שמתי את ידי על עיניו והוא צחק "את יודעת שאני שומע אותך נכון?" הוא מחקק והסתובב אליי ונשק לפתיי ולידיה חייכה חיוך מופתע "דיי לא נכון! סקוט? חברה מה אתם עושים פה?" קם אליהם וחיבק אותם אחד אחד, אפילו את האדיש מבינהם "אלי תכירי, אלו סקוט, סטיילס, לידיה, ליאם, מאליה, קירה ודרק. (כתבתי לפי הסדר של התיאורים למעלה) תכירו זו אליסון החברה שלי" "כן היא עזרה לנו להגיע אליך מקודם" ליאם אמר וראיין פנה אליי "אלי אני אלך איתם הביתה את רוצה להצטרף?" חייך אליי בחיוך מתחנן קצת "החסרתי כבר חודש מהלימודים.. אסיים את היום ואבוא עם טומי טוב?" הוא הנהן ומשך אותי לנשיקה, ואיך אפשר שלא לראות שהוא נזהר על הבטן שלי "זה כבר לא כואב ראיין זה בסדר" חיבקתי אותו כך שהבטן שלי על שלו "ביי כולם, אראה אתכם אחר כך כן?" הם הנהנו והלכתי עם רנסמה לשיעור מתמטיקה..

(יום הלימודים מסתיים)

-נקודת מבט ראיין-

החברים שלי מביקון הילס הגיעו לביקור וכשהלכנו אלי הביתה לידיה נתנה לי אחת לכתף "למה זה היה טוב?" עשיתי את עשמי שכואב לי "לא סיפרת לי שיש לך חברה!" "אה כן.. לא היה לנו ממש זמן עם כל מה שקרה עכשיו.." "מה קרה?" סקוט נכנס לשיחה למרות שברור שכולם הקשיבו "איזה ערפד סדיסט ומטורף רצה לרצוח את אליסון על משהו שסבתא רבתא שלה עשתה והיה לו קל לזהות אותה כי הן נראות קופ אחת לשנייה ואז הוא איים עליה שיפגע בנו ובאח שלה אם היא לא תבוא איתו והיא כמובן לא חשבה פעמיים והלכה איתו כדי להגן על אח שלה כי הוא כל מה שנשאר לה. ואז הוא לקח אותנ לבית הקודם שלה והתעלל בה ודקר אותה פעמיים ולמזלי הצלחנו להגיע אליה בזמן והיא קיבלה חמש שקיות דם ואחר כל הורדנו לשלוש ופשוט התחרפנתי! היא הייתה חסרת הכרה לשלושה ימים ואז כשסוף סוף התעוררה היא איבדה את הזיכרון שלה מכל השנה האחרונה" נאנחתי "היא לא זכרה אותך?" ליאם שאל והנהנתי "רק אחרי חודש היא הגיע לא במודע לבית שלי והתמוטטה ונזכרה בהכל.." "וואו אחי זה קשוח" מאליה אמרה והגענו לבית שלי ואסמה פתחה לנו "אוי כמה טוב לראות אתכם! בואו בואו כנסו" צחקקתי והם התיישבו בסלון והתחלנו לדבר והם סיפרו לנו מלא דברים והדלת נפתחה ונשמע קולו של טומי בוכה ואלי נכנסה איתו על הידיים ורצתי אליהם "מה קרה??" לקחתי את טומי מידיה של אליסון והושבתי אותו עליי "מה קרה טומי?" "נ..נפלתי במגרש כי-כי דחפו אותי.." "מי דחף אותך אני כבר אטפל בו" ניחמי אותו והוא חמוד על חיבק את צווארי "ג'ון הפיל אותי ו-ואמר שאני צריך למות כמו-כמו אמא ואבא ו.." ליטפתי את פניו "ומה?" "ושנורה וויליאם לא באמת אוהבים אותנו.." חיבקתי אותו חזק יותר "אתה יודע שזה ממש לא נכון? נורה וגם וויליאם אוהבים אותך וגם אלי ואני, וכל המשפחה שלי אוהבים אותך ואל תקשיב לג'ון הזה יותר הוא לא שווה את הדמעות שלך.." ניגבתי את דמעותיו ואלי חזרה עם חומר מחטא ופלסטר וטיפלה לו בברך המשופשפת "דודה רוזלי פה?" הוא שאל והנהנתי והוא עלה לחדר שלה ושל אמט. אוי כמה הוא אוהב אותה, אני חושב שהוא מאוהב בה זה כזה מצחיק!

My LoveKde žijí příběhy. Začni objevovat