פרק 5

614 64 8
                                    

התעוררתי בחיי ישנתי מעולה! בפעם הראשונה שלא ראיתי עכברים כשקמתי! או לכלוך! מישהו חיבק אותי ... אה נכון זה דניאל .... הוא ישן עדיין הוא היה נראה כזה חמוד!! הריסים שלו ארוכות ושחורות כמו פחם השפתיים הוורודות עם החישוק שקישט אותם השיער שלו היה מבולגן קמתי מהמיתה אבל הרגשתי מישהו אוחז בי הסתובבתי מהר ״ ל-לא תשארי עוד קצת ....״ ואז מלמל משהו שכבר מעבר להבנה שלי להישאר? או ללכת? להשאר? או ללכת? אוף בחיי!!! אני פשוט ישאר ויחכה שהוא ירדם שוב! נכנסתי בחזרה אל המיתה ובהיתי בקיר כמה זמן עבר מאז? הוא נרדם? כי ממש משעמם לי לבהות בקיר.... קמתי מהמיתה אבל שוב הוא אחז בי ! ולא רק זה ! הוא הפיל אותי מהמיתה והיה מעלי ! לקח לי כמה שניות להבין מה הולך וראיתי שהעיניים שלו עדיין עצומות ״ אה..... מה אתה עושה?״ שאלתי מבולבלת הוא פתח את העיניים ונראה נוראי !!! הייתה לו הבעה כועסת ... הוא לא טיפוס של בוקר.... הוא התנשף וזה פגע לי בפנים בחיי... אח שלו צחצח שיניים! טוב הוא עוד לא קם אז.... וואו בחיי בטח גם לי יש ריח נוראי! אחרי שניה הרגשתי את השפתיים שלו על שלי מה יש לו שיעזוב אותי ! דחפתי אותו ממני ושמתי ידיים על השפתיים כמעט בוכה מה יש לו? למה הוא חייב לעשות את זה?! הוא מבלבל אותי!אני לא יוכולה פשוט לאהוב אותו! וגם אני דיי בטוחה שהוא לא אוהב אותי! אז למה הוא עושה את זה?! באתי לברוח ממנו כשהוא עדיין מעלי אבל הוא לא זז! ״ ת-תזוז בבקשה״ אמרתי מגמגמת והוא הסתכל עלי כמו מת למה הוא מסתכל עלי ככה? מה יש לו? אנ.... אני חייבת לעוף ממנו לפני שאני מתפרצת בבכי מולו.... הוא שלח את הידיים שלו כדי להזיז את שלי מהפה שלי ופשוט דחפתי אותו הכי חזק שיכולתי ורצתי לשרותים נעלתי על עצמי ״ אידיוט ״ לחשתי והעברתי אצבע על השפתיים חיבקתי את הברכיים שלי במשך חמש דקות וחשבתי מה המניע שלו.... מה הוא רוצה מימני ... אין מה לקחת ממני ... אני לא מצליחה לחשוב על כלום ... אולי .... לא אין סיכוי אני צריכה להיות יפה בשביל שהוא ירצה את הגוף שלי ..... אז לא הגוף... רק הבית אבל אם ככה למה הוא לא חילק אותו חצי חצי? או אולי רבע ושלוש רבעים ? למה הוא לא עשה ככה? נו אז מה הוא רוצה מימני! וגם כשהייתי איתו הרגשתי מוזר!! מה זה היה ?! מה הרגשתי? תסכול? לא זה לא זה..... עצב זה גם לא.... אז מה זה? אני לא ממש הרגשתי משהו כל היום חוץ מתי אלא... וגם הוא גרם לי להיות מובכת! מה ההרגשה הזואת?! למה אני לא מזהה את זה?! למה.... רגע מה אם הוא רוצה לענות אותי! אולי הוא בעצם איזה סדיסט ?? והוא לא מצא מי לענות אז הוא בא אלי? רגע אז אם זה זה אז למה הוא לא עשה את זה עד עכשיו? כל המחשבות האלה עושות לי כאב ראש!!! בדקתי במסדרון אם הוא יצא .... מזל הוא לא .... התכרבתי לחדר שלי וראיתי שהוא עדיין על הרצפה עם עיניים פקוחות ... מוזר.... למה הוא לא קם? הוא נראה ישן אבל העיניים שלו פקוחות ! שמעתי נחירות קצרות והוא הסתובב לצד השני הוא ישן?! טוב שיהיה ... רגע רגע אז הוא עשה