סולאנג׳לו הנצר

׳אבן׳

״אולי נשאל בדוכן העיתונים ששם. ״ בן הציע.

"איזה דוכ-" ואכן קצת רחוק מאיתנו עמד דוכן עיתונים.

יכולתי להישבע שהוא לא היה שם מקודם.

"אני אלך לארגן לנו אחד . תקוו לטוב ." בן קם , סידר את שערו וניגש אל הדוכן .

אני ורוי לא העזנו להוציא מילה בזמן שבן ניהל שיחה עם האישה שעמדה בדוכן.

הוא חזר בריצה ונראה מבוהל לגמרי.

״כמובן...״-לא הופתעתי שהעניינים הסתבכו-״מה התאריך?״

״היום ה-20 בדצמבר״ בן ענה,
אני ורוי זינקנו מהספסל מרוב הלם.

״ועכשיו צוהוריים״ הוא הוסיף, והראה לנו את העיתון .

בן לא שיקר. התאריך היה אכן 20 לדצמבר,
זה אומר שנשאר לנו יום אחד עד סיום המסע.

״היינו חטופים שלושה ימים וחצי?!
ועכשיו צוהוריים ....
מחר זה היום האחרון״ רוי נראה בפאניקה מוחלטת.

״אנחנו ב-. אני אפילו לא יודע איפה! ״ הוא המשיך.

״אפילו לא בדקנו שהגענו לפה, היינו פזיזים מידי ״ בן נאנח בכעס, ונענע את ראשו.

״אוקיי, בואו נעצור .
אנחנו חייבים להמשיך ולהיתקע במה שקרה לא עוזר.״ טענתי ושניהם הינהנו.

כל אחד העמיס את התיק שלו על הגב.

״אני אקרא לפגסוסים.״ רוי אמר .

"מזל שיש לנו אותם." בן באמת  אסיר תודה על היצורם הקסומים .

רוי עצם את עיניו, ונראה שהוא שקוע בריכוז עמוק.

״רוי?...״ שאלתי, לאחר שכלום לא קרה במשך דקה שלמה .

״אני לא מצליח!״ הוא צעק בתסכול.

״תנסה את השריקה...״ בן הציע ברוגע שלא בדיוק נראה בעיניו.

רוי הינהן,
טונו הרגוע של בן מיקד אותו .

הוא הכניס שתי אצבעות לפה , נשם עמוק ונשף בחוזק.

הצליל המחריד גרם לי לבחילה נוראית.

כל אנשי הפארק נעצרו במקומם בפתאומיות וכל בעלי החיים החלו ליילל .

״אאאא. וואו...״ רוי שלח את ידו אל הלחי השמאלית שלו ונראה מסוחרר.

״מה קרה?״ בן שאל וניצל את הרגע בכדי להושיב את רוי בחזרה על הספסל.

״השן שלי הורגת אותי ״ רוי לחש והצטמרר.

"קריוס ובקטוס הצליחו לגרום לנזק?" בן שאל, ונפלט צחקוק לא אופייני מפיו.