רומי
המלחמה: חלק ב'
חיכיתי למאט מחוץ לבית הקפה, כבר עשרים וחמש דקות שאני מחכה והוא לא בא. נאנחתי בשקט והתקדמתי לספסל שהיה קרוב והתיישבתי.
שמעתי כמה צפירות וראיתי את הרכב היוקרתי של מאט. הוא נופף לי עם היד לבוא מהר לרכב. קמתי מהספסל והתקדמתי לכיוון הרכב, פתחתי את הדלת והתיישבתי במושב הקדמתי לידו.
״סליחה על האיחור רומי.״ מאט התנצל, חגרתי את עצמי והוא התחיל לנסוע. ״כן, חיכיתי לך כמעט חצי שעה.״ אמרתי בזלזול ונאנחתי בשקט,
למה הוא איחר? מה כבר קרה שאני צריכה לישון אצלו.
״כן, כן אני יודע ואני מצטער על זה. אבל קרו דברים שלא היו צריכים לקרות.״ הוא אמר וניסה לשנות את המצב. הנהנתי לעברו ונשענתי בחזרה לכיסא.
הוא עקף מכוניות במהירות, הוא שנא אנשים אדישים ונהג רק עם יד אחת על ההגה שזה היה כלכך מדליק שהייתי יכולה להסתכל על זה שעות.
למה אבא שלו לא משחרר את כריס ולמה אבי ברח?
ההורים שלי כבר גרושים כמה שנים, ואני גרה אצל אבי בגלל שהיא בחרה משפחה אחרת. היא בגדה בו כמעט חמש שנים ושהוא גילה את זה הוא איבד כל אמון באהבה. ובצדק. ״שאת מגיע לבית שלי, את נכנסת לחדר ואת נשארת רק שם.״ הוא הודיע לי ופערתי את עיניי, הייתי בשוק שהוא בוחר בשבילי מה לעשות ולחיות כמו בשבי. ״לא, ממש לא.״ אמרתי בסערה והוא לא הגיב ושתק. ״את לא מבינה מה קורה עכשיו? אני בסכנה וכולל אותך!״ הוא הרים את קולו ואני נשארת בהלם ושותקת.
למה הוא כזה אדיש וחושב שהוא יכול להחליט עלי?
״לא אשמתי שאתה בסכנה. תעצור לי פה!״ צעקתי עליו והוא סובב את ראשו אלי, מבטנו הצטלבו. נעצתי מבט אל עיניו האפורות. הוא נעל את הדלתות והוא חיוך חיוך ניצחון, אני נשענתי בחזרה אל הכיסא
בכוח ונחרתי בבוז. ״את לא מבינה? את נשארת אצלי עד שאני מחליט מתי אני משחרר אותך.״ הוא הצביע עלי ואמר באדישות ואני שתקי.
נכנסתי לביתו הגדול והיפה.
״רק איפה החדר שלך?״ שאלתי אותו בציניות ומאט גיחך. ״את באמת חושבת שאני כזה?״ הוא שאל
וכיווצתי את עיניי בחוסר הבנה. נאנחתי בשקט והתקדמתי לסלון. התיישבתי בספה ושקט הציף את הבית. ״תעשי מה שבא לך פה, אני רק סתם בדקתי אותך.״ הוא אמר והתיישב על ידי בספה. סובבתי את ראשו אליו ומבטנו הצטלבו. ״יופי, בדקת כל הכבוד לך.״ אמרתי בזלזול וחייכתי חיוך ארסי.
״אני אזכיר לך כמה דברים. את לא יוצאת מהבית, את לא עושה ממני צחוק, את לא עושה לי קונצים וצחוקים פה. כי את תבזבזי את נמנך עם השטויות שלך.״ הוא העביר לי טוב טוב בדבריו ואני רק נעצתי מבט. ״אני יכולה לדעת למה אני בסכנה?״ שאלתי בסקרנות, הוא נאנח בכבדות ובחנתי את גופו השרירי והיפה שלו. ״המאפיה האיטלקית בגדה בנו, הם חטפו את בן דוד שלי והרגו אותו...״ הוא מלמל, הוא הוציא מכיסו של המכנס חפיסת סיגריות והצית לעצמו אחת.
״ולמה איחרת?״ שאלתי בחשד, חשבתי לעצמי עם זאת הסיבה שהוא איחר או שסתם שכח אותי.
