התעוררתי הראש שלי היה מסוחרר והיה לי תחבושת סביב היד האיזור היה רדום הייתי בבית ... שלי ושל דניאל איך הגעתי לפה ?,הייתי בטוחה שברחתי ... שמעתי נשימות כבדות הסתכלתי לצד המיתה וראיתי את דניאל ישן על כסא עם הראש על הירך שלי משתמש בה ככרית חייכתי וליטפתי את ראשו השיער שלו היה רך הוא היה נראה שליו פתאום הוא נראה הרבה יותר חמוד ! ( כדי שיתחיל לישון יותר כי יפה לו ככה!) רגע, רגע ! יכול להיות... אני זוכרת עכשיו! אני חיה כי הוא הציל אותי! עכשיו אני זוכרת ! הוא בטח נלחם ! רגע רגע הוא נפגע? קמתי מהר מהמיתה הירמתי לו את הראש כשאני מאחוריו וסובבתי את הפנים שלו לכל זווית אפשרית עד שווידאתי שאין שום סריטה הירמתי את הידיים ובדקתי הפשלתי את השרוולים של המכנס באתי להפשיל את של השני אבל הוא בדיוק תפס לי את היד עם הבעה עצבנית ומתה בו זמנית ... בחיי ששכחתי ... הוא לא טיפוס של בוקר ...
״ אחמ, היי , דניאל איך ישנת?״ אמרתי מנסה להרגיע אותו אבל הוא רק הסתכל עלי במבט ממוקד ורצחני
״ אה... ס-סליחה שהפרעתי לך לישון, אחמ אתה, אתה יכול לחזור לישון.... ,אם בא לך״ אמרתי שוקלת את המילים שלי מילה אחר מילה
״ מטומטמת!״ הוא קרה והרגשתי מוזר
״ סליחה?״ אמרתי לא מבינה
״ אל תעזי לברוח לי יותר!, מה לעזאזל חשבת לעצמך?!״ הוא צעק ומשך אותי אליו מנשק אותי קצר על השפתיים התנתקתי מהר נפלתי על הרצפה וזחלתי לאחור עד שהתנגשתי בקיר ושמתי ידיים על הפה אדומה
״ אבל אני בכול זאת מצתער... כלומר, לא ממש דיברתי אלייך יפה למרות שאת היחידה שמסכימה להיות בסביבתי ... ו... טוב פגעתי בך... כמו מטומטם, אני מצתער ״
הוא התקדם אלי והזיז את היד שלי מהלחי
״ הא? זה עדיין אדום ? איך?״ הוא בהה בי מבולבל והחזרתי את היד מכסה את הסומק של הלחיים שהוא התבלבל וחשב שזה אדום מהסטירה
״ אי-אידיוט״ סיננתי והוא צחק לפתע שמענו דפיקות בדלת חלשות כאילו מצד אחד מקווים שלא ישמעו אותם ומצד שני שכן , הלכנו לדלת ופתחתי אותה הייתי המומה לגמרי
״ א-ארן?!״ הוא הסתכל עלי מלא דם על הבגדים והדמעות התחילו לזלוג לו מהעיניים כשראה אותי הוא נראה כבר ענק! הוא נראה כבר בן ...17!! איך לעזאזל?! מתי?! הסתכלתי על דניאל בשאלה
״ אפשר לומר שלקח לך דיי הרבה דמן להתעושש ...״ הוא אמר כאילו לא רצה להגיע לזה
הסתכלתי על עצמי אני לא גבהתי לא השמנתי אבל רזיתי בצורה מטורפת שוב! למה?! עד שנפטרתי מזה ! טוב אני הולכת לעשות מרטון נוסף על המקרר! אבל קודם... ״ מ-מה קרה? למה אתה בוכה ?! ולמה אתה מפוצץ דם?!״
״ א-אלכס!!״ הוא קרא וחיבק אותי יותר מידי חזק כבר התחלתי להשתעל ודניאל הפריד ביניינו בכוח הם נראים בערך אותו גיל... רק שדניאל נראה בערך בגיל ה19 ולא 17 בחיי אדם
״ לפני הכל! אתה נכנס להתקלח! ,דניאל תביא לו חולצה ומכנס וכל מה שצריך! מובן?! אתה מריח כמו גופה ! ,תסביר לי אחרי שתיתעושש!״ אמרתי כמו מפקדת ודניאל ליווה אותו למקלחת והביא לו בגדים התיישבתי וניסיתי לעכל מה שהולך פה ... אני ישנתי יותר מידי זמן... ארן הצליח להגיע לגיל 17! ואם לא יותר! הוא חוזר דומע לפה ומלא דם... מה זה כבר יכול להיות? ,בחיי כמה שאני שונאת את חוסר הידיעה!
״ היי אלקס הכנתי גם לך מקלחת... את רוצה להתקלח? אבל היא לא הכי נוחה... ״ הוא אמר מהסס ואני מריחה את עצמי בחיי שהייתי מסריחה! רגע רגע רגע !! אני מקווה שלא התקלחתי מאז שהתעלפתי, כי אם אני מגלה שהוא זה שקילח אותי !? ,הלך עליו
״ אממ תגיד דניאל ... איך לומר... אממ , טוב , אני פשוט יגיד את זה ישיר ! אתה לא נגעת בי בזמן שישנתי נכון? ״ אמרתי מפחדת מהתשובה הוא חייך ונעל את עצמו בחדר שלו משאיר אותי אדומה וקפואה
״ אי-אידיוט!״ צווחתי ושמעתי אותו צוחק מהחדר שלו צחוק מתגלגל שבכל זמן אחר היה נשמע יפה! נשמתי עמוק כדי לא להתעצבן, ועכשיו בואו הדרג את הדברים שאני הכי עצבנית מהם מכשקמתי
1. ארן חוזר אלי מפוצץ דם בוכה ובדיכאון
2. מישהוא קילח אותי והוריד את הבגדים שלי כשישנתי דיי הרבה זמן!
3. ישנתי דיי הרבה זמן
4. איזה יצור יפיפה ניסה לאכול אותי ( הוא באמת היה יפה ונראה טהור מידי כדי לפגוע באנשים!)
הלכתי לחדר ולקחתי בגדים כדי להתקלח ונכנסתי למקלחת אבל המקלחת הלחיצה אותי היא הייתה קטנה ברמות מטורפות בקושי אפשר להזיז ידיים התעלמתי מהלחץ המגוחך שלי וגמרתי להתקלח מהר
