My Love

פרק 23

החהקה של סקוט אמרו שהם נשארים לישון אצל ראיין ואז דפיקה בדלת נשמעה וטומי צעק "אני פותחחחח" ורץ לדלת "ראיין!" קפץ עליו בחיבוק וראיין ניגש אליי למטבח "אלי אפשר לדבר?" אמר והחזרתי לו בקור "דבר" "אפשר.. לבד?" שאל ונאנחתי והלכנו לחדרי ונעלנו את הדלת "מה רצית" שאלתי באדישות והוא נאנח "אניי מצטער אלי אני פשוט.. מפחד עלייך ו-" "אני הצלחתי מצויין באגרוף עד עכשיו" אמרתי והוא נאנח "אני באמת מצטער.. אני לא לקחתי בחשבון את הרצונות שלך ואני מבין שזה חשוב לך, לכן אנסה לתמוך בזה.. אבל אם קורה לך משהו את מפסיקה מיד." אמר והתפוצצתי עליו לגמרי "אוף אותך עד שחשבתי שבאת פעם אחת להתנצל אתה הורס את זה שוב! אתה צריך להבין שזה חלק ממני וזה עזר לי כל כך הרבה בחיים!. אתה לא מבין!, בלי האגרוף אני לא חושבת שהייתי עומדת מולך כאן היום אלא בתוך ארון באדמה!" הרמתי את קולי והוא גם "למה את מתכוונת?? אליסון?!" צעק וצרחתי עליו "דאמט ראיין! לפני שהתחלתי להתאגרף עשו לי דברים נוראיים שגרמו לי לנסות להתאבד שלוש פעמים בשלוש דרכים שונות!!" הוצאתי את זה והוא השתתק. "מה?. אליסון למה שתעשי את זה??" שאל בחרדה "וויליאם לקח אותי להתאגרף כי היו מפיצים תמונות של זירת הרצח בבית הספר והיו מאחלים לי למות כמוהם, היו מכים אותי כמו שק חבטות מהלך והיו מתעללים בי שרציתי למות כבר!" בשלב הזה כבר עלו הדמעות והקול שלי נשבר"הוא תקח אותי למתאו שחימד אותי להגן על עצמי ולהעלוות אתהביטחון עצמי שלי, להוציא את כל הצער והתסכול על השק ולמדתי להתגבר. זה הציל לי את החיים. זה חלק ממי שאני, מהחיים שלי."  אמרתי והחלטתי שאני מוותרת עת הניסיונות להשאיר את הדמעות בפנים "אני כל כך מצטער אלי בבקשה תסלחי לי.. קשה לי בלעדייך את אהבת חיי אני חא יכול תראות אותך בוכה.." אמר "אז תפסיק לעצבן ותתחיל להבין אותי ותיתן לי לחזור להתאגרף בלי שום תנאים. אני לא שייכת לך ראיין אני שייכת לעצמי ואם אני רוצה להתאגרף אתה מכיר אותי מספיק טוב בשביל לדעת שאני ישיג את זה בדרך זו או אחרת" משכתי באפי וניגבתי את הדמעות "בסדר אני מבטיח להבין אותך ואני לא אעצור אותך מלעשות מה שאת אוהבת. בעיקר אם זה שמר על האישה שלי בחיים" חייכתי אליו חיוך עצוב והוא קם אליי וחיבק אותי קרוב ורק אז נתתי לכל התסכול לצאת בבכי.. "דיי יפה שלי דיי..." ליטף את ראשי וכשהפסקתי לבכות הוא מחה לי את הדמעות ומשך אותי לנשיקה רעבה, נואשת, כאילו פוחד לאבד אותי שוב "התגעגעתי" אמר "התגעגעתי לעיניים שלך, שנצבעות בכתום כשאת עצבנית, ירוק בהיר כשאת שמחה וירוקות כהות כשאת עצובה... לשפתיים האלה.. לשיער שלך.. לריח המשגע שלך.. לגוף ולטעם הממכר שלך.. לקול שלך שנשמע כמו מלאך כשאת שרה ולאצבעות שלך שפורטות על הגיטרה ומנגנות על הפסנתר.. לחיוך שלך שעולה כל פעם שאנחנו רואים הרקולס כשמג והרקולס מתנשקים.." אמר וצחקקתי "ללב הגדול שלך שמוכן להקריב את עצמו בשביל האנשים שהוא אוהב למרות שידעת שזה מסוכן ואין מצב בעולם שהייתי נותן לך ללכת" "אבל אני התנצל-" "אני מנסח סליחה גדולה עכשיו אל תפריעי לי" אמר וצחקקתי "אני אוהב בך הכל אליסון. מהגוף המשגע שלך" אמר וקירב אותי אליו "עד ללב הגדול והחם שלך שאני מתננג על כל לילה מלשמוע אותו דופק.. את אהבת חיי אליסון, את שלי ואני שלך ולא של אף אחת אחרת" "ומה אם תבוא מישהי יותר יפה מימני? או עם ריח דם מפתה יותר?" שאלתי בחשש "כבר טעמתי את הדם שלך ואין דבר כזה מישהי אחרת אלי אני אוהב ויאהב רק אותך, וברגע שתסיימי ללמוד אני גם אניח טבעת על האצבע היפה שלך" אמר ונישקתי אותו בפראות כמו שמעולם לא נישקתי והוא רק קירב אותי אליו ועבר עם שפתיו ושפתיי אל הצוואר שלי ושחררתי גניחה קלה אך הוא המשיך לנשק את אחתה הנקודה בצווארי, אחזתי בשיערו והצמדתי אותו יותר לצווארי "ממ. ראיין.. המממ.." התנשפתי כשנשך את הנקודה הרגישה בצווארי וידיו טיילו על גופי.. תחושת עונג עברה בגופי ואני אוהבת כשראיין מנשק אותי.. מאוד....