בְּשָׁעָה אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים בַּצָּהֳרַיִם
אַתְּ מְחַכָּה עַל הַמִּדְרָכָה
וְיֵשׁ לָךְ מַשֶּׁהוּ בָּעֵינַיִם
זֶה לֹא, אַתְּ לֹא בּוֹכָה
רָצִית שֶׁהוּא יַגִּיעַ
בִּזְמַן שֶׁחֲבֵרִים רוֹאִים
שֶׁיָּבוֹא וְיוֹדִיעַ
לַכֹּל הַיְּלָדִים
שֶׁהוּא אַבָּא שֶׁלָּךְ,
שֶׁיִּרְאוּ כַּמָּה הוּא מַרְשִׁים
הִתְחַנַּנְתּ אֵלָיו, "סוֹף הַיּוֹם
אַל תִּשְׁכַּח לֶאֱסֹף אוֹתִי
לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ בְּחֹם
וּלְחַכּוֹת לְבַדִּי"
הוּא בָּא, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה
יֵשׁ לוֹ הֶסְבֵּר לְזֶה וְסִבָּה
הָרֶכֶב נִתְקַע וְהָיְתָה תַּקָּלָה;
הַמָּנוֹעַ כָּבָה לְלֹא אַזְהָרָה.
הוּא מִצְטַעֵר מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה
וְטוֹב שֶׁיֵּשׁ אֶת אִמָּא
שֶׁבָּאָה וְאָסְפָה
אָז הַכֹּל בְּסֵדֶר, אֵין שׁוּם בְּעָיָה
וְשׁוּב, הוּא מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה
מְאוֹד מִתְנַצֵּל
וְהוּא יִשְׁתַּדֵּל
לֹא לְזַלְזֵל
בַּפַּעַם הַבָּאָה
אַתְּ מַקְשִׁיבָה, מַאֲמִינָה
וְכָל פַּעַם מְחַכָּה
אוּלַי זוֹ הַפַּעַם הַהִיא, הַבָּאָה
אוּלַי יְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה
בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי, אֶחָד וַעֲשָׂרָה
אַתְּ עֲדַיִן מְחַכָּה
אֲבָל הוּא לֹא בָּא