״חטפו את השליח והייתי צריך להוציא ממנו מידע, זה לקח יותר מידי זמן.״ הוא אמר בעייפות וקם מהספה.
בחנתי כל תנועה שלו, הוא הלך למבטח והוציא מהארון בקבוק וודקה וכוס של שוט.
״את רוצה גם?״ שהוא שאל בשעשוע ןהנהנתי לעברו. למה הוא פתאום נחמד?
הסיגריה הייתה בין שפתיו העבות והכהות שלו, אהבתי לראות אותו, שהוא בסביבה שלי.
הוא חזר והתיישב על הספה, הניח את השוטים על השולחן העץ העתיק שהיה בסלון ומזג וודקה.
הוא הושיט לי את השוט ושתיתי אותו במהירות, גרוני מעט שרף וההרגשה הטובה הציפה אותי בטוב.
הוא עשה כמוני וחייך חיוך קטן שחף מעט את שיניו הלבנות והבריאות. חייכתי בחזרה והוא מיהר להוריד את חיוכו.
החלונות נשברו לרסיסים והיריות נשמעו מסבבי.
מאט מיד נצמד אלי ואני אליו, היריות המשיכו ברקע ומאט קם ואני אחריו. הוא התכופף ועשיתי את אותו הדבר. צרחתי בבהלה ונכנסו מיד לחדר הגדול שלו.
רעדתי מפחד והדמעות זלגו מעיניי. ״בואי.״ הוא פקד עלי ובאתי אחריו. נכנסו לשירותים והייתי בשקט.
הוא חיפש ביסודיות את האקדח שלו באחת המגירות שהיו שם. הוא מצא ולקח, ״תשארי פה, אל תצאי מהחדר הזה.״ הוא פקד עלי ומהר הנדדתי את ראשי לשלילה. ״לא ממש לא. אני באה איתך.״ אמרתי בבכי והוא סימן לי שלא.
מאט
יצאתי מהשירותים והטענתי את האקדח.
מאיפה הם באו עכשיו? זה לא היה רעיון חכם להביא לפה את רומי ואותי. התקדמתי בזהירות אל הסלון, ראיתי שמישהו נמצא שם ומיד נצמדתי לקיר.
נאנחתי בשקט, חשבתי לעצמי מה לעשות.
אף אחד לא יכל לעזור לי, שמעתי כמה דיבורים מהצד, ״איפה הוא?״ שאל בזעם האיש.
״אני לא יודע.״ אמר בזעם האיש השני.
הוא לא לבד, זזתי ויריתי אל תוך רגלם.
הפ נפלו לרצפה והתקדמתי אליהם, העברתי מבט וראיתי שהם מהמאפיה האיטלקית. לא הססתי ולחצתי על ההדק ויריתי לראשם.
הרגשתי חנק בגרוני, זרוע ידו חנקה את גרוני.
נתתי מכה עם המפרק אל בטנו והוא התקפל מכאבים.
שמתי את ידי על הגרון והשתעלתי.
״בן זונה.״ הוא אמר וקם מהר מהרצפה, איגרפתי את ידי והתקדמתי לעברו. הוא בעט עם רגלו לבטני התעלמתי מהכאב והעלמתי אותו. תפסתי אותו מהחולצה ונתתי כמה גרופים לפניו, הכהתי אותו עד שהוא דממם.
בעטתי עם הברך אל בטנו והוא התקפל מכאב והעפתי אותו במהירות ונפל לרצפה.התנשפתי בכבדות סידרתי את החולצתי וחזרתי לרומי.
״היי, את בסדר?״ שאלה בדאגה והיא הנהנה ובחנה את גופי. ״אתה בסדר?״
״כן, אנחנו לא יכולים להשאר פה.״ קבעתי והיא הנהנה ויצאנו מהשירותים. התקדמנו לעבר הסלון, הגופות נשארו שם והבנאדם שהכהתי נשאר שם שוכב על הרצפה. ״אני ממליץ שלא תראי את זה.״ התקרבתי ולחשתי לאוזנה, שמעתי אותה נאנחת בשקט והעבירה מבט על הגופות.
נכנסו לרכב, חגרנו חגורת בטיחות והתנעתי את המנוע ונסעתי במהירות אל הבית של אבי. שתקתי במהלך הנסיעה, רומי לא הורידה אל עיניה מהכביש. נתתי לעצמי להסתכל עלי שהעצרתי ברמזור האדום, היא לא שמה לב לזה.
