פרק 2

8.4K 373 23
                                    

חזרתי הביתה אחרי מסיבת יום ההולדת המדהימה שלי. עאלק מסיבה, אבל עדיין היה כיף! למרות שבקושי הצלחתי לאכול משהו, וחשבו שאני בת 10. נכנסתי לאמבטיה והורדתי את כל הבגדים שלי. באופן מוזר, שאריות מהזרם של הלקוח מהצהריים נשארו בתוכי, השתגעתי מזה ועכשיו אני נחושה לגלות מי זה. נכנסתי לתוך המקלחת והמים החמים זרמו על גופי, מנסים להרגיע את השרירים המתוחים.

החניכיים שלי החלו לכאוב שוב, אבל הפעם בעוצמה גדולה יותר. התחלתי לדאוג לגביי זה עכשיו, ויצאתי מהמקלחת במהירות בשביל לראות מה המצב. עטפתי את עצמי עם המגבת האדומה שלי, וכשהסתובבתי למראה נאנקתי בפחד.

מתברר, שהחניכיים שלי דיממו, והדם זרם על שפתיי.נכנסתי לפאניקה וקפאתי, המשכתי לבהות במראה כמו מטומטמת, כשהדם ממשיך לזרום עד שעבר את הסנטר שלי, וטפטף על הרצפה. דפיקה על הדלת העירה אותי. "את מתכוונת לצאת משם?!" סופי קראה, קצת עצבנית.

"שנייה!" קיוויתי שהיא לא תשמע את הבהלה שהייתה בקולי.

"הכל בסדר?" היא שמעה.

"כן. אני אצא עוד כמה דקות..."

"אבל את שם כבר 40 דקות מרו." מה?! זה כל כך לא אופייני לי. הכי הרבה זמן שהייתי במקלחת, היה 25 דקות. שנאתי להתעכב. הסתכלתי למטה, הדם התייבש והזרם הפסיק. לקחתי נייר והרטבתי אותו קצת. ניקיתי במהירות מהרצפה את הדם והלכתי לשטוף פנים. איכס. זה היה כל כך מבחיל.

הופיעה לי בחילה כששטפתי את הפה שלי, וכשהוא היה נקי לחלוטין מהדם, ראיתי אין לי שום שריטה או פצע שיעידו שדיממתי. הבחילה שהייתה, הפכה במהירות לכאב בטן, נוראי כל כך שקרסתי על הרצפה והתקפלתי. "נו כבר מרו!!! אני גם רוצה מקלחת!" קמתי בליל ברירה, ניקיתי מהר את הדם, ונפטרתי מכל הראיות לזה שדיממתי.

יצאתי מהאמבטיה מטושטשת ומבולבלת, אבל ניסיתי להחביא זאת. הגעתי לחדר שלי ושם נשכבתי על המיטה. התחלתי לשקול, מה שקרה לי היה אמיתי, או חלום הזוי ואידיוטי? אבל לפני שבאמת הספקתי להיכנס לתוך זה, שקעתי בשינה עמוקה.

~ היא הייתה אישה צעירה, נורא יפה. בלונדינית עם עיניים חומות. לידה היה גבר, צעיר ממנה וגבוהה ממנה. היה לו שיער שחור עם עיניים כחולות, והוא היה חיוור מאוד. הם שכבו בקרחת יער, מלטפים את הפנים של אחד השני. "אתה תחזור?" היא שאלה אותו בקול מודאג, עיניה נוצצות ונעוצות בפניו.

"כמובן שכן! אני אחזור לפני שתספיקי להתגעגע אלי."

"אבל אני כבר מתגעגעת." הוא נישק אותה ברכות.

"אסור לנו בכלל להיות ביחד." הוא אומר לה ועיניו הקודרות נעוצות בעיניה.

"אלה ההחלטות שלנו. וכבר אמרתי לך שאני הולכת נגד הממסד, לא?" הוא צחק והתרכך. "אני אוהבת אותך..."

המלאך השומרWhere stories live. Discover now