והשחקן הזה שיחק טוב, כל הזמן עוקב אחר בנג׳מין במהלכים. תמיד יש לו משהו בשרוול, ואילו לא היה מדובר במשחק וירטואלי הוא היה חושד שהשחקן מרמה. טוב, הוא בכל זאת זכה כמה פעמים בתור אלוף הטאקי הוירטואלי בארצו.
״חרא,״ הנער מלמל כשראה כי ׳מינימינימו׳ הוציא פלוס שתיים כחול, כשכבר מתחתיו היה פלוס שתיים ירוק. איך לעזאזל? לשניהם נשאר קלף אחרון, האם הוא שמר את הפלוס שתיים הזה עד הסוף? זה מהלך חכם, אבל אם היו שמים לו שתיים פלוס מוקדם יותר האם זה היה דופק את התוכניות שלו? מה זה משנה, מה שקרה כבר קרה, ועכשיו בנג׳מין הולך להפסיד עם חמישה קלפים בצבעים שונים. אין לו אפילו שנה צבע, הכל זה מספרים בכל ארבעת הצבעים וקלף עצור אחד.
״בנג׳מין!״
בנג׳מין המשיך לשחק בקור רוח, אין סיכוי שהוא מפסיד לשחקן שמעולם לא שמע עליו. אם זו הייתה ׳בארביבאני׳ זה היה בסדר כי היא בכל זאת זכתה מקום שני ותמיד יש זמן להשתפר. אבל שחקן חסר שם ותואר כמו ׳מינימינימו׳, הוא לא יפסיד לשחקן כזה. על גופתו המתה.
״איפה הילד הזה נמצא?״ קול אביו נשמע, ואז דלת חדרו נפתחה. טוב, הם לא ימצאו אותו כך או אחרת.
״אלכסנדר, תעזור לי למצוא את אח שלך,״ אביו קרא לאחיו הגדול, הם ישנים יחד באותו חדר כך שאלכסנדר הכיר את רוב מקומות המחבוא של הנער, אבל הפעם בנג׳מין ינצח.
״תבדוק בארון, הוא תמיד מסתתר שם,״ אחיו מלמל בחוסר עניין מהכניסה לחדר. אביו פתח את הדלת של הארון בשביל לגלות שהנער לא שם. הוא בדק מתחת לשולחן ומתחת לשמיכה ובתוך מגירות ובכל מיני פינות.
׳מינימינימו׳ הניח את הקלף האחרון, בנג׳מין כבר הגיש את התבוסה בידיו המזיעות אבל לא, זה קלף עצור כך שהוא צריך למשוך עוד קלף. בנג׳מין נשם עמוק, יש לו עוד ניסיון, הוא חייב לחשוב מהר. האם יש לו מספרים זהים? כן. יש לו שתיים כחול ושתיים צהוב וגם העצור צהוב אבל אז אין לו עוד קלף לשים מעל. מה זה משנה, זה יתן לו הזדמנות.
הנער מיהר ושם את השתיים הכחול על העצור הכחול והחזיק אצבעות שהקלף שהשחקן שלף אינו כחול.
״מה לעזאזל, הוא כמו רוח,״ אלכסנדר מלמל, עיניו סוקרות את החדר בניסיון עז להבין איפה המתבגר מסתתר.
׳מינימינימו׳ לקח קלף מהקופה. בנג׳מין צהל בליבו ומיהר להניח את השתיים הצהוב שלו. אולם באופן מפתיע ׳מינימינימו׳ לקח קלף נוסף מהקופה כך שלצעיר הייתה עוד הזדמנות פז והוא השתמש בה והניח עצור צהוב ולקח קלף מהקופה. הוא קיבל שנה צבע. סוף סוף הוא מצליח לראות את הסוף.
׳מינימינימו׳ לקח קלף מהקופה מה שהשאיר את הנער בדילמה. הוא יכול להשתמש בשנה צבע עכשיו ולבחור אחד מבין שני הצבעים שיש לו, אבל אז הוא נשאר עם קלף אחרון בצבע אחר, וזה גם להסתכן בכך שלשחקן יהיה את הצבע שהוא שם. זה סיכוי קלוש, אבל הוא מאמין בלקיחת סיכונים. בנג׳מין הניח את שנה הצבע ושינה לאדום. אחר כך השחקן הניח שלוש אדום. בנג׳מין הניח חמש אדום מה שהשאיר אותו עם שבע ירוק. עכשיו רק נישאר לקוות לטוב.
״בנג׳מין, איפה שלא תהייה, יש אוכל במקרר, אני ואמא הולכים, נדבר מחר.״ אביו כנראה ויתר, כמו שצריך. אין סיכוי שהם היו מוצאים אותו, הוא מוצלח מידי עבור זה.