הגענו לבית של אבי,טרקתי את הדלת של הרכב באגרסיביות והתקדמתי אל עבר הכניסה של הבית. רומי עקבה אחרי, דפקתי על הדלת עם אגרופי על הדלת וטיילר פתח.
״למה אתה דופק ככה?״ טיילר שאל והרים את קולו ואני גילגלתי עיניים. דחפתי אותו והתקדמתי למשרד של אבי. רומי כבר לא באה איתי, דפקתי על דלתו והוא ענה ״כן?״
פתחתי את הדלת ונכנסתי בזעם.
״אתה יודע שירו עלינו?״ שאלתי בצעקה על אבי והוא נאנח בשקט, ״תענה! אני הייתי בבית עם רומי, ואז החלונות התנפצו מהיריות ואני פאקינג הייתי צריך להתמודד איתם!״ צרחתי את נשמתי, נתתי לעצמי לפרוק את הכעס שהשתולל בתוכי. ״כמה הם היו?״ אבי שאל והרים גבה לשאלה, נאנחתי בשקט ״שלוש, הם היו חמושים ולי היה רק אקדח.״ החזרתי תשובה, ״אבא תקשיב לי טוב טוב. צריך להכנס בהם, להרוג את קרלו וזהו.״ התקדמתי אל השולחן התיישבתי על הכיסא ושתיתי את כוס המים הקרים שאבי הביא לי הרגע. לגמתי את כל המים במהירות ונאנחתי השקט, שנאתי להראות חלש מול אנשים ועוד בקרבות. אני לא אוהב את זה.
״אני נתקוף מתי שהם יתקפו אותנו. אל תדאג, אני אסדר משהו. ועכשיו לך לישון.״ אבי אמר ברגוע ונעץ מבט, הוא הוא רגוע? למה הוא מגיב למצב הזה כאילו הוא לא מעורב בזה. הוא עדיין לא קלט שבגדו בו בדם שלו, בחיים שהוא עשה לעצמו למפשחת סטון. הנהנתי וקמתי מהכיסא.
״את צריכה ללכת לישון.״ קבעתי ורומי הנהנה במהירות מפחד, ״יש בעיה אחת...״ מלמלתי והיא העבירה את מבטה אל עיני, הסתכלתי עליה וראיתי שהיא מסמיקה. ״מה הבעיה?״ היא שאלה בסקרנות ועמדה על קצות האצבעות, ״חצי מהמשפחה שלי ישנה בחדרים האחרים. והחדר שלי פנוי.״ גירדתי בעורפי מהמבוכה שגרמתי לעצמי ולה לעשות.
״זה בסדר.״ היא אמרה בקלילות והתקדמה לחדרי, כיווצתי את עיני בחוסר הבנה שהיא לקחה את זה בקלות ולא נכנסה לנושא הזה לעומק. ״אני עדיין לא מבינה למה אי אפשר לישון בבית שלי.״ היא לחשה בשקט וחשבה שאני לא שמעתי אותה לוחשת, גיחכתי לעצמי והורדתי את המכנס והחולצה. ״כי ראית מה קרה בבית שלי.״ אמרתי בשעשוע והיא הנהנה, ״את תשני על המיטה ואני בספה.״ קבעתי והיא הנידה את ראשה לשלילה. הרמתי גבות לשאלה והיא לא החזירה לי תשובה. נו לעזאזל היא משחקת איתי משחקים? למה אני צריך לבזבז עוד כוחות בשביל נערה מסכנה שאחיה מוחזק על ידי...
״מה? את מצפה שאני אשן איתך?״ שאלתי בזילזול והיא נחרה בבוז. נאנחתי בשקט והמשכתי להסתכל עליה. הייתי לבוש רק עם בוקסר והיא עדיין הייתה עם הבגדים מהעבודה. קמתי מהספה והתקדמתי לארון בגדים, שלפתי משם חולצה וזרקתי על המיטה ליד רומי. ״תלבשי את זה. אין לי זמן למשחקים שלך.״ אמרתי בזעם, לא הורדתי את עיני ממנה.
גם היא לא. היא התפשטה ונשארה רק עם חזייה ותחתונים. היא לא התביישה מגופה, היא נתנה לי לראות את גופה היפה והמדהים הזה.
״יופי...״ לחשתי בשקט, מבטנו הצטלבו נשכתי את שפתיי. היא גרמה לגופי להתעורר והצורך שלי הוא לסקס.
תצביעו/תגיבו❤️