פרק 2

11K 399 44
                                    

"יש יששששששש "מלמלתי והסתובבתי בלי להשים לב נתקעתי במשהו מוצקי ,כמו שרירים הרמתי את ראשי לראות מיזה ולבקש ממנו סליחה

"סליחה אדוני "אמרתי לו וברגע שראיתי את חיוכו חיוכי ירד בשניות .......

שיעזוב אותי לא מספיק מה שקרה לפני שבוע אני פשוט הרחקתי אותו מראשי הרחקתי את הזוועה שקרתה באותו הלילה ,כי כל פעם שאני עוצמת את עייני אני נזכרת בירייה .

"טוב אין לי מה לעשות פה אני הולכת לכיתה"אמרתי מסובבת אליו את גבי ומתחילה לצעוד אל עבר הדלת אך יד ענקית עוצרת אותי ואוחזת בי הפחד מתחיל לחלחל בי ואני עוצמת את עייני ,בום ירייה ,זה בראש שלך פשוט תרחיקי את זה ממך עמית זה היה זה נגמר ,תשתחררי מהיד שלו ותלכי מישם ,כן כן זאת הצעה טובה ,פעם אחת נענעתי את היד ,פעם שניה ופעם שלישית לא הצלחתי ,התייאשתי מהנסיונות הוא יותר מידי חזר .

"אני נתתי לך ללכת ?"שאל וצחקתי צחוק מזלזל לכיוונו חושב שהוא מלך העולם רק צריך כתר וגלימה ,אני מסתכלת מסביב וכולם מסתכלים עלינו מפוחדים מה ישלהם אפילו המנהל מפוחד

"אני צריכה לבקש רשות ?לא נראלי "אמרתי מלאת ביטחון עצמי .פניו היו זועמות וגם שהוא כועס הוא חתיך עכשיו שמתי לב רק שהוא לבוש בחליפה שנראת עליו מושלם ,אוייי למה הוא כזה יפיוף למה אני צריכה להתעוור בזמן הקרוב,המחשבה זה שאני אפילו לא יודעת מהוא שמו הפרטי .

"כן את עושה מה שאני אומר לך לעשות עכשיו בבקשה תתלווי אליי "הוא ביקש ,דיי אני מהלם הוא אמר בבקשה ,רגע לאו להתלוות אליו מה הוא חיכה כל השבוע הזה עד היום בשביל לרצוח אותי ?

"מה פתאום להתלוות אליך אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני בכלל,ואיך השגת אותי אז אני מבקשת ממך שתעזוב לנפשי "אני אומרת במהירות משתחררת ממנו ועושה מבט למנהל שיעזור לי אך הוא עומד עדיין במקומו ולא זז ,פחדן .

"תבואי איתי ואני יסביר לך ,עמית "אמר ,הסקרנות הרגה אותי אני כלכך רוצה לדעת מה הוא רוצה ממני ואז לעשות הכל כדי שיעזוב אותי ,ואני לא זוכרת שאמרתי לו את שמי מאיפו הוא יודע .

"מה עם הדברים שלי הן בכיתה אני לא הולכת בלעדיהם "אמרתי לו משלבת את ידיי חזהי ונאנחת ,אני רואה אותה מהנהן לשומר והשומר אליו,אחרי כמה שניות השומר יוצא מהמזכירות וחוזר עם תיקי .

"הינה הדברים שלך פרינססה עכשיו אפשר ללכת עכשיו "שאל בחוסר סבלנות מה שתימרן אותי לתקוע אותו פה עוד כמה זמן חיוך ענקי על פני שאני רואה את אלנה המזכירה עסוקה בטלפון שלה וביד כוס קפה,אני הולכת אחורה והיא בדיוק עשתה את הפניה לכניסה של כל הקלסרים שבארוניות אך היא נתקעת בי ושופכת על חולצתי את כל הקפה שהיה בידה .

"אלנה תזהרי "אמרתי לב והיא הסתכלה עליי ואמרה סליחה הסתכלה אלי מאחורי ואדון מלך דפק לה פרצוץ והיא רעדה "אני מצטערת עמית בואי לחדר שלי אני יביא לך חולצה אחרת "אמרה וההתחננה עליי בעזרת העיינים ,הנהנתי במהירות והתלוותי אליה לחדרה האדון שהיה מאחורי עקב אחרי
"לא חמוד לא אני רוצה להתלבש ואני לא יעשה את זה אל מול בן "אמרתי והוא חייך חיוך משועשע ,אמרתי משהו מצחיק?
"אל תדאגי זה יקרה בקרוב "אמר ברמיזה ועדיין לא הבנתי מה היה המשפט הזה ,זה יקרה בקרוב?..

 Marriage ..Where stories live. Discover now