✨I believe in MAGIC✨

שכחו אותי😳

"יאיייי תולייי😄😃
יום הולדתי הגיע👏👏
אני כבר לא ילדה קטנה😀
היום אני בת 11..😊"

יום הולדתי הגיע.
בבית היתומים, לכל ילד שיש יום הולדת חוגגים לו ומביאים לו מתנות.
עושים לו מסיבה וכל הילדים רוקדים ושרים!כל הזמן הייתי מסתכלת על הילדים שחוגגים יום הולדת, הייתי מסתכלת ושואלת, שואלת מתי יגיע היום שלי?.
זה יום הולדתי הראשון בבית היתומים, ההורים שלי נעלמו, אף אחד לא יודע לאן.
דודה שלי, ויויאן, דאגה לי במשך הרבה זמן, מאז גיל 5, הגיל שבו ההורים שלי נעלמו, מאז.. לא ראיתי את ההורים שלי יותר..
ביום הולדתי הקודם, יום הולדתי ה10, ויויאן הביאה לי חתול חמוד, קוראים לו תולי.

לפני שנה בערך, שלושה ימים לאחר יום הולדתי, ויויאן לא יכלה לטפל בי יותר,
היא שמה את תולי ואותי בבית היתומים שנקרא: "כאן זה בבית!"
כן.. בטח.. בית... אין לי פה חברים.. כולם פה בגילי, טוב.. הרוב.. הם מפחדים ממני, בגלל שהם חושבים שאני מוזרה, זה שאני מאמינה בקסם לא אומר שאני מוזרה!! טוב.. לפחות כך אני חושבת.. 
לא משנה.. צריך להיות אופטימי, זה יום הולדתי!! ואולי היום אני כן אתחבר עם אחרים!😄

קמתי בבוקר לצליל הקול של מנהלת בית היתומים, היא קראה לכולם לבוא, זה מה שקורה בכל ימי ההולדת😌😊.
"תולי, בוא, אנחנו הולכים לחגוג!!"
ירדתי במדרגות וראיתי את כולם יושבים במעגל, במעגל היה כיסא פנוי.
הייתי נרגשת, התחלתי לרדת במדרגות מהר יותר ופתאום מישהו התיישב בכיסא, בכיסא שאמור להיות שלי!!
כשירדתי מהמדרגות אחת מהעובדות באה לכיווני, היא לקחה אותי והושיבה אותי על כיסא עם כל הילדים האחרים.
"קדימה, תזדרזי, מה לוקח לך כל כך הרבה זמן?!" היא אמרה לי.
התיישבתי כשתולי יושב עליי, אוי כל כך רועש פה!!
"הקשיבו הקשיבו" אמרה המנהלת, ופתאום
היה ממש שקט.
"הגיע אלינו ילד חדש, שמו הוא אמיל, אשמח אם תנסו להתקרב אליו ולהכיר אותו" אמרה המנהלת.
"ובנוסף לזאת" הוסיפה המנהלת, "תולי תורנו עכשיו"😃 אמרתי.
"היום חוגג אמיל את יום הולדת ה12 שלו, ואתם יודעים מה זה אומר!" אמרה המנהלת.
"חגיגות"😀😃😄 כולם צעקו, והחלו לחגוג עם אמיל.
"תולי😒 שכחו ממני.. כמו כל הזמן..😥, למה ציפיתי בכלל😫.. ידעתי אף אחד לא אוהב אותי😭😪!!"
ברחתי משם, ברחתי מבית היתומים, תולי רץ אחרי..
הגעתי למקום האהוב עליי ביותר שבשבילי, זה הבית!!, הגן הסודי שלי..
התיישבתי על יד האגם שאני אוהבת, תולי השתיישב לידי.
הסתכלתי על השתקפותי המופיעה באגם..
דמעותי נפלו על המים וטשטשו הכל..
"למה" אמרתי בוכה כאשר אני נותנת להשתקפותי המופיעה במים מכה,
"למה, אף אחד לא אוהב אותי..😥, למה כולם שוכחים ממני?!"..
לאחר שנרגעתי לפתע שמעתי לחשושים..
"ילדה מסכנה, כזאת חמודה"..
"מה?! מי שם?!"😯אמרתי, בעודי מנגבת את הדמעות.
"אוי לא, היא שמעה אותנו!!", "כן.. אבל איך?!"
"יאאא😱 פיותת, ידעתי שהם באמת קיימים, ידעתי שאני לא מוזרה!!" אמרתי.
הם התחילו להתרחק.
"חכוו!!" אמרתי להם בעודי רצה אחריהם ומתרטבת מהמים שבאגם, תולי רץ אחרי.
"חכו ליי!!" אמרתי, "בבקשה!"🙏.
"איי!!" צעקתי בעודי נופלת ומקבלת מכה חזקה מאוד בראש!!.
*המשך יבוא..*
black_bird1601mention a user