Hebrew//Step father

פרק 1

״זואי קומי!״ אמא צעקה לי מלמטה.
נמאס לי ממנה,כל בוקר היא מעירה אותי בצורה הכי מגעילה שיש.
״עוד חמש דקות!״ רטנתי.
״תמצאי לך חיים כבר לא מעניין אותך מה אנשים חושבים עלינו כשהם רואים שהבת שלי כזאת עצלנית וחסרת חיים את עושה לי בושות״ היא צעקה,התאכזבתי שזה מה שאכפת לה אבל לא הראיתי את זה כי היא כבר לא מעניינת אותי.
״זה לא מעניין אותי!״
״שיהיה לך עתיד זבל זה לא מעניין אותך?״ היא שאלה. ״לא!״ חזרתי לישון עד שאחרי חמש דקות האייפון צלצל והשעון המעורר המקולל הזה העיר אותי, ״טוב נמאס לי״ אמרתי קמה מהמיטה לכיוון השירותים,
לצחצח את השיינים.
״קמת או שדמיינתי?״ היא שאלה.
״דמיינת!״ צעקתי לה.
אני בת 19 ואני גרה עם אימא שלי.
אני לא סובלת את אמא שלי.
אנחנו ממש לא מסתדרות.
היא אף פעם לא התנהגה באמת כמו אמא אמיתית שתדע לחנך אותי ולהכניס בי ערכים, אז פיתחתי ערכים משלי. היא העדיפה להשקיע בעצמה ולחשוב רק על עצמה ועל איך להרוויח עוד ועוד כסף אז אני מתמודדת עם זה וחיה איתה, תמיד חינכתי את עצמי וזה מה שיצא. יש לי את הכסף של אמא שלי בינתיים עד שאני אמצא לי עבודה נרמאלית ואפרנס את עצמי לבד
״אני היום הולכת לכנס מהעבודה מאמי, השמלה האדומה תתאים יותר נכון?״ היא הראתה לי שמלה כחולה ואדומה.
האדומה הייתה בעלת שסע ופתח בחזה עמוק יותר מהכחולה.
״שיהיה״ אמרתי לה. זה לא מפתיע שאמא אוהבת דברים חושפניים ביותר, אני רגילה לזה כבר.
״אבל למה את מתארגנת מעכשיו רק בוקר״ שאלתי אותה באדישות,״גברתי הצעירה עכשיו שעה שלוש בצהריים כל היום ישנת את לא רוצה לעשות משהו עם החיים שלך לצאת עם חברים מה עובר עלייך ילדה״ היא נזפה בי. לא היה לי כוח אלייה ״תפסיקי לצעוק את לא מבינה שזה לא מעניין אותי מצידי לישון עשרים וארבע שעות ביממה ולא לראות אותך נמאס לי ממך כבר את חושבת שאכפת לי מה אנשים חושבים עליי אז לרענן לך את הזכרון ממש לא אכפת לי ואם את רוצה שאני אתנהג נרמאלי ואעשה משהו עם החיים שלי אולי היית צריכה לחשוב פעמיים על עצמך ועל הדרך שאת גידלת אותי!״ צעקתי עליה, היא נרתעה לאחור מעוצמת הקול שלי והייתה בשוק, המבט שלה התחלף במהרה למבט זעוף וקר ״את לא תרימי עליי את הקול שלך גברתי הצעירה. אני אמא שלך ואת תכבדי אותי זה מובן״ היא צעקה והסתכלה עליי בעיניים זועמות, דמעות התחילו להיווצר בעייני אבל נלחמתי בהן שלא ירדו כדי שהיא לא תראה אותי בוכה ותחשוב שאני חלשה, עצרתי את הדמעות שעמדו להתפרץ והסתכלתי בעינייה במבט שונא וכועס אותו מבט שהיא החזירה לי ״אני שונאת אותך״ מלמלתי לכיוונה ועליתי לחדר שלי בוכה לכרית ומרחמת על עצמי, החלטתי שאני לא יכולה להישבר ואני צריכה להראות לה שאני חזקה, ניגבתי את הדמעות ולקחתי את האייפון שלי מהשידה ושלחתי הודעה לג׳ון וליילה החברים הכי טובים שלי שניפגש מחר בצהריים להיפגש במסעדה האהובה עליינו.
מחר אני הולכת לעשות יום כיף איתם ולשכוח מהכול נלך לקניון נצא למועדון בערב והכול יהיה מושלם ואני אהנה, שתלך לעזאזל היא והכנס המטומטם של כל העשירים הצבועים שלה. הדלקתי את הטלוויזיה והתחלתי לראות תכניות מחכה שהאמא הזאת כבר תלך לכנס ואני אוכל ללכת לאכול...

פרק ראשון לסיפור החדש מקוות שתהנו מהסיפור נשיקות💋
תגיבו ותדרגו❤️