׳מינימינימו׳ התלבט מעט, אולם לבסוף הניח שבע אדום. הנה הניצחון לו בנג׳מין חיכה, הוא הניח את השבע הירוק שלו וקונפטי החל לרדת על המסך הוא ניצח.
״יש!״ בנג׳מין צעק. מה שהוביל לצעדים נמהרים לאזור בו התחבא ואז לזוג עיניים ירוקות שבהו בו בהפתעה. אלכסנדר נראה אפילו מעט מבוהל, אבל זה דבר רגיל למצוא אותו בתוך כל מיני מקומות קטנים.
״מה אתה עושה מתחת למיטה שלי?״ בנג׳מין זחל החוצה בחיוך. הוא ניצח, הוא האלוף הבלתי מנוצח של טאקי.
״יודע מה, אני לא רוצה לדעת.״
בנג׳מין ניער את בגדיו מהאבק והוריד את האוזניות. עכשיו הוא יכול לשמוע את הסביבה שלו כמו שצריך. לא שלשמוע את אלכסנדר זה כזה תענוג, אבל הוא מכבד אותו, בצורה כזו או אחרת.
״אגב, אליסה באה היום ושכנעתי את ג׳ולי, סאן, ליאונרד, בילי, מייקי וקאסי לצאת היום מהבית ושמעתי שיש היום מסיבה של אחת הבנות מהכיתה שלך. למה שלא תלך?״ הוא גירש את כולם רק כדי לשכב עם אליסה, זה מלא עבודה, מצד שני הוא היחיד במשפחה שלא אוהב לצאת, אז בטח אחיו ואחיותיו זרמו עם הרעיון והוא יצטרך להיתקע באיזה מסיבה דפוקה.
״אני לא הוזמנתי.״ בנג׳מין שיקר בין שיניו. כלומר, זה לא שהוזמן אישית, אבל כל השכבה הוזמנה משמע גם הוא נכלל.
״אני יודע שכולם הוזמנו, בילי התלהב מזה שהוא הולך למסיבה אחרי שנה של קריעת תחת בעבודה.״ בנג׳מין ממש החזיק את עצמו מלהגיד את דעתו על בילי, כלומר בילי אחיו הכמעט תאום.
בילי נולד בדצמבר אלפיים ושתיים ובנג׳מין נולד בספטמבר אלפיים ושלוש. יש ביניהם הבדל של בקושי עשרה חודשים. הם לומדים באותו בית הספר ובאותה השכבה, רק שאחיו יחסית מקובל ומוכר בתור נער עם יכולות ספורטיביות טובות ומבנה אוטונומי מוצלח. בילי עובד בתור מאמן בחדר כושר ביותר מחצי מהערבים הפנויים שלו ובשאר הזמן מבלה עם חברים. אפשר להגיד שהוא ההפך הגמור מבנג׳מין, זו גם אחת הסיבות המרכזיות למה הם לא באותו החדר.
״בנג׳מין כמה פעמים אני מבקש ממך טובה, אתה לא חייב להשתגע שם, רק להיות שם קצת,״ אלכסנדר התחנן. העיניים שלו נראו כמו שני פנסים מסנוורים שהתחננו להסכמה שלו. מה הוא יכל לעשות, להגיד לא?
״לא-״
״אני אחזיר אותך מהמסיבה ונלך לאכול את הפיצה גורמה שאתה אוהב.״ זה משכנע, משכנע מאוד, הוא תמיד שמח שמישהו אחר משלם על הפיצה המאוד יקרה שהוא אוהב. הוא לא היה קורא לה גורמה, אבל כל השאר כן קוראים לה גורמה כי מי היה משלם מעל מאה חמישים דולר על פיצה?
״אל תאחר,״ בנג׳מין נאנח. הוא לא האמין שהוא הסכים, אבל הפיצה.
״אני מבטיח, אני אאסוף אותך עוד לפני שהמסיבה תיגמר,״ אלכסנדר הבטיח, וזה לא ניחם את הנער, אבל זה עזר לאלכסנדר והוא כן היה משועמם, אולי זה לא רעיון כזה רע. להתלבש, להראות נורמאלי, לא להירדם בדרך לשם, ליצור אינטרקציה חברתית, לא לרצות להרוג את עצמך, להתעלם מאנשים טיפשים, לא לשתות יותר מידי. הוא מתחרט על זה, זה רעיון רע מאוד.
בנג׳מין נאנח בשנית והתקדם אל עבר המקלחת, במקרה הכי טוב יש לו טיפה יותר משעה להתארגן, אם אחיו רוצה שהם כבר לא יהיו בבית כשאליסה מגיעה. אז בגלל שכל כך אכפת לו מה אחרים חושבים, אז כמובן שיתקלח לפני שייצא למסיבה. טוב לא ממש, מלבד הזמן שבילה מתחת למיטה הוא לא עשה כלום.
