למחרת חזרתי מהקונצרט המוצלח שלי וראיתי שביתי עולה באש וכשנכנסתי הרגשתי שדוקרים אותי, אני לא יודע מי ומשאירים אותי להישרף בלהבות הבית הבוער..
בעודי מדמם למוות, ד״ר קאלן הגיח מן הלהבות ונשך אותי..
-סוף פלאשבאק-

-נקודת מבט כללית-
החבורה מביקון הילס כבר בחצי הדרך לפורקס ורנסמה וג׳ייקוב הודיעו לזאבים ומשפחת קאלן מתכוננים לקרב המתקרב ומגיע. אסמה שלחה השפימשפחה של אליסון צימר במרחק שתיי עיירות מפורושאכדי שיהיו בטוחים למקרה חירום ושאר המשפחה מתאמנים בלחימה עם הזאבים חוץ מראיין.
ראיין יושב ליד אליסון ומנסה לדבר איתה, אך אין קול ואין עונה. הכאב שהוא מרגיש בלתי ניתן להסברה והרצון העז שלו לחסל את הלנה בשמיים. הג׳יפ של סטיילס עצר בשביל ליד בית הקאלנים והחבורה נכנסו לראות מה קורה. ״ראיין מה קר-״ סקוט נכנס לסלון וקפא. הם ראו את אליסון יושבת קפואה, מבט ריקני על פניה והיא לא פוצה את פיה ולא מגיבה לכלום ״אליסון מה עשו לך..״ לידיה ניגשה אליה וניסתה לדבר איתה אך אין תשובה..

״אז הערפדה המטורפת הזאת הלנה פה כדי להתנקם בך על זה שלא הסכמת להתחתן איתה?״ סטיילס שאל מנסה להבין ״היא הייתה מטורפת על כל הראש.. אין לי מושג אפילו מי שינה אותה ומתי, לא ידעתי שהיא ערפדה בכלל! אני חשבתי שהיא מתה כבר יותר מחמישים שנה!״ ראיין אמר וכל השאר יצאו להתאמן וסקוט אמר ״ראיין אנחנו נעזור לכם להילחם ואליסון תצא מזה אני מבטיח.״ ניסה לשכנע את ראיין למרות שלא ידע אם יוכל לעמוד בהבטחה שכזו. ראיין הנהן וסקוט יצא לאחרים..

ראיין ערסל את אליסון בידיו ונדנד את שניהם הלוך חזור, ליטף ונשק לראשה ״את תצאי מזה אהובה שלי אני מבטיח שאני אוציא אותך מזה ואחסל את הלנה ואז אוכל לנשק אותך, וללטף אותך, ולשמוע אותך ולהרגיש אותך מתחתיי, לשיר לך ולשמוע את קול המדהים שלך, אני אוהב אותך כל כך אהובה שלי אני מבטיח לך שאוציא ואותך מזה. אני נשבע..״ יבב וקבר את ראשו בצווארה..

״מעולם לא ראיתי את ראיין במצב כזה.. כואב לראות אותו ככה..״ אדוארד אמר כשכולם הקשיבו וחלקם הסתכלו על ראיין המערסל את אליסון בידיו ״הוא מרוסק עצבנו כאוב וכועס.. פקודה אחת של ההלנה הזאת על אליסון יכולה לגרום לדברים ממש רעים לקרות..״ אמר וחיבק את בלה חזק ״אנחנו עברנו את זה כבר פעם אחת ואנחנו ננצח את זה שוב״ בלה ניסתה לעודד אך ידעה שהיא לא מצליחה הרבה ״אליס את רואה משהו?״ רוזלי שאלה ואליס קפאה ״מחר בשקיעה, אז הם יבואו, אבל הם יהיו שלושים ושבעה.״ אמרה וסת נאנח ״הלנה תהיה זאת שתישאר מאחור כמו ויקטוריה. אני מוכן להתערב שזה מה שהיא תעשה״ אמר ולמרבית הצער, כולם הסכימו איתו..

כולם חזרו פנימה וחלקם הלכו לישון ורק ראיין נשאר על הספה לוחש דברים לאוזניה של אליסון והוא אוכל את עצמו יותר ויותר ״היא חזקה ראיין אנחנו ננצח ונוציא אותה מזה״ קארלייל הניח את ידו על כתפו של ראיין העצוב וכל הלילה הוא לחש ויבב לאוזניה.. אליסון קפואה סך הכל שלושה ימים והיא נשארת ערה כל הזמן הזה וקארלייל חיבר לה אינפוזיה מכיוון שאינה אוכלת או שותה. ״אליסון שלי בבקשה אני לא יכול לאבד אותך שוב.. אני אוהב אותך כל כך.. הלוואי והייתי יכול להתחלף איתך ולהיות במקומך במצב הזה הלוואי..״ יבב לצווארה וחיבק אותה קרוב..

יום המחרת הגיע והשמש החלה לרדת וכולם (חוץ מסטיילס ורנסמה) חיכו בשדה הגדול והפתוח עד שאליס קפאה ואמרה את שתי המילים שהם קיוו שלא יגיעו:..

״זה מתחיל.״

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי לכולןןן👋🏻👋🏻👋🏻
אז ככה, אם תגיעו לעשר הצבעות ושש תגובות אני יעלה את הפרק הבא ותאמינו לי שהוא הולך להיות כל כך טובבבבב!!!🙏🏻💋💋💋

My LoveWaar verhalen tot leven komen. Ontdek het nu