התחלה חדשה

פרק 1- מה אני עושה פה?

״לורן״ אמא קראה לי מלמטה כבר בפעם השלישית.
״מה אמא מה?״  צעקתי בחזרה מחדרי החדש.
ממשש אהבתי אותו!!
כשעברנו לבית החדש שזה קרה ממש אתמול לא כל כך אהבתי את הבית, כי כאילו הוא גדול מאוד ומספיק אני בקושי רואה את ההורים שלי אז עכשיו אני בכלל לא יראה אותם.. סתם, מה אני משקרת, אני מטורפתתת על הבית הזה!!
הכל בו כל כך יפה והעיצוב מושלם ואני באמת שמחה.
״את מוכנה בבקשה לרדת למטה ולעזור לפרק עוד ארגזים שהם שלך במקרה?!״ קראה אמא בטון עצבני ומיואש.
״כן כן באה״ עניתי וירדתי למטה בגרם המדרגות.
כבר לא היה לי כוח לכלום, אנחנו מאתמול רק מפרקים ומרימים דברים וכבר תשע בלילה כמה אפשר לעבוד??
״קחי את זה לחדר שלך, זה שלך, וכשאת מסיימת תורידי את הארגז לפה ,טוב יפה שלי?״ אמרה בחיוך מתחשב כי היא מבינה שאני עייפה, וגם היא עייפה מאוד.
״טוב אימוש״ הבאתי לה נשיקה בלחי במהירות, לקחתי תארגז ועליתי למעלה.
כשנכנסתי לחדרי הסתכלתי במראה כדי לעשות קוקו חדש שקצת התפרק לי. יש לי שיער חום בהיר שאותו קיבלתי מאימי ועיניים כחולות שאותן קיבלתי מאבי.(לורן בתמונה)
הייתי ילדה יפה, לפחות ככה כולם טוענים, כי אני לא כזה חושבת שאני יפה.
אני חושבת שיש בי מה שצריך ושאני בסדר זה הכל.
אחרי שעשיתי את הקוקו החדש המשכתי לפירוק הארגז שבו היו עוד בגדים שלי, כמה מפתיע! אני חולת בגדים!!
אני קונה ממש הרבה כל הזמן שאני יכולה, הייתי הולכת מלא עם חברות מהעיר הישנה לשופינג. אוף אני כל כך מתגעגעת אליהן. לפתע דימעה קטנה ברחה על לחיי, מיהרתי למחוק אותה בעזרת כף ידי והמשכתי לפרוק את הארגז. גרתי בראשון לציון מאז שאני זוכרת את עצמי.
גדלתי עם אותם האנשים כל חיי, ועכשיו עברנו לאילת אך ורק בגלל אבא שלי.
הוא קיבל קידום בעבודה ואם הוא היה רוצה לקבל אותו הוא היה צריך לעבור לפה. אז כמובן שעברנו כולנו.
כרגע אנחנו בסוף החופש הגדול, יומיים לפני תחילת הלימודים ואני בלחץ בטירוף!!
המשכתי לקפל בגדים ולשים בארון ונתקפתי בחרדה לגבי היום הראשון ללימודים.
׳לורן תירגעי הכל יהיה בסדר׳ המשכתי להגיד לעצמי בלב, הכל טוב.
אני עולה לכיתה י׳א כבר. אני בת 17 עוד ארבעה חודשים.. כן תמיד העדפתי לעגל ולהגיד שאני עוד מעט יהיה בגיל כלשהו מאשר להגיד את הגיל הנוכחי שלי, זה בעיה בי, אבל בקטנה.
״אמאאאאאאאא״ שמעתי את אחותי הקטנה הדר  בת החמש צועקת לאימא מהשירותים.
״מה הדרי״ אימי ענתה לה ישר והתחילה לעלות במעלה המדרגות לפי מה ששמעתי.
״איפה לשים את הדבר הזה?״ הדר שאלה, יצאתי מחדרי וראיתי שהיא מצביעה על מנקה אסלות.
״הבאתי את זה לפה כי ראיתי שיש על זה ציור של אסלה וזכרתי שגם לנו יש אסלה״ היא אמרה בקולה המתוק ואני ואמא צחקנו.
״שימי את זה פה במגירה מתחת לכיור הדרי״ אמא ענתה לה בחיוך והדר עשתה את מה שביקשה. לאחר מכן אמא קילחה את הדר ועשתה לנו ארוחת ערב. אין לי מושג למה ילדה בת חמש צריכה להישאר ערה עד 11 בלילה אבל הדר פשוט לא נרדמת עד שלא מישהו אחר הולך לישון גם, היא מוזרה!
אחרי שהיא קילחה אותה בזריז ואכלנו מהר נכנסנו למיטה כל אחד מאיתנו.
הדרי בחדר שלה אני בשלי ואמא ואבא בשלהם.
ישר כשנשכבתי במיטה הגדולה והמזמינה שלי הדלקתי לי מזגן על קור כי היה חם מאוד ואני לא מסוגלת להירדם כשחם לי, וישר כל המחשבות חזרו לי לראש.
איך אני אסתדר? אני לבד שם, איך אני יכיר אנשים? איך אני אשתלב בשיכבה? יהיו לי חברות? אני אצליח בלימודים? איפה זה הבית ספר בכלל?
ועם כל המחשבות האלה פשוט נרדמתי.

טוב זה פרק ראשוןן ידוע שזה משעמם תמיד אבל תסמכו עלייי שיהיה מעניין!!
יודעת שזה פרק ראשון שלי אז תפרגנוו קצת..
אוהבת אותכןן המון המוןןןן ❤️❤️