הכול מיתוך שינה? ואני חשבתי לחינם?! שיהיה.... זה לא שהוא אנס אותי או משהו .... בעצם זה סוג של אונס ... טוב מה אני מחמירה את המצב שלי?! אני רעבה! הלכתי למטבח ולקחתי מהאוכל שהיה בארון ... קרונפלקס אם אני לא טועה .... לקחתי קערה וחלב לקחתי כפית והתחלתי לאכול בחיי זה היה טעים!!!! גמרתי את הקערה ושוב פתחתי את המקרר חושבת מה לנסות חדש וראיתי את המעדנים ומצצו לי העיניים לקחתי שתיים והתיישבתי מול הטלוויזיה מנסה להזכר איך מפעילים אותה .... אמממ אני חושבת פה! לחצתי ו.... טוב הצלחתי להפעיל אותה אבל הייתה בעיה .... הרעש שהיא השמיע היה גבוה מידי ... ונחלצתי לא ידעתי איך לכבות ! לחצתי על אחד הקפתורים שהיה עליו צלב מוזר וזה רק התחזק איפה אני לוחצת?!?! מצאתי את כפתור הכיבוי סוף סוף והטלוויזיה השתתקה נשמתי עמוק ״ הכול בסדר״ אמרתי מנסה לשקר לעצמי ואחרי שניה הרגשתי נשימות על העורף וגניחות בוקר ״ שיט...״ אמרתי והסתובבתי ראיתי את דניאל מאחורי עם פנים של מת ״ אה....״ ניסיתי להרגיע אותו איכשהו ... ״ אמממ רוצה?״ שאלתי והושטתי את המעדן אליו והוא לא זז״ אמ דניאל?״ שאלתי מקווה שיבין כת הרמז שממש לא נוח לי כשהוא בוהה בי ככה!״ היי״ הוא אמר בקול צרוד של בוקר והרגשתי מוזר כאילו.... נמסתי? אפשר לתאר את זה ככה נגיד הוא זז מימני והתיישב לידי בספה  היה שקט.... ״ אחמ כן אז אני....״ אמרתי ובאתי לקום לחדר עברתי לידו בשקט בתקווה שלא ישמע אותי ויתפוס אותי שוב כמעט הצלחתי להתחמק אבל הוא תפס לי במותניים והושיב אותי עליו צמוד מידי ובכללי הוא לא אמור לעשות את זה! ״ אממ דניאל? את-אתה יכול לעזוב אותי זה מביך...״ גימגמתי מקווה שהוא יבין אבל במקום זה הוא פשוט חיבק אותי הדוק יותר ונישק לי את העורף נשיקות קטנות ומצמררות ״ ד-דניאל בבקשה זה באמת מביך אותי ..״ אני ממש לא רוצה לעצבן אותו.... נראה שהוא לא טיפוס בוקר והוא גם חזק ממני ...הוא נאנח ושיחרר אותי קמתי מהר וברחתי לחדר שלי בחיי!!! זה מביך מידי!! אנ-אני לא מסוגלת לעמוד בקצב!! רגע רגע אין קצב... בעצם למה אני חיה באשליות אין לנו שום מערכת  יחסים מיוחדת ... אז למה הוא עושה את זה? הוא מבלבל אותי יותר מידי!!! ״ אלכס!״ שמעתי קריאות מבחוץ ״ אלכס צאי החוצה!! זה אני ארן!!״ היי ארן! הילד הקטן! אני לא מאמינה שהוא חזר! יצאתי מהחדר והלכתי בשקט לדלת ויצאתי לפני שיצאתי שמתי לב שדניאל צופה בעוד אחת מסדרות האנימה שהוא כל כך מעריץ.... שיהיה ... יצאתי החוצה ובאמת ארן היה בחוץ! רציתי לרוץ ולחבק אותו משום מה אבל.... לא עשיתי את זה כי הייתי מבהילה אותו ״ הבית שלך שונה!״ הוא אמר עם החיוך התמים שלו והשיניים הלבנות .... ״ כן ״ אמרתי וחייכתי מבלגנת לו את השיער ״ את לא לובשת את השמלה ?״ הוא שאל מבולבל ״ לא מישהו הביא לי בגדים נקיים יותר !״ חייכתי ״ מישהו?״ הוא שאל והבעה מעורבת בכעס ובלבול נמרחה על פניו ״ כן!״ הינהנתי ״ אפשר לראות? הוא גם שד? הוא טוב ?״ לא יודעת לגבי הטוב אבל שד הוא כן .... ״ כן הוא שד ״ חייכתי ״ רוצה לראות את הבית מביפנים?