פרק 24

4.8K 282 6
                                        

היה לי חם כשקמתי.
חם בצורה שגרמה לי לחייך..
אבל למה ?
מעולם לא הרגשתי את זה..
האם זו היא תחילתו של המוות שלי ?
אני מנסה להסתובב ..אבל כבד לי
מה לעזאזל
מה קורה פה ?
אני מסובב את הראש.
אוי אלוהים
דיזל שוכב איתי במיטה בבוקסר ומחבק אותי צמוד אליו מתחת לשמיכות
"מה לעזאזל " אני לוחש..מנסה לקום
" אם תעשה עוד תזוזה אחת אני אקשור אותך למיטה.
תחזור לישון " דיזל רוטן.
אבל אני נאבק
איך הוא נכנס לפה ?
ולמה הם ממשיכים להציק גם אחרי מה שאמרתי להם שילשום?
חשבתי שהם יעזבו אותי במנוחה
"אנטון" הוא נוהם , עולה מעלי ונועל את ידי מעל לראשי.
זה מציף אותי בזכרונות
וזה מכאיב.
"תעזוב אותי " אני מתנגד , מנסה להוריד אותו ממני
אני מנסה להיאבק בו אבל הוא נהיה חזק מידי.
"תעזוב אותי " הפעם אני מתחנן
הוא לא מרפה. הוא מביט בי ומחכה שאפסיק להאבק בו.
"תעזוב" הקול שלי נשבר ודמעות מתחילות לזלוג
"אנטון..אהוב אל תבכה " פניו מתרככות
הוא קרא לי אהוב ?
"תפסיק לבכות.." הוא לוחש ומנשק את מצחי
"אתה יפה בכל מקום" הוא מניח נשיקה על אפי
"זמן " הוא מניח נשיקה על סנטרי
"ומצב " הוא מניח נשיקה על לחיי
"אבל כשאתה מחייך בייב.." הוא מניח נשיקות קטנות על כתפי
בייב ?
"החיוך שלך הוא הדבר היפה ביותר בעולם "הוא מביט בי בחיוך קטן
והמשפט הזה שובר אותי עוד יותר.
אף אחד מהם מעולם לא החמיא לי.
הייתי כמעט כמובן מאליו
"לך מפה "אני לוחש
אבל הוא מצקצק בלשונו ומחייך אלי חיוך גדול
"הייתי טיפש מספיק כדי לתת לך ללכת.
אבל עכשיו אני מבטיח לך ששלושתינו לא נרפה.
אנחנו רוצים שתחזור.
התגעגענו אליך אנטון.
היית החבר הכי טוב שלנו..אתה תדע אם אנחנו משקרים" המבטים שלנו ננעלים
אני לא חושב שאחרי מה שקרה אני אוכל לדעת מה הכוונות שלהם.
אני מרגיש שאני לא מכיר אותם בכל אופן שהוא.
"אני מצטער " הוא רוכן..שפתיו נפגשות בשלי.
ואני נאנק.
מה הוא עושה?
למה אני מנשק אותו חזרה ?
ידי עוברות בשיערותיו ואני מושך אותו אלי
ידיו מחזיקות במותני והוא נצמד אלי.
אני נותן לו, כורך את ידי סביב צווארו את רגלי סביב מותנו.
תיגע בי
אני כמעט מפסיק לנשום כשידו מלטפת את גבי.
ידו השניה נכנסת למכנסיים שלי.
זה מבהיל אותי.
אני מתעורר מהפנטזיה המטופשת ודוחף אותו..מתנגד
"אני לא מסוגל " אני מתיישב על המיטה
"אהיה לך קשה לסלוח לנו נסיך קטן..אבל אנחנו פה עד שתרצה אותנו.
אנחנו רוצים שתקבל אותנו.
אנטון אני מבטיח שלא תתחרט " הוא מנשק את גבי ואני מתאבן
"איך נכנסת לפה ?" אני קם..לא רוצה שיגע בי
"מהחלון של חדר האורחים " הוא מחייך
אין לי יותר מה להגיד
"אתה יפיפה בייבי..ולא משנה כמה מכוער וחסר חשיבות אתה חושב שאתה..כי אתה חשוב לי.
והייתי כל כך עיוור שרק אחרי שעזבת הצלחתי להבין " הוא לוחש
"אתה יכול ללכת ?" אני ממלמל
הוא מביט בי לכמה רגעים ומנסה לקרוא את הבעתי..אבל אני מסיט את פני לצד
אז הוא משפיל ראש ואז נאנח , לוקח את הבגדים שלו ומנסה להתקרב..
אבל אני מתרחק במהירות..נרתע מהרצון שלו לגעת בי..
אז הוא נעמד שם לרגע ואז פשוט יוצא..
מצחיק איך שגלגל מסתובב לו...

REJECTED ( Hebrew )Where stories live. Discover now