תסמן אותי שלך 2

~1~

**ניקה**
אני מתעוררת עם כאב ראש קל ואני מנסה לזהות את מה שסביבי. אני בחדר השינה של קאי. החזה שלי כואב מאוד והלב שלי פועם באיטיות. לאט לאט הכל חוזר אליי, ביקשתי ממנו לירות בי, אני מעכלת את הסיטואציה. מנסה לפחות. מחובר עירוי לוריד שלי ואני מכוסה בשמיכה דקה. הוילונות מכסים את החוץ ולכן אני לא יודעת להבחין אם לילה או יום. הכל בסדר, הכי גרוע לא כזה גרוע. משפט דפוק שעולה לי לראש. מנעול הדלת מסתובב וקאי נכנס. אני מתביישת ממה שקרה, איך הגעתי למצב שרציתי למות? אני מסיטה את המבט הצידה.
׳השדה הקטנה שלי- אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך - אני אוהב אותך- ׳ משפטים חסרי משמעות.
הוא לא אומר מילה כשהוא מתקדם אליי ובודק את העירוי שלי. אני לא מסוגלת להיות הראשונה שמדברת. עדיף שנשתוק. הוא מעביר את ידו על היד שלי ואחר כך מלטף בעדינות את ראשי. המבט שלו כמעט מצטער, אם לא הייתי יודעת מי הוא באמת - הייתי מאמינה לזה. אני לא יכולה עם השתיקה המייסרת הזאת יותר. אני מרגישה אשמה מדי.
״איך אני עדיין חיה?״ המבט שלו לא מגיע לעיניי כשהוא עונה.
״רק סיממתי אותך, זה היה אקדח עם כדורי הרדמה״ הוא מודה בקול נמוך.
״בגלל זה העירוי?״ אני מצביעה על המחט והוא מביט על פניי סוף סוף ומהנהן. אני מתחרטת שזה קרה. העיניים שלו כל כך תובעניות שאני רוצה להסתגר לתוך עצמי, איך נתתי לגבר הזה את כל הנפש שלי? זרקתי עליו את כל הרגשות שלי. עכשיו כבר לא אכפת לי. המבט הזה שלו- אותו המבט שהתחיל את הכל, הוא רק גורם לי לרצות להיות חזקה יותר. אני מתכוונת להרוס את העולם שלו וזה יכאב, מגיע לו לחוות את הבגידה שאני חוויתי. הוא התארס והעז לגעת בי- מגיע לו לדעת שהמשכתי לגבר אחר. מגיע לו לסבול.
״גם בגלל הסם שהחליש אותך וגם בגלל שדום הכה אותך, היית מבוהלת ובמצב לא טוב, היית צריכה מנוחה״ הוא אומר בקול חם כאילו אכפת לו. הפעם הכל בידיים שלי. הוא הודה שהוא מרגיש אליי משהו. אני אקח את הרגש הזה ואשבור אותו כמו שהוא שבר אותי. אני צריכה לגרום לו להזדקק אליי כמו מטורף ואחר כך להשאיר אותו מרוקן כמוני. אני שותקת. אני יודעת שהוא אוהב שאני מורדת בו אבל כשאני מצייתת לו- הוא מרגיש שאני שייכת לו.
״אני יכולה לשאול אותך שאלות אדוני?״ הקול שלי שקט ופגוע וזה רק מקרב אותו אליי יותר. הוא אוהב להרגיש שאני תלויה בו. הספקתי להכיר אותו. אני אעשה הכל כדי להיות עם היד העליונה הפעם.
״בטח שדה קטנה שלי. מה את רוצה לשאול?״ הוא מלטף את ראשי ואני מכריחה את המחשבות שלי להתרכז בכל דבר רק לא בזה.
״מה עם איוון ויולה - ודיאן?״ המבט שלו אכפתי והוא מחייך אליי.
״כולם בסדר. שחררתי את איוון ויולה, ודיאן מחכה שתרגישי טוב כדי לראות אותך״
״אני יכולה לראות אותה עכשיו בבקשה?״ אני מנסה להתיישב אבל הראש שלי מסתחרר ואני נשענת על קאי.
״תישעני חזרה אחורה ילדה יפה, את צריכה לצבור כוחות״ הוא אומר ומתעלם מהשאלה שלי.
״אתה אמרת ש -״ אני לא ממשיכה ואני עוצמת את עיניי.
״אמרתי שמה?״ הוא מרים את סנטרי כשאני שעונה על החזה שלו ואני מביטה אל עיניו בחיוך.
״שאתה אוהב אותי. התכוונת לזה?״
״אני אוהב אותך שדה שלי. את האישה היחידה שאי פעם אוהב״ הוא נושק למצח שלי. ״את כל היקום שלי״ הוא אומר בשקט ואני מסתירה חיוך.
״ואם מישהו ייקח אותי ממך?״
״אז הוא יפגוש את כל מדורי הגיהנום״ התשובה שלו מספקת אותי. אני יודעת שכשאני אהיה עם גבר אחר קאי יתחרפן. קאי יפגוש את כל מדורי הגיהנום ואני אהיה זאת שתגרום לזה.
״אני אוהבת אותך״ אני אומרת וזה מרגיש לי לא בסדר. זה לא חלק מהמשחק שלי. אני רוצה לבכות בשביל נטליה שהייתי, שהתאהבה בו ונזקקה לו כמו אוויר לנשימה, בשביל אותה נטליה שהוא פירק ונתן לה לרצות למות. היא כבר לא קיימת. אני רק ניקה עכשיו. ואותה ניקה שהוא יצר- תגרום לו למפלה הכי גדולה.
״ילדה יפה״ הוא מצמיד אותי אליו לרגע ארוך ומשכיב אותי חזרה על המיטה. ״אני לא משאיר אותך לבד היום, יש פה אוכל ששיין השאירה ואני אאכיל אותך. אני אדאג לך עד שתתחזקי שוב, את לא תהיי לבד יותר״ הוא מלטף את הזרוע שלי ומתרחק כדי להביא אוכל מהשידה. הוא חושב שזה כל מה שאני רוצה עכשיו, לא להיות לבד. הוא לא מבין שלא אכפת לי יותר, אני רק רוצה לגרום לו להפסיד. אני רוצה לנצח.