״ שאלתי ואחרי שניה הבנתי כמה שהשאלה מטרידה ....״ כן!״ הוא קרא בשמחה ודילג לעבר הכניסה ״ אוקיי רבל זהירות לא להפריע ״ אמרתי מנסה להזהיר אותו מדניאל ... פתחתי את הדלת והוא ממש פרץ פנימה ״ האאאא!!!״ העיניים שלו נצצו כשראה את הטלוויזיה הוא רץ אליה והסתיר חלק מהמסך הענק ״ היי ילד זוז! אה רגע מה אתה עושה פה?״ דניאל הביט בארן בבילבול לקחתי מהר את ארן והרחקתי אותו מהמסך ״ בוא נראה דברים אחרים ״ אמרתי מנסה למשוך אותו ״ אוקיי״ אמר וצחק ממש כמו ילד ( הערת הכותבת -הוא באמת ילד 😑😑) הלכתי לחדר שלי איתו ״ זה מיתה שהולכת להיות עוד הרבה זמן״ אמרתי מתלהבת מהידע שלי על ילד קטן כן ממש עשיתי משהו עם החיים שלי .... הסברתי לו על כל הדברים שהיו בחדר והוא הכי התלהב מהעפרונות והדפים אז נתתי לו להתעסק איתם הוא שכב על הרצפה וצייר אז הצתרפתי לא בדיוק יודעת מה ציירתי אבל אמנית אני לא ! ״ היי את יודעת עוד שבוע אמא אמרה שאני בן 8! ״ הייתי בטוחה שהוא בן חמש ....״ מזל טוב! מה אתה רוצה?״ שאלתי כי אני יודעת שלבני אדם יש מנהג כזה להביא מתנות אחד לשני בימי הולדת ... ״ לברוח עם אמא מאבא!״ הוא חייך ואני רק חשבתי כמה שבא לי לאמץ אותו !! רגע רגע עכשיו אני יוכולה לעשות את זה !!! אני יהיה כמו אמא בישבילו!!!!״ חכה שניה ...״ אמרתי מחייכת והלכתי לסלון התיישבתי ליד דניאל ... והסתכלתי על המסך ומנסה לחשוב איך לשכנע אותו לאמץ ילד .... ״ אמממ דניאל? מה דעתך לאמץ ילד?״ הוא השתעל ונחנק ״ אהה מצתערת מצתערת לא משנה ״ אמרתי וליטפתי לו את הגב כשהוא משתעל לכוון הרצפה ... אין סיכוי הוא יסכים ואני חייבת לשאול אותו ..... זה כבר לא רק הבית שלי ... ״ סליחה!״ אמרתי וחזרתי לחדר ״ אני מצתערת אני לא יוכל להביא לך את זה .... אבל אם יש משהו אחר שאני יוכולה לעשות ? או להביא לך?״ ״ אממ נשיקה !״ הוא אמר וחייך מוזר שילד מבקש את זה״ אתה תקבל בכול מקרה ! אבל יש משהו אחר? מהחדר תבחר כל מה שאתה רוצה!״ אמרתי צוחקת והוא הצביע עלי ״ החולצה?״ שאלתי מבולבלת והוא הניד לשלילה ״ אז את מה?״ שאלתי לא מבינה ״ אותך!״ הוא חייך לא ממש ידעתי  איך להגיב  ...... הוא ראה שאני לא עונה אז העביר את היד לעפרונות ... ״ אוקיי״ חייכתי ״ אבל אסור להוציא אותם מהבית ..... תבוא לצייר פה!״ אמרתי והרגשתי איפה שהוא כאילו אני מחריכה אותו לבוא כל יום מעכשיו ...״ באמת?!״ העיניים שלו נצצו ״ בטח!״ חייכתי מאושרת, מבקרים!!! ״ עכשיו בוא נחזור לצייר!״ אמרתי ולקחתי את העיפרון השחור ציירנו במשך יותר משעה!! אני חושבת ....״ היי ארן אתה רעב?״ ״ כן!״ הוא ענה באנרגטיות ״ בוא!״ אמרתי והושטתי את היד שלי הוא לקח את היד וצעדנו למטבח ״ דניאל גם אתה רוצה לאכול?״ ״ אה כן תודה ! רוצה לנסות להכין משהו חדש?״ הוא שאל והנהנתי הוא התנתק מהטלוויזיה ובא ״ אוקיי תביא לי את הטלפון מהחדר ״ ״ סליחה על הבורות אבל תזכיר לי מה זה טלפון?״ ״ אה נכון אני יביא אותו !״ הוא הלך וראיתי על ארן פרצוף חמוץ ״ מה יש?״ שאלתי מבולבלת ״ אני לא אוהב אותו !״ ״ למה ? הוא בחור נחמד! אתה לא מכיר  אותו פשוט!