בנג׳מין רק צחצח את שיניו והביט במראה. הוא ללא ספק נראה כמו בן אדם שרוצה לצאת למסיבה. כלומר, בן אדם שמקווה שמישהו יהרוג אותו בדרך למסיבה או במסיבה עצמה או אחרי המסיבה, שלב ההרג לא ממש משנה פשוט שמישהו יהרוג אותו מתישהו. שיערו השחור והמקורזל מבולגן מכמות הזמן שנמחץ תחת מיטת אחיו, מתחת לעיניו החומות עיגולים שחורים שממחישים את כמות הזמן ששכב מתחת למיטה ושיחק. שפם בר מצווה מכוער שצמח בכמה ימים האחרונים ועורו החיוור עד כדי לחשוב שהוא רוח רפאים. יש לו הרבה עבודה.
דבר ראשון, להוריד את השפם המזוויע שצמח לו. דבר שני לסדר את הגבות שלו, למרות שהיו יחסית דקות ומסודרות. דבר שלישי עליו להוריד את העדשות שלו בשביל לשטוף את הפנים וגם אותן. דבר רביעי עגילים. כמה שבנג׳מין אהב עגילים, אבל הוא לא אהב את התגובות של אנשים לעגילים שלו, כך שהוריד אותם. דבר חמישי ואחרון, לבוש.
בנג׳מין יצא מן המקלחת למצוא את אחיו מפשפש בארון הבגדים שלו. כמובן שאלכסנדר ינסה לקצר את התהליך כמה שיותר. אלכסנדר בחר עבורו ג׳ינס שחור עם כמה קרעים וחולצה שחורה ופשוטה. כלומר, זה לא הסגנון שלו אבל הוא ישרוד.
״תודה.״ הנער מלמל בזמן שמיהר להחליף לבגדים האלה, כדי שאחיו לא יציק לו לגבי העובדה שהוא איטי. יש לו אסתמה אוקיי? הוא לא בנוי לפעילויות כמו ריצות או להתלבש מהר. יש לו את הקצב שלו.
״יש לך נעליים?״ בנג׳מין הסתכל על הסט נעלי ספורט הרגיל שלו בעוד שאלכסנדר הנהן לשלילה, הוא לא מאשר. אז... יש לו את הזוג שלבש ליום הולדת שלו לפני שלוש שניים, אלו נעליים שהותאמו עבורו על ידי סנדלר מומחה בתחום. אחיו הסתכל גם על הזוג הזה והנהן לשלילה.
״אתה יודע מה, קח את הסניקרס של קאסי, זה יהיה מושלם.״ בנג׳מין נאנח, לבקש מקאסי משהו זה כמו לדרוש מוות, היא תחפור לו עד שיעדיף למות.
״אתה צריך שאבוא איתך?״ בנג׳מין הנהן לשלילה, הוא יסתדר. באנחת יאוש הוא יצא מחדרו וירד לקומה בה הבנות ישנו, משם זה דקה ואתה בחדר של קאסי וג׳ולי. הוא ידע שאלכסנדר לא ניסה לרדת עליו כששאל זאת, זה פשוט שאלכסנדר בשונה משאר אחיו נמצא איתו באותו החדר מכיל קטן, הוא ראה את בנג׳מין בכל שלב בחייו, הוא מכיר אותו ויודע כמה הצעיר שונא לצאת מהבית, כמה הוא שונא אינטראקציות חברתיות, כמה הוא שונא את העולם שבחוץ. בעבר אלכסנדר היה מציק לו שהוא לא מחייך ובגלל זה אנשים נמנעים ממנו. טוב הוא עדיין לא מחייך, אבל הפעם הוא זה שנמנע מאנשים.
״קאסי?״ הוא עמד אל מול הדלת ושאל, אם היא גם יוצאת היא בטח מתארגנת, הוא לא רצה לראות דברים שלא נצטרך לראות.
״קאסי, ג׳ולי?״ קרא בשנית לאחר שאף אחת מהן לא ענתה. כרגיל, הן בטח כל אחת עם הבן זוג שלה בפייס טיים, עם אוזניות שוכחות שיש עוד אנשים בעולם. בנג׳מין נאנח, נמאס לו מהדברים האלה, אם לא היה צריך ללכת למסיבה הזו לטובת אחיו כנראה שלא היה סובל מול הדלת של קאסי בניסיון להשיג נעליים.
בנג׳מין פתח את הדלת, בלי להסתכל יותר מידי הוא נכנס מצא את מה שחיפש ויצא. הן אפילו לא הבחינו בקיום שלו כרגיל, רוח תמיד תישאר רוח.
זוג סניקרס לבנות עם כוכב, זה מה שמצא אז זה מה שיש.
