"שילך כבר!" ג'ימין חסם בחוזקה את שתי אוזניו בעזרת הידיים שלו.
"שילך!!" צעק שוב.
טאהיונג המודאג ישב מהצד, מניח יד על כתפו של השני ומלטף בעדינות.
"אל תלטף אותי ככה!" ג'ימין העיף לו את היד והתחיל לבכות, "אתה מלטף אותי כמוהו" המשיך לצעוק בבכי מר.
"ג'ימין, תירגע בבקשה" טאהיונג נשאר רגוע, ההפך מג'ימין שהמשיך לצעוק ולהשתולל.
"אההה טאהיונג תעזור לי!!" ג'ימין צרח בבכי, ונשען על הקיר שעל ידו.
גופו התחיל לרעוד, הידיים, הרגליים, הוא ניסה לאזן אותם ללא הצלחה והחזיק בטאהיונג כתמיכה.
"אני לא מצליח לנשום" ג'ימין התנשף בכבדות, מדאיג עוד יותר את טאהיונג שמנסה להרגיע אותו ללא הצלחה.
"היונג!!" טאהיונג צעק לעזרה, הוא נלחץ ממש.
ג'ין נלחץ מהצעקה, רץ במהירות אל חדר השינה כשכל השאר אחריו, מתנגשים בטאהיונג שבדיוק יצא מהחדר.
"טאה! מה קרה??" ג'אנגקוק כיווץ את פניו בדאגה וליטף לו את הלחי.
"ג'ימין-" התנשף הצעיר, "אני- אני לא יודע מה יש לו" טאהיונג כמעט התחיל לבכות.
יונגי כבר נעלם אל תוך החדר, רואה את ג'ימין משעין את גופו על הקיר מתנשף בחוזקה.
"ג'ימיני" הוא מיהר להתקרב אל הנער.
"תתרחק!!" ג'ימין צעק, "תלך! תלך!" הוא שקשק את ראשו בין ידיו בבכי.
"ג'ימיני.." יונגי נאנח והמשיך בצעדים איטיים.
"לא!! לאאאא" יכלו לשמוע את הנשימות העמוקות שג'ימין לקח, כאילו מנסה לקחת חמצן לריאותיו לאחר שנחנק.
"ה-היונג, אני- אני לא רואה!!" הצעיר נלחץ, בוכה בהיסטריה ונופל על הרצפה.
דפיקות הלב שלו האיצו במהירות, טיפות זיעה הופיעו על גופו שכבר נהיה חם מאוד.
יונגי התקרב אל ג'ימין וחיבק אותו בנעימות, "ששש" הוא ליטף אותו, "רק תמשיך לנשום" המשיך להכווין את ג'ימין בזמן שלחש לו באוזן שהכל יהיה בסדר.
אחרי כמה דקות ככה ג'ימין נשם באופן סדיר, אך עדיין היה מאוד לחוץ.
הוא התנתק מהחיבוק עם יונגי, דוחף אותו מעט ואומר לו להתרחק ממנו.
יונגי נשאר רגוע, מסתכל על עיניו של השני שהתרוצצו לכל מקום אפשרי.
"הכל בסדר" הוא החזיק בשני צידי פניו, "אוקיי ג'ימיני?" המשיך עם קולו העמוק והמרגיע, לא משחרר את ג'ימין לשנייה.
ג'ימין נאנח ונשם עמוק, "אוקיי היונג".
~~~~
שבוע טוב חברים,
ושיהיה שבוע טוב גם לשלישייה שלנו.
הם צריכים את זה🖤