The Good One

•פרולוג•

~פרולוג~
אנה חיכתה להסעה שמביאה אותה לבית הספר.
היא התרגשה, היום היא עולה לכיתה ו'.
ההסעה הגיעה ואנה עלתה, אמרה שלום לנהג כמו שהיא רגילה לומר.
"היי," היא התיישבה ליד חברתה סלין והן דיברו על הקלמר היפה שקנתה אנה, על העיפרון המגניב שיש לסלין ועל ההתרגשות שהן עולות לכיתה ו'.
"תנסו בבקשה לדבר יותר בשקט, אני מנסה לקרוא!" דילן החנון צעק עליהן.
"אז תקרא ואל תפריע להן!" הארי התערב.
"תודה הארי..." אנה וסלין הודו להארי היפה בחולמניות.
ההסעה הגיעה לבית הספר וכולם טסו לכיתות כדי לא לאחר ולעשות רושם רע חלילה על המחנכת החדשה.
השיעורים עברו כל כך מהר והגיע כבר הזמן שבו צריכים לחזור הביתה, כולם עלו שוב על ההסעה וחזרו לביתם.
אנה נכנסה הביתה וחיכתה שאמא שלה תשאל איך היה לה היום בבית הספר ואיזה שיעורים למדה, אך לא קיבלה את תשומת הלב שרצתה, להפך.
"אנה, בואי לפה מהר!" אמה צעקה מהקומה השנייה, "מה עשיתי הפעם..." אנה מלמלה לעצמה ועלתה במדרגות באדישות.
"תרימי את הגרביים המלוכלות שלך מהרצפה! כמה פעמים אמרתי לך לא להשאיר אותן על הרצפה?" אמה שאלה אותה.
"למה את תמיד קוראת לי על שטויות כאלה? את לא יכולה להרים את הגרביים לבד?" אנה ענתה בחוצפה, אך במקום לכעוס עליה אמה התעלמה.
"עוד מעט צריך לקחת את מייקי מהגן, לכי להביא אותו." אמה ביקשה.
אוף, חשבה אנה, למה תמיד אני.
"נו למה את מחכה?" אמה הטיחה בה
"לא אכפת לך איך היה לי ביום הראשון בכיתה ו'?" אנה שאלה וראתה שאמה לא ענתה.
היא יצאה מהבית וטרקה את הדלת בעצבים.
תמיד לא אכפת לה ממני, אנה חשבה, תמיד רק 'מייקי החמוד' ו'מייקי היפה',
המחשבות על אחיה הקטן גרמו לה להאדים מעצבים.
אנה הגיעה לגן, לא חייכה לפלורה הגננת ולא אמרה שלום, היא קראה למייקי והם הלכו לביתם.
מייקי בן ה5 שיחק עם הכדור שלו בדרך והשתעשע לבדו,
אנה הלכה בהליכה מהירה וכעסה עליו שהוא הולך לאט מדי.
"קדימה!" אנה כעסה עליו
"את הולכת מהר מדי!" הוא אמר בקולו הצפצפני ולא הבין מה הוא עשה לא בסדר לאחותו הגדולה.
למה הם ממהרים ולאיפה.
הכדור של מייקל עף בטעות והתגלגל לכביש,
"רגע, הכדור," מייקי אמר ורץ לכדור.
"לא, מייקי-" אנה צעקה ומכונית גדולה התקדמה במהירות.
מייקי תפס את הכדור והמכונית -מול עיניה של אנה- עלתה עליו.
הכדור התגלגל מידיו של מייקי,
אך מייקי הפעם לא חזר לתפוס את הכדור,
ולא יחזור לתפוס בו לעולם.
הכדור נשאר ללא בעליו.
ואנה, אנה מתה מבפנים.
-