הוא חזר לחדרו שם אלכסנדר חיכה לו בציפייה, נראה שהוא שמח שאליסה באה אליו כאשר הבית ריק. זו הפעם הראשונה שתהייה להם הזדמנות לעשות משהו אצלו, בדרך כלל הם היו אצלה או במלון. לא שבנג׳מין התעניין יותר מידי הוא פשוט ידע.
״אל תתלהב יותר מידי,״ בנג׳מין זרק לאוויר.
״אני קצת מתרגש, הבית המלא הזה סוף סוף ריק עבורי.״ בנג׳מין התיישב על מיטת אחיו באנחה והחל לשים את נעליו. הוא תמיד הבין את אלכסנדר, גם אם לא הזהה איתו. הוא לא הבין את ההתרגשות סביב בת זוגתו בבית שלו לבד, אבל הוא כן הבין את הקונספט.
״כלומר, אני יודע שבחיים לא היית בקשר זוגי, אבל יש בלהיות לבד עם האחת שאתה אוהב משהו קסום, אינטימי, רומנטי. אני לא יכול להסביר.״ כן, הוא גם לא צריך, בנג׳מין הבין גם אם לא חווה זאת מעולם אישית.
הוא לא מאמין גדול באהבה, מבחינתו אהבה היא אשליה של הלב, גם כשאתה רק הלב שלך דופק מהר, וגם כשאתה עושה ספורט האדרנלין זורם. זה רק עניין של איך המוח מסתכל על זה. וכאשר יש בן אדם שמפעיל לך את השרירים זה גורם לך תחושת אדרנלין ודופק מהיר. זה אותו קונספט, הגוף הוא פשוט המכונה ואהבה היא שם של תוכנה בתוך המכונה. בקיצור, אהבה זה לא עבורו.
״כן, לא מעוניין, אבל תהנה.״ אלכסנדר צחק. אלכסנדר ניסה לשדך לו בנות כאלו ואחרות שהכיר, כשסירב לכל ההצעות מהנשים אחיו ניסה לשדך לו גברים במחשבה שונה מעט, אבל גם הגברים קיבלו סירובים. בנג׳מין הסביר לאחיו אינספור פעמים שזה לא עניין של מין, הוא אפילו לא יודע למה הוא נמשך, אבל הוא לא מאמין באהבה ולא ממהר לשנות זאת.
״טוב, הגיע הזמן לצאת, אני אמהר את השאר.״ בנג׳מין נאנח בעודו קם ממיטת אחיו ולוקח ארנק ומפתחות. הוא לא צריך יותר מזה. הוא יצא מהבית בלי לחכות לאחרים והחל להתקדם אל עבר המסיבה. הבית של הילדה לא רחוק מביתו, במקסימום הליכה של עשרים דקות. היא גרה ממש קרוב לבית ההרוס בתחילה השכונה. זה אזור שבתור ילד נמצא בו לא מעט עם חבורה מהכיתה שלו, הם כולם חיכו לראות למי יהיה האומץ להיכנס. באותו זמן חבורה של שמיניסטים נכנסה לשם באחד הלילות, כשהם יצאו בבוקר הם התנהגו בהיסטריה כאם ראו רוח, הם פגשו פסיכולוגים רבים ובסוף הוחלט שהם חוו אירוע טראומתי כזה או אחר. מאז כולם מפחדים להתקרב לאזור הזה.
בהליכה רגועה הגיע אל יעדו המאוד רועש. הבית של ילדת יום ההולדת עם אלפי הנערים שרקדו כאם הם מינימום במסיבת השנה. ריח של אלכוהול זלג לכל אורח הרחוב. זה יהיה יום מטורף.
בנג׳מין נכנס אל הבית בנונשלנטיות, כלומר גם ככה אף אחד לא יציק לו מכיוון שרוב השכבה גם ככה לא מכירה אותו, ובהתחשב בעובדה שכל המסיבה נראתה בסגנון חבר מזמין חבר אז הוא התקשה להאמין שיפגוש שם איזה מישהו שהכיר בעל מקרה.
הוא התיישב על אחד הכיסאות והחל לשחק בטלפון שלו כשלידו כוס מים. כלומר, הוא הניח שזה מים, לא הוא הביא את זה כך שלא באמת יכל לדעת אם הנוזל השקוף הזה הוא מים, אבל הוא האמין שמדובר במים.
הוא נכנס למשחק הטאקי הקבוע שלו והחל במשחק מלהיב כנגד ׳אליזהפיזה׳. הוא שיחק נגדה בעבר כבר מספר פעמים ולילדה יש פוטנציאל, אבל לא היה הולך רחוק מזה, רק פוטנציאל.
בחיוך שובב הוא החל לזרוק מהלכים בעוד המוזיקה הנוראית עדיין מתנגנת באוזניו. כנראה שכך יעביר את המסיבה הנוראית הזו.