My issues

Part 1

כבר אחרי חצות במגרש כדורגל ישן בדרום ניו יורק.
לוק משחק כדורגל עם כמה מחבריו בזמן שאני יושבת על אחד הספסלים הישנים המופנים לכיוון המגרש עם אוזניות גדולות המכסות את אוזני וכובע קפוצון המכסה את כל ראשי חודש דצמבר התחיל ואיתו גם הקור הנוראי אני מחזיקה בידי מחברת קטנה ועט מנסה לחבר עוד כמה חרוזים לתחרות ראפ מחר.

״גול!״ לוק צועק וממשטח על הדשא הרטוב.
״נט ראית עוד גול?״ אומר לוק ומסתכל לכיוון בו יושבת נטלי שאינה מרוכזת כלל בלוק אלא במחברת הנמצאת על ברכיה.
״מה מתחרז עם cage?" ממלמלת לעצמה נטלי.
״נט!״ צועק לוק בקול רם יותר.
נטלי מורידה את הכובע והאוזניות בעצבים מכיוון שהוציא אותה מריכוז בו שהתה ״מה?״ צועקת נטלי בחזרה ללוק בזמן שהוא מתקרב למקום בו ישבה נטלי.
״אני לא מבין למה באת לפה אם את לא מתכוונת אפילו לראות אותי משחק״ אומר ומוציא בקבוק מים מהתיק שלו.
״שנינו יודעים שאני כאן כי אני לא סובלת להיות בבית שלי ושנית כל אני כאן כדי לתת לך רגשות אשמה שרשמת אותי לתחרות ראפ הזאת מבלי לשאול אותי אפילו״ נטלי אומרת בזעם וזורקת עליו את המחברת והעט.
לוק מגכח ״נט זה במועדון הכי מפורסם בניו יורק יכולים להיות שם סוכנים אולי אחד מהם יחתים אותך על חוזה ותוכלי סוף סוף לעוף מהמקום המזדיין הזה ולקחת אותי איתך״ אומר לוק כולו בתקווה שזה יכול לקרות בין לילה.
״אז זאת התוכנית הגדולה שלך שאני אוציא אותך מהמקום הזה כי אתה לא יכול לעשות את זה בעצמך״ אני אומרת בציניות וקמה ממקומי.
״ברור כל התקוות שלי לחיים טובים יותר נמצאות בך״ אומר ומצביע עלי ומחייך חיוך ארסי.
״לך תזדיין לוק״ אני אומרת ודוחפת לו את היד ומרימה את המחברת שזרקה את לוק.
״יאללה אני זז הביתה״ אומר לוק ושם את התיק שלו על כתפו בזמן שאני אורזת את חפצי.
״אל תשכחי אני ומארק אוספים אותך מחר בערב תהיי מוכנה בעשר״ אומר לוק במבט רציני ומצביע עלי.
״סגור אני אומרת ונותנת לו אגרוף כלחיצת יד והוא מחזיר לי גם באגרוף יד ״ביי נט״ והולך לדרכו.

לוק הוא החבר הכי טוב שלי אני מכירה אותו מאז שאני זוכרת את עצמי הוא כמו אח גדול בשבילי.
כשהייתי קטנה ההורים שלי היו רבים הרבה ותמיד הייתי בורחת מהבית כשאבא שלי היה מכה את אמא שלי לא היה לי דרך לעזור לה ולא יכולתי לראות אותו עושה את זה אז הייתי בורחת לרחובות ובוכה על אחד המדרכות עד שיום אחד לוק מצא אותי אבא שלו היה מכה אותו ואת אמא שלו הרבה אז הוא היה בורח גם והיינו נפגשים הרבה ומנחמים אחד את השני.
לוק תמיד עזר לי שיכל והוא תמיד היה שם בשבילי ואני בשבילו.
שנינו גדלנו עם אבהות מכים ואלכוהוליסטים עד שבסופו של דבר ההורים שלי התגרשו אבא שלי הסתלק ולא שמעתי ממנו עד היום עברו 5 שנים מאז.
ואבא של לוק עדיין נמצא איתו אך הזדקן מאז ואינו מעיז להרים יד על לוק או על אימו מאז שלוק עבד על גופו ופיתח שרירים והרביץ לו בגיל 17.