P.S. I Hate You hebrew

פרק 50

"בסדר, בואי." האנה חייכה, מסמנת לי לבוא וכולנו הלכנו לעבר הסצנה.

ללוק ואשטון היה יתרון קל של גובה אז הם יכלו לראות מעל אנשים.

צפינו בהם מותחים את צווארם בשביל לראות טוב יותר, וחיכינו.

"אז מה זה?" שאלתי.

איכשהו, דרך האנשים, היו רווחים קטנים שיכולתי להציץ דרכם ולראות.

הסתכלתי בסקרנות, אפילו שהיינו כל הדרך מאחורה. השתנקתי, עיניי מתרחבות.

לא.

"מה קרה?" האנה שאלה, מכיוון שהיא לא יכלה לראות.

"זה.. הארי." לחשתי, היא בקושי יכלה לשמוע אותי.

"oh hell no." מייקל זעף, כל הבנים הגיבו אותו הדבר.

"ה-הוא עם קנדל." לוק גמגם, מסתכל עליי בעצב.

הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת ולפתע נופלת, אבל.. זה לא היה המצב.

צורחת, האנה צרחה גם וכל הבנים הסתכלו עליי בעיניים מורחבות.

המים שלי פאקינג נפלו.

באמת? מכל הרגעים בעולם, זה היה חייב להיות עכשיו?

גונחת ומוציאה זעקה, בקושי יכולתי לדבר.

התינוק הזה מגיע, עכשיו.

"הוא מגיע?!" קאלום נכנס לפאניקה, נשמתי בכבדות ועמדתי ללא תזוזה.

"כן" צעקתי בכעס, האנה קיללה.

"חברה, תסחבו אותה אנחנו חייבים להגיע לבית החולים הקרוב ביותר." האנה האיצה. "את תהיי בסדר, בלו. אנחנו נגיע בזמן." היא הרגיעה אותי, ידה לוחצת את שלי.

אשטון הרים אותי בקלות וסחב אותי כמו כלה, קיללתי והתינוק הרגיש כאילו הוא פשוט הולך לבקוע החוצה.

זועקת, עצמתי את עיניי.

אבל כאשר פתחתי אותם, עמדנו לרוץ לכיוון שממנו באנו, לפני שמצאתי את עיניו של הארי ננעלות על שלי.

שוב, מכל האנשים בעולם הזה, למה זה היה חייב להיות הוא?

הארי ידע בדיוק מה קורה, הוא ידע בדיוק מה לעזאזל הולך לקרות.

"תישאר פה." הגיתי אליו, לא מסתכלת עליו יותר וברחנו.

.

.

-האנה-

.

"אלוהים אדירים, אני ממש מקווה שהיא בסדר שם בפנים." נלחצתי, נושכת את שפתי.

פוסעת קדימה ואחורה, ארבעת הבנים ישבו, נדהמים.

"איפה השאר?" לוק שאל, נאנח.

"ובכן הארי לא יכול להיות פה גם ככה.. אבל נייל ולואי אמרו שהם באים לבקר. אין להם מושג איפה ליאם וזאין." הסברתי.