״ ״ ואני גם לא רוצה!״ הוא אמר וצחקתי ״ הנה זה  טלפון!״ הוא אמר והראה מסך מלבני ״ טוב אני מחפש מתכונים!״ הוא אמר וחייך ״ אתם תכינו קינוח ואני יכין את הארוחה!״.  ״ אוקיי!״ הוא הביא לנו מצרכים  והבחרנו להכין משהו בשם כדורי שוקולד ... ״ אלקס תתני לקטן לפורר את הביסקוויטים ותעזרי לי פה בבקשה״ ״ אוקיי אמרתי ״ מה אני עושה?״ אני מכין צ'יפס והמבורגר אז אם את יוכולה לחתוך את התפוחי אדמה?״ ״ בטח עניתי והוא העביר לי סיר מלא נעמדתי לידו ״ אלקס ״ סובבתי אליו את הראש ועשיתי טעות הוא נישק אותי ... באתי לסטור לו אבל הוא תפס לי את הידיים וחייך תוך כדי שיעזוב אותי!!! הוא התנתק מימני והסתכל על ארן שכנראה דרך לו על הרגל ״ עזוב אותה!״ הוא אמר ודניאל חייך חוזר לטגן מה זה היה ? אני מבולבלת לגמרי..... גמרנו להכין הכול שמתי לב במשך כל הזמן ארן ודניאל הסתכלו אחד על השני במבטי שנאה וגם דניאל ניסה לגעת בי כל שניה הם מתנהגים מוזר ... מה יש להם? גמרנו לאכול ושמתי לב שארן פה כבר מלא זמן ״ ארן אמא יודעת שאתה פה?״ ״ לא״ אוי שיט ״ אז אתה צריך לחזור הביתה ... אתה לא רוצה להדאיג את אמא נכון?״ ״ לא״ הוא אמר במבט  מבואס ״ אני יכול לבוא שוב?״ העיניים שלו זהרו ״ לא״ דניאל מיהר לומר ״ ברור שכן !״ אמרתי והסתכלתי על דניאל במבט מאשים והוא שתק ״ יש!!״ הוא שמח והחזיר מבט עצבני לדניאל בחיי הם כמו שתי ילדים קטנים! טוב אחד מהם כן ...״ ניפגש עוד פעם !״ אמרתי מנופפת לארן ״ כן!״ הוא אמר ורץ במורד השביל סגרתי את הדלת ונאנחתי בכבדות ״ מה זה היה ?!!״ אמרתי לדניאל והוא חייך ״ יש לי יריב ״ הוא אמר והתנפל עלי בנשיקה מה נראה לו שהוא עושה?!״ מ-מה אתה עושה?!״ אמרתי מנסה לשבור את הנשיקה אבל לא הלך לי והוא גם לא ענה אז שוב באתי לסטור לו אבל הפעם הוא תפס לי את הידיים והצמיד אותי לקיר ! ניסיתי לגרום לו להפסיק ניסיתי להשתחרר ממנו אבל לא הלך לי .... התנגדתי והתנגדתי הוא פשוט לא משחרר!! מה הבעיה שלו?! הוא התנתק כדי לנשום וחייך אלי מתנשף גם אני התנשפתי רק שאני כעסתי ״ מ-מה אתה עושה?!״ אמרתי הייתי מובכת מתנשפת ועצבנית בו זמנית והוא לא עונה... ״ א-אתה יכול לשחרר אותי?!״ אמרתי מובכת מנסה להשתחרר אבל הוא פשוט העביר לי את הידיים אל מאחורי  הגב עדיין מחזיק אותם אותם אבל עם יד אחת והצמיד אותי אליו מנשק אותי שוב ניסיתי להמשיך להתנגד אבל וויתרתי ... הוא ראה שהפסקתי אז לאט לאט הוא שחרר לי את הידיים עד שהם כבר היו משוחררות לגמרי משום מה זה היה סוג של מהנה הלשון שלו חדרה לפה שלי ופה זה הפסיק ! הוא צחק מתנשף ״ בחיי את כזאת תמימה !״ ״ ת-תסתום!! ושלא תעז לעשות את זה שוב!״ ״ בחיי אלקס כמה התגעגעתי אליך ״ הוא הסתכל עלי עם מבט מוזר התגעגעתי? מתי בדיוק הוא פגש אותי? ״ מה זאת  אומרת?״פתאום קלט מה הוא אמר והבעה עצובה עטפה את הפנים שלו..... הוא הסתובב מבלי לענות .....  שאר היום הוא פשוט הסתגר בחדר שלו ולא יצא....
יהוווווו 1912 מילים!!!!! השתדלתי! יאלה תגובות!

להתאהב בשטןWhere stories live. Discover now