first class 2✔

פרק 7:

"זאין"

"זאין קום"

"זאין זה לואי קום" לואי? מה? אסור לו לקום בכלל מהמיטה.

"אני חי אני חי מה אתה צריך לו?"

"עידכון, למה אתם פה?" לא סיפרו לו?

"אנה התמוטטה כי ליאם חזר" היה שקט קצר ואז הוא שאל

"חזר מאיפה?"

דאמט לא מספרים לו כלום.

"3 שנים הוא לא נמצא ולא הודיעו לך? טוב תקשיב לפני 3 שנים ליאם חשב שהארי הוא אבא של אנג'ל התעצבן ועזב את שתי הבנות לבד, עכשיו אחרי 3 שנים הוא חזר לבית וביקש לראות את אנג'ל זה השפיע רע על אנה והיא התמוטטה"

"אמא"

אנג'ל מילמלה פתאום מתוך שינה ונצמדה אלי יותר.

"ומה קרה לקטנטונת הזאתי?" הוא שאל וליטף את הלחי שלה בעדינות

"היא בכתה כל הלילה עד שנרדמה, לא הצלחתי להרגיע אותה. רגע מה אתה עושה מחוץ למיטה?"

הוא חייך חיוך קטן והתיישב לידי ואמר "הרופאים אמרו שמצבי השתפר אז מותר לי ללכת אליכם, הם סיפרו לי שאתם כאן"

"אני שמח בשבילך לו"

חיבקתי אותו בעדינות כדי לא להעיר את אנג'ל וחייכתי אליו.

פתאום אנג'ל התחילה לצעוק.

"אנג'ל היי קומי" ניסתי להעיר אותה וניערתי אותה בעדינות.

"אנג'ל!"

איך לעזאזל מעירים ילדה מסיוט?

"אנג'ל תתעוררי זה רק חלום בבקשה"

חיבקתי אותה חזק וליטפתי את פניה ולאט לאט היא התעוררה, והתחילה לבכות.

"היי מה קרה? על מה חלמת?" שאלתי וניגבתי את הדמעות שלה.

"ח..חלמתי ש..שאמא לא מ..מתעוררת ולוקחים אותה ל.. ל.. למן חדר כזה ש..ששמים אותה שם בתוך... נראה לי שזה היה כמו מגירה ארוכה ארוכה מבפנים" (היא מדברת על חדר מתים)

"אוי מה אמא שלך נותנת לך לראות אנג'י?"

ליטפתי את הגב שלה והרגשתי שהיא נרגעת לפי הנשימות שלה.

"את צריכה ללכת לגן לאב בואי אני אקח אותך"

"לא!" היא ניסתה לרדת לרצפה אבל לא נתתי לה, אומנם אמא שלה בבית חולים אני מבין אבל יש לה חיים והיא תוכל לבקר אותה אחרי הגן.

"אני אהיה איתך כל היום אני אשאר בגן איתך"

ואחרי הרבה הסברים ושיכנועים היא הסכימה אז נפרדנו שנינו מאנה לבינתיים ולקחתי אותה לבית כדי שתוכל להתקלח ולהתארגן.

"דוד זאין אתה מקלח אותי נכון?" היא שאלה, הינהנתי ולקחתי אותה למקלחת.

"תורידי בגדים אני אשים לך מגבת במייבש כדי שתתחמם ואני יבוא"

יצאתי מהחדר ולקחתי את המגבת הקטנטנה שלה והלכתי למרתף איפה שהמכונת כביסה והמייבש.

"דוד זאין!!!"

זאת לא הייתה סתם קריאה, זאת הייתה צרחת בהלה.

רצתי מהר למעלה אליה וראיתי את ליאם מסתכל עליה בעיניים אדומות.

"תחכי לי במקלחת אני תכף בא"

היא הינהנה ורצה למקלחת מהר. הסתובבתי אליו וכמעט הורדתי לו אגרוף עכשיו.

"מה אתה עושה פה?" שאלתי בעצבים והתחלתי לאסוף את הבגדים של אנג'ל מהרצפה ולהכין לה בגדים חדשים.

"באתי לראות את הבת שלי זאין, זאת זכותי המלאה לראות אותה"

"זכותך המלאה הא? טוב בוא נראה"

הלכנו שנינו למקלחת והוא חיכה בחוץ בזמן שאני הלכתי לדבר עם אנג'ל.

"אנג'ל אבא שלך כאן" אמרתי לה וחיכיתי לתגובה שלה.

"מה?"

היא נראתה כלכך מבולבלת, ובצדק, אבל אז היא התעשתה ואמרה משפט שדי הפתיע אותי.