כשאת צריכה בן אדם שיבין אותך,
שיחבק אותך,
וייתן לך להרגיש שהוא איתך,
ושהוא לא עומד להשאיר אותך לבד,
וללכת...
אין אף אחד באופק,
הוא לא רואה את העצב על פנייך,
את הבכי בעינייך,
את ההרגשה הזו-
של הלבד.
הוא עוזב אותך והולך,
משאיר אותך כה פגועה,
גוססת,
מצפה להגנה...
ואת חולפת על כל כך הרבה אנשים,
שלא רואים אותך ממטר,
שאפילו לא מתייחסים,
שלא נמצאים שם בשבילך,
ושאת מצפה שלפחות אחד יבין-
אין אף אחד באופק,
אין אחד שרואה את העצב על פנייך,
את הבכי בעינייך,
את ההרגשה הזו-
של הלבד.
הוא עוזב אותך והולך,
משאיר אותך כה פגועה,
גוססת,
מצפה להגנה...