נשארנו מחובקים די הרבה זמן שכבר הראש שלי היה בטמפרטורה של תנור או כבשן אש ...
לאט לאט הקצב של הדפיקות לב שלי האט והתחלתי להירגע, נשמתי עמוק וחיוך קל עלה על שפתי
נשמעו פתאום דפיקות בדלת והיא נפתחה וזה השלב שהאדום חזר לי ללחיים "מ-מה אתה עושה פה?!" ארן עמד בפתח הדלת והמבט שלו הפך קצת כעוס אחרי שראה אותי ודניאל מחובקים , אני ניסיתי מהר להיפרד מדניאל אבל הוא היה קצת עקשן בהתחלה...
"א-אתה ער?! " אמרתי מופתעת לפני כמה שניות הוא היה סוג של... שד או שליח שליח של השטן בעצם הערפל שיצא מהפה שלו זה היה ערפל שיצר השטן או משהו כזה בכול מקרה זה היה מלחיץ איפה שהו
" כן אני ער מפריע לכם במשהו?" אמר עם ציניות כעוסה
"כן! אתה לא רואה?" דניאל אמר עם מבט חודר וממוקד בארן וזה דיי מבלבל... כלומר... אתם כן חברים עכשיו או לא?
" אני רעב ... מאוד רעב ... אממ את תוכלי להכין לי משהו לאכול?" ארן אמר מתעלם לגמרי ממה שדניאל אמר
"אממממ ברור ל-למה לא?" אמרתי עדיין מובכת מהסיטואציה ... " אממ דניאל אתה יכול לעזור לי?, כי אין לי מושג מה לעשות..." אמרתי וקצת התביישתי להסתכל לו בעיניים ...
" ברור !למה את רעבה? " הוא אמר בשאלה וזה קצת הרבה עצבן אותי !
" אוקיי תקשיבו לי שניכם עכשיו,הבנתי שאתם לא ממש חברים כרגע ואין לי מושג למה אבל אני לא יסבול את החרא הזה פה! סליחה על הניבול פה אבל באמת שאין לי כוח לזה ! " אמרתי והפתעתי אפילו את עצמי חייכתי חיוך גאה ואז הבנתי שאני מתנהגת כמו אמא וזה גרם לי לסוג ש צמרמורות בגוף , אבל! מישהו צריך לעשות את זה !
"כן..." הם אמרו מקהלה
"עכשיו חיבוק!" אמרתי וחייכתי שניהם הסתכלו עלי במבט של" למה נראה לך" וצחקו " אז לא..."
" טוב אני ברצינות רעב אבל אני מרגיש כאילו לא אכלתי לפחות 10,000 שנה !" ארן אמר וצחקנו יחד
לפתע שמענו רעש מוזר ... אבל אני יודעת ששמעתי את הרעש הזה ליפני! איפה אבל
" פאק... !אוי פאק ,פאק ,פאק ! פאאאק כבר זה התחיל ! הוא רץ לכיוון החלון ופתח אותו בבת אחת ואז ראיתי את זה ... זה היה מפחיד ומרהיב בו זמנית
" מה המקום הזה!?" שאלתי בהתפעלות את דניאל והוא אמר במבט מלא גועל , שנאה ופחד " זאת העיר..."
" באמת?! אמרתי מתלהבת ,
" מה את מתלהבת ?! מה לעזאזל לא היה ברור ממה שהאידיוט אמר ?! "
הסתכלתי עליו בשאלה וציטטתי " אידיוט?"
" כן זה שהביא לנו את כללי המשחק המפגרים שלו ! על האידיוט הזה אני מדבר!" הוא אמר בכעס
" אה... אבא..." אמרתי בעצב בגלל העובדה שלא הייתה לי דרך להכחיש את זה שהוא עדיין קיים ...
" אולי הוא חלק מהתהליך הביולוגי שקרה לך אבל אבא הוא בהחלט לא!" אמר בכעס , ונשם עמוק
" טוב לפחות תנו לי להציג בפניכם אותה ,אולי עוד יצא משהו טוב מכל החרא שאנחנו נמצאים בו עכשיו ..." אמר בצורה נואשת למדי
" יאי !" קראתי בשמחה והוא הסתכל עלי כאילו אני ילדה קטנה ...
" רגע רגע, חכו בואו נבדוק אם האידיוט הביא כסף בשביל ההתחלה לפחות ..." אמר וחייך חיוך מאולץ למרות שהשנאה בעיניו רשפה
" רגע גם אני יעזור לחפש אבל ... איך כסף נראה?" ארן אמר בפנים דיי מבוישות וגרם לי ולדניאל לצחוק
" אם אני לא טועה זה ירוק כזה ויש עליו זקן מוזר כזה והוא בצורת מלבן " אמרתי את מה שראיתי ברוב הסרטים למרות שהאנימה שדניאל היראה לי זה לא היה כזה זה היה בצורת מטבעות
" אוקיי חברה תהפכו מיטות ארונות סירים הכול אוקיי? בואו נימצא את זה תוך חצי שעה כי כולנו רעבים בינתיים בואו נעשה את זה מהר!
התפצלנו לשלוש צדדים של הבית ארן לקח את החדרים אני את המטבח ודניאל את הסלון חיפשתי בכל מקום בסירים אפילו באוכל עצמו ולא מצאתי ... התייאשתי ונשכבתי על הספה שהכריות שלה הרגישו דיי דוקרניות ...אבל התעלמתי מזה
" אני לא מוצא באף מקום" ארן אמר והתיישב מול הטלוויזיה על הספה לידי " וואו כמה שהמקום ישיבה הזה לא נוח !" אמר ושנינו בהינו בדניאל מחפש , הוא הסתובב אלינו במבט של " מצטער אבל לאסי לא תשוב הביתה " או משהו כזה והתיישב על הספה בניינו ונאנח
" אין לנו כסף... נצטרך לעבוד ובינתיים לגווע ברעב במשך חודש עד שנקבל משכורת ועד אז נמות ואז בכלל העולם יעלה בלהבות !" אמר במבט נואש
פתאום שמתי לב לדלת קטנה שהייתה מאחורי מסך הטלוויזיה היא לא הייתה מתאימה לגודל של בנאדם כשהוא עומד, הלכתי לכיוון הדלת וראיתי שהיא נפתחת כלפי מעלה החלקתי אותה בזמן שהרגשתי שדניאל וארן בוהים בי הרמתי את הדלת וממש הופתעתי ממה שראיתי שם!
בנות הייתי ממש לחוצה לגבי לגמור את הפרק בגלל שמרחתי הרבה זמן ואני יודעת שהייתי ממש חסרת אחריות והכול ומרחתי אותכן וגם לאחרונה הפרקים יוצאים לי פשוט חרא!! (ואני יודעת שזה דיי נ
