פרק 20
שקט, הוא רק מביט בי בהלם
"מה אמרת?" הוא אומר לבסוף קולו שקט
"עזוב, אני אפילו לא רוצה לומר דבר, פשוט תשכח מזה" אני עוצמת את עיניי, חובטת בעצמי על כך שפלטתי בכעס את מה שלא היה אמור להיאמר
אני מסתובבת וצועדת ליציאה
"תגידי את זה שוב" הוא לוחש בשקט מאחורי גבי
אני נושמת עמוק "לא!" הקול שלי הוא הפך הגמור מהרצון שלי להישאר שם, להביט בעיניו ולומר לו שוב ולדרוש ממנו שיחזיר לי תשובה אך במקום זאת אני רק יוצאת מן הכיתה.
סכין משוננת ננעצת בליבי שאני עוזבת את הכיתה, ואני לא יכולה להאשים בכך אף אחד פרט לעצמי
אני זו שחפרתי לעצמי את הבור
אני זו שצעדתי לול הסכנה גם שאמרו לי לפני
לא פלא שכרגע אני שקועה עמוק בתוך הבוץ
אני נאנחת בשקט, מרגישה איך גופי המתוח מתחיל להתרפות, אני מגייסת כל שבריר של תשומת לב וכוח כדי לא להסתובב ולחזור לכיתה ממנה הרגע יצאתי.
לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה לסרב למישהו, אבל זה קשה ברמה כזו שאני ממש גוררת את עצמי על גבי הרצפה כדי להמשיך ללכת קדימה ולא אחורה.
"לולה" אני קולטת זוג נעלים עומדות מולי, ואני נעצרת שנייה לפני שאני נתקלת בהם.
אני מרימה את מבטי, לזוג עיניים ירוקות ומוכרות
"הארי" הקול שלי לא עולה על לחישה, בכנות שאני פשוט מותשת
"לאב, הכול בסדר?" הוא מניח יד על שיפולי גבי ומוביל אותי משם
"הכול גרוע" אני פשוט משתפכת בפניו
"מה קרה?"
"ספרתי ללואי את האמת, פשוט כעסתי כל כך וזה יצא" אני אומרת בקושי, ומאבדת את האוויר בריאותיי שאני נזכרת בכך
"הו, לאב" הוא מחזק את האחיזה שלו סביבי ומקרב אותי "אני כל כך מצטער, מה הוא אמר?"
"שאני אגיד את זה שום"
היד שלל הארי מתקשה על המובן שלי, והוא מביט בי בגבה מורמת "למה?"
אני מושכת בכתפיי "לא יודעת, ולא נשארתי לברר"
"אוקי" הוא לוחץ בחמימות על מותני "הכול יהיה בסדר"
אני מהנהנת עליו בחצי חיוך
"את באה היום בערב?" הוא שואל
"כן, ליאם הזמין אותי, אתה מגיע עם נייט?"
הארי הסמיק מעט, ושמחתי שלמרות המסיבה שאביו התנהג עליו בצורת חסרת תקדים, נייט הבין והם הימשכו להיות יחד
BẠN ĐANG ĐỌC
Clear
Fanfiction✯הסתיים✯ Clear [louis tomlinson fanfiction] לולה מילר ביתו של איש עסקים מפורסם חוזרת הביתה! לולה ולואי היו החברים הכי טובים, אבל שהיא לקחה את עצמה ועזבה הכול השתנה. הוא לא מעוניין בשום קשר איתה והיא שבורת לב, רוצה את הידיד שלה בחזרה. ברגע אחד של חו...
