שיכורים מאהבה

פרק 13- בית חולים

-כעבור שבועיים-
נקודת מבט ליעם
שבועיים.
שבועיים מאז שהיא התעלפה בקניון.
שבועיים שהיא חסרת הכרה.
שבועיים שאני נעדר מהלימודים.
שבועיים שאני מרגיש שעקרו לי את הלב.
נעה, כרם, וגפן כל הזמן פה. היא זכתה בחברות מדהימות.
~עלומה~
אני שומעת את האהוב שלי צדבר אליי ובוכה. בחיים לא שמעתי אותו בוכה.
"עלומה שלי, אהבה שלי,
מי אני בלעדיך?!
את שינית אותי.
מסצוטיונר הפכתי למאוהב.
ואני סוף סוף עומד להתחתן.
עומד להיות לנו ילד.
אחרי כל מה שעברנו את לא יכולה ללכת לי.
אם תלכי אני אמות.
אני אהיה חוט בלי מחט.
ציור בלי צייר.
תמונה בלי צלם.
אני לא יהיה אני.
אני ואת זה באש ובמים.
בטוב וברע.
בחיים ובמוות.
ומה עכשיו?!
עכשיו את פה ואני כאן בוכה ומקווה.
בעיקר מקווה.
שאת תתעוררי אהובה שלי
רק שתתעורי זה כל מה שביקשתי. זה לא הרבה. אבל בשבילי זה עולם ומלואו. זה יהיה כמו לקבל את החיים שלי בחזרה, לקבל את האהבה של חיי בחזרה"
שמעתי אותו והרגשתי את הדמעות שלו נוטפות מלחיו היישר על ידי.
והחלטתי שלא משנה מה אני נלחמת נלחמת למענו ולמעני. נלחמת כדי להבין איך זה שראיתי את אמא שלי.