וזאת אהבה.
לא משנה כמה חרא אתם אוכלים זה מזה,אתם תמיד תתאזנו ותבינו..במוקדם או במאוחר..
מצפים לי עוד חיים ארוכים איתו..ועכשיו אני מודה על כל רגע איתו..
אז נכון..המסע הזה סחט ממני לא מעט דמעות ,כאב נפשי וכאב פיזי,כעס,אכזבה,תסכול ..
אבל אף פעם לא הרגשתי חזקה יותר כמו שאני מרגישה עכשיו..
וכמו ש"כדי להיות יפה צריך לסבול"
גם כדי להשיג מטרות בחיים-גם אם הן באות פתאום..גם בשבילן צריך לעבור דרך ארוכה ומפרכת..מלאה בקשיים ומכשולים.
פעם הייתי כל כך סלחנית..לאמא שלי ולאבא שלי ולחברות שלי ..ופתאום עכשיו הכל ברור..הזוית שונה...
לפעמים פשוט אתה צריך מי שיכוון אותך.."מומחה" שיבחין בערכך האמיתי..
ולפעמים זה בא בהפתעה..כי אילו הם החיים..מפתיעחם וכואבים ואבל תמיד יש לנו במה להאחז..למרות שלפעמים אנחנו לא יודעים להעריך את הדברים שניתן להאחז בהם ואף שוכחים אותם..
"היי בנות " נייל ניגש אל אחיותי וחיבק כל אחת מיהן בטורה .
הסתכלתי עליהם וחשבתי..הוא אהיה אבא טוב.
הוא ידע להציב משמעת ולהיות קשה..אבל יש בו מידה של ילדודיות נערית ומקסימה שתהפוך אותו לאבא טוב..הוא ידע להתאזן..אני אעזור לו..
הסתכלתי במבט רך על כל אחת מהבנות שסיפרה לנייל על היום שעבר עליה ובמקביל הוקסמה מהבית..
נאנחתי בשביעות רצון..באושר...
"סימון" ג'ייד קראה
"ראית את החדרים שלנו?" ג'ייד נראתה מתלהבת ואני חייכתי
"עדיין לא מתוקה..אנחנו צריכות לחזור לארוז חמודות..אחר כך נחזור " רייצ'ל נראתה מאוכזבת
ופלטה סוג של 'אוף' מתמשך כמו רוב בני הנוער..
"היי ניילר?"נייל הסתובב במהירות ובמבט שואל נעמד לידי
"אנחנו חייבים למכור את הבית הקודם?" הייתי מעט עצובה
"לא..האמת שהוא די זול.." הגנבתי לו מבט והוא הרים אלי גבה
"למה?" הוא היה סקרן
"הרבה זכרונות שאני לא רוצה לוותר עליהם " מבטו התרכך
"גם הרעים?" הוא משך אותי לחיבוק
"אני אוהבת את כולם,כל זיכרון וזיכרון" נישקתי את צווארו והוא חייך
"כואב לי כבר לאהוב אותך..תפסיקי להגיד דברים כל כך סימוניים" סימוניים?
"סימוניים?" גיחכתי
"כן..כמו סימון..כלומר..מושלמים כאלה.."הנדתי בראשי במבוכה..וואו..הוא פתח ליגם פנדאום וגם שפה משלי כרגע
"בוא נחזור הביתה כדי שאני אוכל לבצע בך את זממי " דחפתי אותו לדלת
"ג'ייד,רייצ'ל ,הולכים " הוא אמר במיידיות ואני צחקתי
"חמור"נחרתי בליגלוג
"אבל הלב שלך שייך רק לחמור הזה" הוא הצביע על עמו וחיוכו היה נערי וכל כך שובה שרציתי לצבוט את הלחי שלו מרוב שהיה חמוד..
"בואו נלך ח'ברה" צחקקתי בזמןששתי הבנות נעמדו מצדדי ,כל אחת תופסת באחת מידיי ומדברת אלי
ונייל הולך מאחורינו,שומר עלינו..
אני מודה..
אני חטופה..חטפו לי את הלב ,קרעו אותו וריסקו אותו דרסו אותו.
אבל עזרו לי להרכיב אותו מחדש וחיזקו אותו..
אני חטופה..חטופה ע"י האהבה הראשונה שלי..ואני רוצה בזה..
אני חטופה לנצח.
( הפרקים לא משוכתבים אז יש מצב שאהיו שגיאות. )
YOU ARE READING
TAKEN(Niall Horan fanfic )~hebrew~
Fanfictionהחברות של סימון מחליטות להיות כמו כל הבחורות בנות ה19 שהולכות ללמוד בקולג' הן גוררות את סימון אל מסיבה,שם היא נתקלת בשיער הבלונדיני בפעם החמישית בזמן האחרון וכבר אז מבינה שמשהו לא טוב מתבשל שם. באותו הערב היא נחטפת והם טסים את כל הדרך ללונדון. מאותו...
Final Chapter (Part One + Part Two)
Start from the beginning
