עונה 2 פרק 2 - לשחרר

96 11 0
                                    


כולם אומרים לי לשחרר.

כולם אומרים שבמשך חודש לשבת ליד המיטה שלו זה לבזבז את החופש הגדול.

אני לא חושבת שלהיות ליד אהבת חיי מתי שהוא צריך אותי גם אם הוא לא באמת איתי ער זה יותר חשוב מהחופש שלי. המחשבה הזו שאולי הוא יתעורר ואני לא יהיה פה היא המחשבה העיקרית שמניעה אותי להמשיך לשבת כאן יום יום.

קול של תזוזה קוטע את מחשבותיי.

אני מסתכלת הצידה ואני רואה שליעם זז.

אני מיד לוחצת על הכפתור לקרוא לרופא והוא מגיע תוך ממש שניה. 

"מה קרה?" שואל הרופא בלחץ ואני אני מבינה שלחצתי בטעות על כפתור המצוקה במקום כפתור הקריאה.

"אני בטעות לחצתי על כפתור מצוקה במקום כפתור הקריאה סליחה אבל ליעם זז ליעם שלי זז" אמרתי מתרגשת כל כך ודמעות של אושר עילאי זולגות מעייני אחת אחרי השניה כמו ברז פתוח.

"אני כל כך שמח זו התרגשות מטורפת" אמר הרופא

"יש פה מסיבת עיתונאים בחוץ ובאו לראיין אותך בגלל ליעם כי הוא הבן של ראש המאפיה של העולם התחתון" אמר הרופא וקרא לי לבוא אחרי קמתי מקומי זורקת מבט אחרון לליעם ויוצאת אחרי הרופא.


"שלום לכולם,

אני עלומה. בת הזוג של ליעם.

אנחנו עוברים תקופה מאוד מאוד קשה עכשיו. גם אני וגם ההורים של ליעם אנה וסקוט. אני שמה לבשר שהמצב של ליעם משתפר. אבל לצערי הוא רחוק מלחזור לעצמו.

התקופה הזו קשה לכולנו.  החוסר וודאות הזה שכל פעם כשהרופא בא כל הגוף מתמלא צמרמורת חודרנית ומעצבנת כי אנחנו לא יודעים מה עכשיו יודיעו לנו על ליעם ומה יהיה מצבו.

לקום כל בוקר בידיעה שהדבר שהכי חשוב לנו בעולם נמצא פה על המיטה של בית החולים ונלחם על חייו היא הורגת אותנו לאט לאט מבפנים.

אבל עצם הידיעה שליעם מטופל בצוות הרופאים הכי טוב והכי אוהב ומחבק שיש היא מנחמת. אנחנו יודעים שהוא וגם אנחנו בידיים טובות.

בימים אלו העיקר הוא שנהיה ביחד ושנעבור את זה ביחד. 

יש לנו מזל שיש לנו את השניה.

תודה רבה יום טוב ונקווה לבשורות טובות לכולנו במהרה"

סיימתי את הנאום ושמתי לב שכל העיתונאים עם דמעות. ליטפתי את הלחי שלי וראיתי שדמעות בוגדניות זולגות כמו ברז על חיי.

אבל הבנתי שאלו לא דמעות בוגדניות.

אלו דמעות של געגוע למי שהוא הכל בשבילי.

געגוע לליעם.

שיכורים מאהבהWhere stories live. Discover now