התחלתי לבכות נשכתי את השפתיים כדי לא להוציא קול... אחרי הכל דניאל היה שומע אותי ... הוא היה שתי סנטימטרים ממני רק עם עיניים עצומות... ואם אני ישמיע קול בכי אולי זה ישפיע גם עליו אחרי הכול גם הוא שומע את זה...
נגמר לי האוויר ,אבל אם אני ינשום בקול מידי יש סיכוי שישמע אותי ... ניסיתי לנשום בשקט .. הלך בהתחלה, אבל אז לא יכולתי בגלל הבכי והדיכאון שבא ממני בעקבות הצרחות האלה השתעלתי ונשמתי עמוק בשניה שזה קרה דניאל פתח את העיניים וכן ראיתי שגם עליו זה השפיע בצורה רצינית
העיניים שלו לא נראו שמחות יותר נתתי לעצמי לבכות כי הוא כבר ראה אותי אבל בכול זואת לא רציתי שיראה אבל בכול זואת... לא יכולתי לעצור את זה ...
הסטתי מבט בתקווה שיסתיר משהו ובאתי לכסות את הפנים עם הידיים אבל אז הרגשתי את השפתיים שלו על הלחי שלי וזה מה שגרם לי לסובב אליו מבט שוב וכשהסתובבתי הרגשתי שהשפתיים שלו התנגשו בשלי
ניסיתי להתנגד... רציתי להזיז אותו עם הידיים אבל הוא תפס אותם שניה לפני שהגעתי לפנים שלו והדביק אותם לבטן שלי רציתי להתנגד אבל מסתבר שהוא ממש חזק! לא הצלחתי להזיז לו אפילו ! .
הוא לא שיחרר הוא נשך את השפתיים שלי בעדינות אך כל פעם כשניסיתי לשבור את הנשיקה הוא משך קצת וזה כאב אז נאלצתי להכנע ...
ככה זה היה... פשוט שכבתי שם ... על הרצפה וברקע קולות של ילדים שבוכים וצועקים זעקות מרות של סבל ואימה ...
דניאל החליט שהוא רוצה להעלות שלב והחדיר את הלשון שלו לפה שלי מצד אחד זה עזר ליכי הרגשתי מגע זר בזמן שאני שומעת זעקות תסכול אבל מצד שני אני לא רוצה שיתעסקו לי עם הלשון! ניסיתי לדחוף את הלשון למחוץ לפה עם הלשון שלי הרגשתי שהוא חייך כשהבין מה אני מנסה לעשות הייתי המומה כשהוא חייך! איך הוא מסוגל בסיטואציה הזאת?!
לאט לאט הזעקות והרוחות התחילו להחלש וכך גם הנשיקה ... החדר הפך שקט והוא שיחרר קצת כוח מהידיים שלי וכשזה קרה דחפתי אותו ממני נושמת בכבדות
״ אין לי אוויר!״ צווחתי והשתעלתי
״ תודה ״ אמר כשהוא נושם בכבדות והתרומם כדי לראות מה הולך עם ארן וכך גם אני. הוא חזר לאותו גודל ונראה שהתעלף ניסיתי לגעת בו אבל הוא הי רותח ! הסתכלתי על האצבע ונראה שהעור התקלף מהחום זה שרף...
״ אל תגעי בו... הגוף שלו חם יותר מאש ... ״ דניאל לחש ״ תראי לי מה קרה לך״ הוסיף לאחר כמה שניות הושטתי לו את היד
״ זה בטח כואב לך ... ״ אמר אוחז אצבע הפצועה ולחץ מעט עליה גורם לי להוציא גניחת כאב
״ אהה.. מצתער ״ אמר ״ זה עדיין רותח... צריך לקרר את זה כדי שיפסיק לכאוב ואז לחבוש לך את זה... רגע יש לי רעיון !״ אמר והכניס את האצבע שלי לתוך הפה שלו
״ מ-מה אתה עושה?!״ אמרתי והוצאתי את האצבע מהפה שלו וזה כאב עוד יותר כי השיניים שלו שפשפו את הפצע וגרדו את שכבת העור הדקה שהגנה על האצבע מלפרוץ בדם
״ יופי גאון עכשיו את גם מדממת״ אמר ותפס את היד שלי שוב
״ שלא תחשוב על זה !״ אמרתי וניסיתי להשתחרר ,הוא צחק
״ תרגעי זה רק כדי לקרר את המקום !!״ אמר והרפתי
״ ט-טוב ... אבל רק הפעם!״ אמרתי אדומה ונזכרתי לרגע במה שקרה לפני שניה
״ עכשיו אתה הולך להסביר לי מה הולך פה מובן?״ אמרתי והוא צחק
״ כן כן המפקדת אבל לפני החילים תדאגי לעצמך !״ הוא אמר צוחק
״ אבל מפקדת אמורה להגן על החילים שלה ״ אמרתי מרוצה
״ אוקיי אז לא בקטעים כאלה... בקטעים כאלה תפרשי מתפקיד המפקדת אפילו אם מדובר בשריטה שטותית״ אמר עם הבעה רצינית וזה רק גרם לי להסתכל עליו עם הבעה מעריצה
אחרי שתי שניות התנערתי ואמרתי ״ אתה עדיין הולך לספר לי !״ אמרתי בפנים עצבניות
״ בסדר בסדר ״ צחק ״ אבל אמרתי לך קודם כל הפצע הזה!״ צחקנו ביחד !
----------------------------------------------
היייי בנותתתתתתת העלתי יום אחרי יום !!! בזכות מישהי שבמקרה קוראת גם את הסיפור הזה!( חי חי 😁😁) אחמ אז כן ! תגובותתתתתת הצבעות ותגובותתתתת תגובות ארוכותתתתת ותגובות בכללי!!!!
פרק 10
Start from the beginning
