ככהחלקתי את הדלת כלפי מטה וממש הופתעתי ממה שראיתי שם!
" מה לעזאזל?!" ארן אמר ושניה אחריו דניאל הוסיף " שיט" בלחישה הרגשתי פתאום סיפוק עצמי זחלתי לתוך החדר ונעמדתי היו שם ערמות של יהלומים ,תכשיטים ,כדים מפוארים שמלאים באבני חן ומטבעות זהב
" שיט, שיט שיט שיט! שיט ! למה זה פה!?" דניאל אמר והופתעתי ממש מהתגובה שלו ... מה ? יהלומים לא נחשבים בתקופה הזו?
"מדהים!!!, אלכס ! את גאון!" ארן קרא בהתלהבות והתחיל לקפץ על הספה
טוב לפחות מישהו כן מעריך את העבודה שלי!!
" את גאון!" הוא המשיך לקרוא בשמחה וסומק קל עלה לי על הלחיים
" טוב זה לא כלכך הרבה ..." אמרתי מובכת מזה קצת והרבה מאושרת
" לא אידיוט! מה אתה שמח?! " פתאום דניאל צרח " אם ישאלו אותנו מאיפה זה מה לעזאזל נגיד הא?!" הוא התנשם בכבדות
" דניאל תירגע ... אתה תמיד יכול שלא להשתמש בהם..." אמרתי מנסה להרגיע אותו
" אה באמת?! אז איך נחיה ?!" הוא אמר עצבני " אנ-אני ימצא עבודה רק... תירגע..." אמרתי ושמתי יד על הכתף שלו
" אהההה תמצאי עבודה ?!" אמר בציניות וטון מזלזל שלא ממש אהבתי " למה מה כבר את יודעת לעשות ?! , כדי להצליח לחיות בעולם המטונף הזה את יודעת מה את צריכה לעשות?! מה את צריכה לדעת?! , תיהי בטוחה שאת לא יודעת כלום!" הוא צעק ואחרי שניה הבין מה הוא אמר " וואי אני... אני מצטער... זה שוב קורה לי... אני... " התחלתי לבכות ,הדמעות זלגו על הלחיים שלי , למרות שממש ניסיתי לעצור אותם הם לא פסקו ... הם זלגו כמו המים בנהרות
" אתה צודק אולי אני באמת חסרת תועלת ..." משחתי באף מנגבת את הדמעות " אבל אתה לא מועיל יותר! אתה רק מתלונן על אוצרות ! אתה לא מרוצה מזה?! אז אין לי מושג מה עושה אותך מרוצה, בסדר?! , אבל זה שלא נענו לרצונו של הוד מלכותו אל תוציא את זה עלינו! , אני עדיין לא ממש הבנתי מה יש לך נגד העתיד שזה גורם לך לשנוא אותו כלכך אבל אתה יודע מה? אני אוהבת אותו ! ועוד יותר ! הלווי ונולדתי בתקופה הזו סבבה?! " אמרתי והרגשתי יד נחה על כתפי
" היי מספיק ... הוא לא עושה את זה בכוונה ... נכון שמה שהוא אומר זה באמת פוגע ולא בסדר! אבל תנסי להבין אותו... שחכת? , העתיד...זה ... זה הזמן שבו הוא איבד אותך..." הוא אמר והרכין ראש כאילו לא רצה לומר את זה...
אבל... זה עדיין לא מצדיק את זה... ההתנהגות הדוחה הזו ..." אם הוא ימשיך לדבר ככה הוא לא יאבד אותי בגלל העתיד..." אמרתי בלחישה אבל יש לי הרגשה שהם כן שמעו מה שאמרתי , הסתובבתי והלכתי משם
" אנה! " ארן אמר והתעלמתי ממנו אחרי הפניה הראשונה למסדרון של החדרים כיסיתי את הפה עם היד ומנסה למנוע כל קול בכי נכנסת לחדר וטורקת את הדלת
