פרק 1

568 63 4
                                    

״בוקר טוב, ג׳וליאנה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״בוקר טוב, ג׳וליאנה.״

סברינה, העוזרת שלנו חייכה אליי שפתחה באיטיות את התריסים שגרמו לקרני השמש לדחור אל חדרי. ״בוקר טוב סברינה.״ מלמלתי אל תוך פיהוק. ״השעה היא שש וחצי, זו שעה שביקשת ממני להעיר אותך בה.״

לא עוד בוקר של בית ספר, אלוהים.

״תודה רבה.״ חייכתי כשקמתי באיטיות מייסרת מהמיטה הנוחה שלי. ״אין בעד מה, הארוחת בוקר תחכה לך למטה.״ אמרה סברינה כשיצאה מחדרי וסגרה לאחר את הדלת.

לאחר כמה דקות מצאתי את התלבושת שלי, התיישבתי מול השידת איפור המפוארת שלי, וידעתי שאני לגמרי הולכת לקחת את הזמן.

התחלתי את להתאפר, ולאחר עשר דקות פחות או יותר, דפיקות בדלת עצרו אותי מלהמשיך. ״כן?״ עניתי, ואימי נכנסה והתיישבה על מיטתי. ״בוקר טוב מותק, אנחנו צריכים לדבר, אבא מחכה לך למטה.״

היא נישקה את ראשי והביטה בי בחיוך מנחם. נאנחתי כשהנחתי את הסומק שלי וקמתי מהכיסא. ״אני כבר באה.״ אמא הנהנה וירדה למטה, על מה לעזאזל הם רוצים לדבר איתי?

כשירדתי במורד המדרגות הבטתי בביתי המפואר, זה מטורף לחשוב שבאמת יש לי כל מה שאי פעם ארצה בחיי. התיישבתי בשולחן האוכל הארוך שהיה מלא באוכל טעים.

הניחוחות הגיעו לאפי, התיישבתי בשולחן ומיד מיהרו למלא לי צלחת. ״בוקר טוב ג׳ולי.״ אבא חייך אליי ואמא התיישבה לידו. ״בוקר טוב אמא, בוקר טוב אבא.״

״על מה אתם רוצים לדבר איתי?״ שאלתי בסקרנות כשהתענגתי על האוכל הטעים. ״אוקיי, אז, ג׳ולי. את עוד מעט בת 17, אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לתכנן את מסיבת יום ההולדת שלך.״ נאנחתי.

מסיבת יום ההולדת שלי, בעוד שבועיים. המסיבות אצלנו, במשפחת ג׳ונסון... אלו מסיבות לא פרופורציונליות לאירוע שמתרחש בעליל. זה הולך להיות אירוע יותר גדול מחתונה.

״על מה חשבתם?״ אבא הביט באמא כנראה חיפש בעיניה סוג של אישור. ״חשבנו על נשף מסיכות, אנחנו מתכננים להזמין לא מעט אנשים, מה את חושבת?״ אמא שאלה, לא עפתי על זה, אך ידעתי שלא הייתה לי ברירה.

כשאת מגיעה ממשפחה במעמד גבוה, את חייבת להתאים את עצמך למעמד. ״בסדר.״ מלמלתי כשבעלתי את האוכל. ״ג׳וליאנה, קודם כל לבלוע, אחר כך לדבר.״ אמא נזפה בי וצחקקתי. ״סליחה אמא, אני חייבת לזוז לבית ספר.״

קמתי מהכיסא במרץ לעוף מהשיחה הזאת, אוסטין, הנהג הפרטי שלנו כבר חיכה בחוץ. ״שכחת משהו!״ אמא עצרה אותי בדרכי החוצה. חזרתי אחורה וחיבקתי את שניהם. ״להתראות מותק, יום טוב!״ אמא נישקה אותי בראשי.

״לא לעשות שטויות.״ אבא הזהיר וליטף את שיערי. ״בסדר! אני לא ילדה קטנה, תסמכו עליי.״ הם הנהנו, מיד יצאתי לדרכי. תוך כמה רגעים כבר ישבתי ברכב של אוסטין. ״בוקר טוב ג׳וליאנה.״

״בוקר טוב אוסטין.״ בירכתי אותו בחזרה והוא החל בנסיעה הרגילה שלנו לבית הספר. הנסיעה ארכה יותר זמן ממש שחשבתי, הפקקים שהיו בדרך היו נוראיים.

״להתראות ג׳וליאנה.״ הוא אמר רגע לפני שיצאתי מהרכב. ״להתראות!״ טרקתי את דלת הרכב והתקדמתי לרחבי בית הספר. ״ג׳ונסון!״ מיד שמעתי את קולה של הבחורה האהובה עליי בכל העולם, רייבן.

״ריי!״ מיד חייכתי והיא ישר קפצה עליי בחיבוקים. ״את לגמרי נעלמת שבוע שעבר, השארת אותו לבדי בבית ספר.״ היא צדקה, אך זה לא היה מרצון. ההורים שלי גררו אותי לחופשה לצורכי העבודה של אבי. ״מצטערת, זה בגלל ההורים שלי.״ נאנחתי. ״עוד מעט את בת 17! מה מתוכנן?״

״אני בטוחה שהולכים לתכנן לך את המסיבה הגדולה ביותר שקליפורניה אי פעם ידעה עליה.״ היא מכירה אותי יותר טוב ממה שאני מכירה את עצמי. ״את כנראה צודקת.״

״ההורים שלי מתכננים נשף מסיכות מטורף.״ עיניה בהקו מהתרגשות. ״כן! זה יהיה מושלם! אני כל כך באה.״ צחקקנו. ״היי, אל תתחרפני, אבל יש מצב שג׳יימס ממש מאחורייך.״ פאקינג שיט. כמובן שהתחפרנתי.

ג׳יימס... הבחור הכי לוהט שראיתי בחיי. ״תלכי להזמין אותו לנשף!״ היא דחפה אותי ומיד התנגדתי. ״רייבן לא! זה אפילו לא בטוח שזה קורה!״

אך זה היה מאוחר מדי כשהתנגשתי אל תוך חזה קשיח.

Mysterious rideWhere stories live. Discover now