חיים אחרים- הושלם

1-חברות שכזאת

״נו אז על מה את חושבת?״היא שאלה אותי בעודי מנסה לחשוב על תירוץ טוב.
״אני מחכה״היא אמרה בחוסר סבלנות בעוד שאר הכיתה נועצת ביי מבט.
״עיקבו אותי״אמרתי בבושת פנים ובכנות.

״מי?״שאלה מתרגזת על התשובה שלי.
״אמא שלי״עניתי,לא מורידה את עיניי מרגליי,וכולם צחקו מתשובתי והבחנתי במורה שעוד רגע מתפוצצת מהתשובה הכל כך לא מתחכמת שלי,אני לא טובה בלהתחכם אבל חברה שלי טל היא ההפך הגמור ממני,על כל דבר יש לה מענה והיא לא מפחדת ממה כולם חושבים עליה,אני כן.

״שבי במקום מיד,או שאשלך אותך למנהל״היא ענתה בעצבים ואני הלכתי לכיוון השולחן בסוף ליד טל.
״חבל שלא ענית לה אחרת, אבל גם זה טוב״טל לוחשת לי ואני מסמיקה מבושה.

כשאנשים מכירים את טל ואותי תמיד שואלים איך זה יכול להיות שאנחנו חברות ואז אני מספרת להם את הסיפור הישן והמוכר שחיבר בנינו.

****
כיתה ז׳
שנה ראשונה בבית הספר החטיבה,אני מרגישה יותר בוגרת ממה שהייתי אתמול.
קמתי בבוקר מרוצה מהיום הראשון ללימודים וממקום הבית ספר החדש שעוד לא הספקתי לראות.
קמתי בהתלהבות ממיטתי והלכתי לכיוון חדרו של דור,אחי התאום הקטן,אח קטן ממני ב3 דקות בלבד!

״קום כבר״אני צועקת עליו וקופצת על המיטה,״זוזי ממני!״הוא משיב צועק לא טורח לפקוח עיניים,״אז קום״צעקתי וצווחתי עליו,״זה היום הראשון ללימודים״ אמרתי בשמחה,״אני יודע,כל החופש את מזכירה לי מתי הלימודים מתחילים״הוא אומר וזז מצד לצד כדי לנסות להפיל אותי,אבל מאז כיתה ד׳ שאני מציקה לו כבר הבנתי את כל הניסיונות שלו.

לא ציפיתי לכך שהוא יתפוס לי את הכף רגל ויפיל אותי איתו.
״אח,זה כואב״אמרתי כשאחז ביי חזק כדי לא להפיל אותי מהמיטה.
״תישני איתי עוד קצת?״הוא שואל ואני לאחר אנחה קצרה, חיבקתי אותו מאחוריו ונימנמנו כפיות.

כן זה אולי מוזר אבל אני ודור מאוד קרובים,לא מבחינה של אוהבים,פשוט אנחנו יודעים הכל אחד על השניה,אנחנו יודעים כבר מה לעשות ומה לא לעשות,אפשר לקרוא לזה סוג של תיקשורת בין תאומים ללא דיבור.

״קומו מכוערים״היא צועקת מלמעטה ושנינו קמים בחוסר עיניין.
״יופי קרציה,רק בגללך אין לי כח לקום״ אמרתי ודור התחיל לצחוק חצי עייף וקמנו שנינו כדי לשתוף פנים ולצחצח שיניים.

״דו״אמרתי בזמן הציחצוח,״מה?״הוא ענה גם הוא בזמן בציחצוח.
״אתה חושב שאמא כועסת עלינו?״שאלתי בניסיון כושל להוציא מילים נורמליות.
״לא זה תמיד אמא ככה על הבוקר״הוא אומר באדישות כשסיים לצחצח וגם אני.

הלכנו לחדרים והחלפנו לביגדיי בית ספר וירדנו למטבח כשדור עושה לי שק קמח,
״אוי כמה שאת שמנה״הוא אמר כשהוריד אותי,״אבל אתה עדיין אוהב אותי״אמרתי בצחוק,״אהה״הוא משיב וידו זזה מצד לצד,נתתי לו מכה בכתף והוא פרץ בצחוק.

ישבנו ואכלנו ארוחת בוקר ולקחנו את הכלים ואני כמובן כרגיל ניקיתי אותם.
ויצאנו לכיוון הבית ספר שנמצא למרבה הפלא 5 דקות מהבית שלי.״איזה כיתה אתה?״שאלתי בסקרנות,״ז׳5״הוא אמר בפשטות,״גם אני״אמרתי וצחקנו על כל הפעמים שקראו בשמנו ביחד.

וואו הבית ספר הזה גדול ממה שחשבתי ונראה לי שגם דור לא דימיין לגבי הבית ספר הזה.

ניכנסנו לכיתה ישבנו כל אחד לבד,דיברנו על כך שכל אחד ינסה להכיר אנשים אחרים,כי בכל זאת זה בית ספר חדש..
ישבתי לבד וזה די גרם לי לדיכאון, דור כבר עם איזה חמישה חברים חדשים ואני לבד,״רוצה להצתרף אלינו?״דור שאל אותי עד ששמתי לב שנגמר השיעור,״לא זה בסדר״אמרתי מחייכת חיוך מזוייף,אני לא רוצה להציק לו עם החברים שלו,והוא הלך לחצר.

הוצאתי אנחה ויצאתי מהכיתה עם ראש ברגליים,׳אולי אני יהיה בלי חברים ואף אחד לא ירצה להיות איתי?׳חשבתי בראשי עד שנתקלתי במישהו,או יותר נכון מישהי.
״שימי לב לאן את הולכת״מישהי צעקה עלי והבחנתי שאני על הריצפה אחרי שדחפה אותי חזרה.

״אל תדברי עליה ככה!״צעקה עליה מישהי שנמצאת מאחורי והרימה אותי,״ת-תודה״ אמרתי בגימגום,המילה הראשונה שאמרתי מאז היציאה שלי מהכיתה.
קמתי ואותה ילדה שתמכה בי אמרה לילדה שצעקה עלי משהו והיא הלכה,לא ממש הבנתי מה המילה אבל זה לא ממש עיניין אותי.

״סליחה עליה,זה קורה כשמדובר על להוריד את האף שלה מאיפה שזה תקוע״היא השיבה וגילגלה עיניים ואני ציחקקתי על איך שהיא דיברה על אותה ילדה.״אני טל ואת ילדה?״היא אמרה את שמה ושאלה אותי,״א-אני דניאל״אמרתי בשקט.
״אני חושבת שמפה יהיה לנו ידידות טובה״היא אמרה והושיטה לי את ידה.

***

באמת שהיא צדקה.

_________________________________

טוב...  לא ממש שיניתי הרבה, אני לא ממש מתכוונת לשנות פה הרבה כמו בסיפור הראשון שעשיתי שצריך שינוי ממש דחוף.. שיניתי דברים קטנים והעלילה נשארת אותה עלילה למי שכבר קראה את הסיפור והסוף לא יהיה כמו שהיה בהתחלה! נהנתם לקרוא?

LOVE YOU ALL, PAGE❤