פרק 1- הטבות

20.9K 521 20
                                    

דפיקה נשמעה בדלת וניגשתי לפתוח, ליאב עמד שם עם העיניים הכי ירוקות שראיתי, כל כך חודרות כאילו הן נוגעות לך בלב.
הן היו שמחות, מעין זיק של שעשוע בעיניו ואני תהיתי לעצמי למה הוא כל כך שמח.
הוא נכנס לביתי וסגרתי אחריי את הדלת.

״למה אתה כל כך שמח?״ שאלתי והכנסתי לפי את משולש האבטיח שהיה בידי. ליאב הסתובב בכדי להביט בי והתקרב אליי בצעדים קטנים.

״קודם כל סקס,״ הוא קבע והתקרב בצעד גדול ותוקפני, כאילו הוא חיה שעטה על הטרף שלה. צעדתי במהירות צעד אחורנית והחוויתי בידיי על עצמי.
הייתי לבושה בפיג׳מה הכי זרוקה שלי, כזו שקניתי בכיתה ח׳ והיא עד עכשיו עולה עליי. היא עברה יותר כביסות מהגיל של סבתא שלי.

״לפחות היית מודיע לי הייתי מחליפה למשהו יותר סקסי,״ אמרתי ברטינה והוא גילגל את עיניו. מצצתי את אגודלי בכדי להעביר את הדביקות של האבטיח וליאב הוציא את ידי מפי ומצץ את קצה אצבעי בעצמו.

״את עושה לי את זה בכל מצב שקד, עכשיו תני לי לעשות לך טוב,״ הוא הפציר בי ומשך אותי מגומי של המכנסיים הדהויים שלי אליו. הרמתי את ידיי בזמן שהוא פשוט מעליי את החולצה.
הוא חייך כשראה שאני בלי חזיה ואני גיחכתי ונשקתי לצווארו.

״זה משתפר מרגע לרגע...״ הוא מילמל לעצמו, הוא חפן את שדיי בין ידיו בזמן שאני נשקתי לצווארו, אגודליו עברו על פטמותיי ואני המהמתי בהנאה.
ליאב תמיד ידע איך לגרום לי הנאה, מהשניה שהתחלנו את כל סיפור היזיזות שלנו.

אני הייתי ילדה חדשה בבית הספר, הגעתי בתחילת כיתה י׳ מאחר ואני וההורים עברנו עיר.
אני זוכרת את היום שדרכתי בשכבה וכבר אז ליאב היה מוקף בבנות שישבו וצחקו מהמילים שאמר. היו לי כבר כאלה בבית הספר הקודם, ילדים שקצת בנות הקיפו אותם והם חשבו את עצמם אלילים אז העדפתי להתרחק מליאב והסביבה שלו.

בשלב כלשהו הייתי צריכה להכיר חברות חדשות, אני מניחה שזה היה הקושי הכי גדול שלי, לעזוב מקום שכל כך אהבתי וכל כך הייתי נאהבת בו ולהתחיל מחדש, להוכיח את עצמי מחדש, לרקום חברויות חדשות בזמן שהחברויות חזקות שם מכיתה ז׳.

לאט לאט מצאתי את עצמי מתחברת לילדות
שבהפסקות אהבו לשבת עם ליאב וחבריו אז מצאתי את עצמי יושבת על הדשא, עם אוזניות שמטשטשות את הדיבורים של ליאב והצחוק של כל הבנות שפשוט נמסו והפכו לשלולית אחת גדולה שכמעט וטבעתי בה.

אני חושבת שכל תכנית ההתעלמות שלי נהרסה ברגע שלמורה שלי נמאס מהפטפוטים שלי ושל חברה שלי והעבירה אותי על יד ליאב, זה היה בלתי נמנע. הייתי חייבת לדבר איתו, האמנם ניסיתי לדלל את זה כמה שיותר אבל היו ימים שלא היה לי מחק בקלמר.

אני מניחה שלאט לאט התחלתי להכיר את ליאב והבנתי שהוא לא כמו הגברים בבית הספר הקודם שלי, הוא באמת היה חתיכת ילד מצחיק וחתיך לא מהעולם הזה, היו לו עיניים שהיו יכולות לרתק אותך, יכולתי להעביר ימים שלמים בבהיה בעיניים הכי ירוקות שראיתי אי פעם במהלך חיי.

AgainWhere stories live. Discover now