*הערה קטנה : בתמונה - נועם .
----------------------------------------------
פאק מי לייף . עוד פעם לא קמתי בזמן . מה אני אעשה שאני ישן כמו בול עץ ? מזל שאבא שלי הולך לעבודה מוקדם , אחרת הוא היה מתעצבן עליי רצח . אני מגיע לבית ספר באיחור של שעה ,״אוו סוף סוף אדון נועם מואיל בטובו לבוא לפה ״ אמרה המורה שלי כרמלה .. ״ אויש סתמי כבר ״ נפלט לי וישר התחרטתי כי ידעתי שהיא תעשה לי וואה ג׳אראס (כאב ראש ) ענקי . ״ מה אמרת ?״ סיננה לעברי בעצבנות .. גילגלתי עיניים ואמרתי ״כלום״ כשאני מתקדם למקום שלי .. הגיע הצילצול להפסקה . אני הולך לקפיטרייה , לוקח את האוכל והולך לאכול בחוץ . שנאתי לאכול עם כולם , תמיד זה היה נגמר בזה שאחד מ״הענקים״ היה שופך עליי את האוכל שלו .. ״ הענקים ״ הם החבורה ששולטת בבית הספר . כל היום רק עושים סקס במחסן של האב בית , וסמים בשירותים . הכי שנאתי שם את חוליו , איכסס הוא בן אדם כזה דוחה ! היום המשעמם הזה עבר ואני הלכתי הביתה . כשהגעתי הביתה ראיתי במטבח את אבא שלי עם מישהי שאנלא מכיר . היא הייתה יפה רצח : היה לה שיער חום גולש , ועיניים מהפנטות .. ״היי , מי את ?״ שאלתי אותה . ״לא עיניין שלך , עוף לחדר !״ אבא שלי אמר לי .. גילגלתי עיניים ועמדתי ללכת אבל אז היא אמרה ״ אורן ! אני מתנצלת , קוראים לי עלמה ״ ״נעים להכיר ״ אמרתי והלכתי לחדר שלי . עליתי במדרגות , נכנסתי לחדר ושמתי את הדיסק של הזמרת האהובה עליי , איימי וואינהאוס . לפתע קיבלתי הודעה מקרן , החברה ההכי טובה שלי : ״היי , זה דחוף .. יש מצב אתה פוגש אותי במקום הקבוע עוד שעה ? ״ עניתי לה ״ברור ! נתראה שם <3 ״
״המקום הקבוע ״ שלנו היה בית קפה קטן בקצה העיר . לבעלים של המקום קוראים ביילי . אם יש מישהו שאני אמות בשבילו זה הוא .. הוא בן אדם מדהים , בן 40 , אב חד הורי עם ילד מאומץ בן 8 וכלב . הוא תמיד ידע מה להגיד , ומה לעשות . כשהייתי מדוכא הוא היה הכתובת הראשונה שלי . ידעתי שאני לא יכול לצאת מהחדר דרך הדלת כי אבא שלי לא יתן לי לצאת , אז הייתי חייב לצאת דרך החלון . שמתי שמיכות וסדינים מתחת לשמיכה שזה יראה כאילו אני ישן ויצאת מהחלון . עשיתי את זה כבר הרבה פעמים אז זה לא היה לי קשה .. הגעתי לשם , חיכיתי לקרן והתחלתי לחשוד .. היא אף פעם לא מאחרת .. אחרי איזה רבע שעה אני מקבל ממנה הודעה ״ בוא לאחורה ״ . יצאתי לבחוץ והלכתי אל מאחורי הבית קפה . ראיתי מישהו הולך אבל לא הספקתי להבין מי זה .. חשבתי שזאת קרן אז התחלתי לקרוא בשמה . לפתע הרגשתי אגרוף בפנים שלי , כאילו מישהו דפק לי את הראש עם מחבת . אחרי זה הרגשתי אגרופים גם בבטן , ובעיטות ברגליים ובביצים . ניסיתי לפתוח את העיניים , ולראות מי עושה את זה . נו , הייתי צריך לנחש . הענקים . עם המשיכו והמשיכו , בלי הספקה עד שהרגשתי שאני עומד להתעלף . אמרתי לעצמי ״ישש אולי סוף סוף אני אמות ״ אבל זה לא קרה . באיזשהוא שלב ביילי יצא מהדלת האחורית עם מטאטא . הוא התחיל להכות אותם חזק עד שהם ברחו ועזר לי לקום .. הוא הושיב אותי על אחד הכיסאות בסרפ ( הערה קטנה : סרפ , זה קיצור של the serpents , הנחשים , השם של הבית קפה ) , הוא נתן לי קרח לפצעים ומילקשייק . באתי להוציא כסף מהכיס ולשלם אבל לפני שהספקתי להוציא אותו הוא הפציר בי ״שלא תעז לחשוב על זה אפילו ״ והלך לכיוון הלקוחות שבדיוק נכנסו . לא ידעתי איך אני הולך להסתיר את זה מאבא שלי וזה הדבר שהכי הטריד אותי באותו רגע . לא רציתי לשתות או לאכול כלום ופשוט התחלתי ללכת לכיוון הבית שלי , בהליכה ההכי איטית שלי . בדרך ראיתי את חוליו , ורק אז הבנתי שהוא לא היה בסרפ ! הם פאקינג לא עושים כלום בלעדיו אז מה לעזאזל קרה עכשיו ? כל הדרך הייתי עם פנים חתומות ובאיזה שהוא שלב הוא שאל אותי מה קרה ואפילו היה נראה קצת מודאג (אנלא מאמין שאמרתי את זה ) . לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד אז פשוט המשכתי ללכת . בתקווה שאף פעם לא הגיע הביתה .
אומי אומי אומיגדדד פרק ראשוןןןן ❤️❤️❤️ כן אני יודע שזה פרק קצר , אני מבטיח שהבאים יהיו יותר ארוכים .. מת על כל אחד ואחת ממי שתומך/ת בי , ואני באמת מעריך את זה ❤️
נתראה בפרק הבא ,
אריאל 👸🏽
