שיכורים מאהבה

פרק 19- הפגישה

השבועיים האלו עברו מהר.
פחדתי.
פחדתי כל כך.
אומנם בשיחת טלפון איתה הייתי כל כך אמיצה וקשוחה אבל אני יודעת. אני יודעת שאני צריכה אותה. אני יודעת שברגע שהיא תיכנס אני יקפוץ עליה בחיבוק ענק. אני יודעת שזה חיבוק שאני צריכה כבר הרבה זמן. חיבוק מלא אהבה טהורה חיבוק של אמא.
השעה כבר 18:00
אני עולה להתארגן.
התקלחתי והתלבשתי (כמו בתמונה) ניבשתי לשידת איפור ונשמעה דפיקה על הדלת של החדר שלי.
"כן" עניתי
"היי" יובל נכנס.
"ממתי אתה דופק?" שאלתי מצחקקת
"אני לא יודע... כל העניין הזה שיגע אותי" הוא אמר.
"כן אה?!" אמרתי וחיוך עצוב התלבש על פני..
"איך את?" יובל שאל.
"אני בהלם" עניתי.
"טוב אני צריכה להתאפר" הוספתי מיד אחרי... יהיה לי ערב מלא בכל הדיבורים בעניין ועכשיו אני רוצה מנוחה.
לנצל את השקט שלפני הסערה.
השעה כבר 19:50
אני לחוצה. עוד עשר דקות זה יקרה.
מה יקרה?! את זה אני עדייו לא יודעת.
בשעה 20:00 בדיוק נשמעו דפיקות בדלת.
יובל הסתכל עליי ואני עליו.
לקחנו נשימה עמוקה ופתחנו.
איך שפתחתי את הדלת דמעות הציפו את פניי.
כל העולם מסביב נמחק.
הדבר שהייתי כל כך צמאה אליו בשלוש שנים האחרונות עמד מול עייני.
נלחמתי בדחף לחבק אותה ובסוף וויתרתי.
קפצתי עליה בחיבוק שהביע כל כך הרבה.
כעס
אכזבה
תקווה
סלחנות
הכל פשוט הכל
ובעיקר
אהבה.
בהתחלה אמא שלי הייתה בשוק. ואז היא חיבקה אותי בחזרה. חיבקתי אותה חזק פחדתי לאבד אותה שוב.
"אמא" אמרתי בוכה
"עלומה ילדה יפה שלי אני כל כך מצטערת"
"גם אני" עניתי
"היי אני גם פה" יובל אמר מאחורנ והתנתקתי מאמא
"ילד שלי איך גדלת" אמא אמרה לו בוכה.
אחרי שיחה ארוכה שכללה גם קצת צעקות נשאלה השאלה.
"אתם גרים ביחד?" אמא שאלה
"לא" ענינו יחד.
"אני גרה פה עם הארוס שלי ויובל גר בבית הגדול פה ליד" אמרתי והצבעתי לכיוון הבית של יובל
"הארוס שלך?" אמא שאלה מופתעת.
"כן אמא. אני מאורסת" עניתי
"יאאר הבת שלי מאורסת איזה אושר" היא ענתה
"טוב ילדים אני צריכה ללכת להתפנות מהמלון... אני יחפש דירה פה בעיר קרוב.."
אמא אמרה
"לא אמא תגורי איתי אני גר לבד בבית ענק" יובל אמר
"אתה בטוח שזה לא מכביד?" אמא שאלה מהססת
"כן אני בטוח נלך עוד מעט להביא לך את הדברים אבל קודם תכירי את ליאן וליעם" יובל אמר והם בדיוק נכנסו בדלת.
לאחר לחיצות ידיים הצגתי את ליעם "אמא תכירי זה ליעם הארוס שלי" הצגתי את ליעם לאמא וראיתי שהיא מתלהבת
"אמא תכירי זאת ליאן חברה שלי" יובל אמר
"איך הילד שלי גדל" אמא אמרה וכולנו צחקנו.

אמא הלכה ואז אביאל וכרם הגיעו ביחד ואחר כך אופק וגפן ואור ונעה.
"חברים יש לנו משו לספר לכם" אביאל אמר