ההתחלתה של הנקמה

Comenzar desde el principio
                                    

אבל אז! עלה לי הסימון ש.. שאני רוצה אותך! נסיתי כל כך להכחיש את הרגשות האלו.
נסיתי לא להיכנע לטירוף הזה, אז במקום להתמודד,,אז ברחתי! כי פחדתי!"

אני מקווה, שהמשחק שלי מספיק טוב.. נסיתי לחבר את הבריחה כסיפור אהבה אסורה.

עיניו של אדריאן נהפכו לפעומות.
שניה אחרי זה, משך אותי אליו לחיבוק.

״ידעתי.. ידעתי. שהמאמצים שלי לא התבזבזו לשווא. שבסופו של דבר זה הדדי!

אני אוהב אותך! אני אוהב אותך! את החיים שלי!"

״אבל אוצר קטן שלי! לא היית צריכה לברוח בגלל הסיבה הזו. אבל עכשיו כשאני יודע את הסיבה האמיתית שלך.
אני אדאג להקטין את עונשך.."

ולהגן עלייך". אמר תוך כדי שהוא מרים את פניי אליו ונותן לי רצף של נשיקות על שפתיי.

אני אצטרך לסבול את זה עוד קצת

¡Ay! Esta imagen no sigue nuestras pautas de contenido. Para continuar la publicación, intente quitarla o subir otra.

אני אצטרך לסבול את זה עוד קצת.
שפתיו התנתקו משפתיי.

בזמן שעיניו נשארו להביט לתוך עיניי החומות לעוד קצת זמן.
תוך כדי שהוא שולף מכיס מכנסיו את תיבת הטבעת.

״אתה.."

אדריאן פתח את התיבה ושלף משם את הטבעת ואחז בפרק כף ידי.

עיניי נהפכו לפעומות.
כשהטבעת הונדה לי על האצבע.

ברגע אחד, עיניי החלו לדמועה.
הדמעות האלו זה לא היה מתוך התרגשות אלא מתוך כאב ועצב. שאני שומרת כבר בבטן כבר הרבה מאוד זמן. ועכשיו, זה החליט לצוף לי.

כי ציפיתי לקבל את זה מהארוס האמיתי שלי, איתן. אבל עכשיו, איתן לא יותר מסתם אידיוט..

 אבל עכשיו, איתן לא יותר מסתם אידיוט

¡Ay! Esta imagen no sigue nuestras pautas de contenido. Para continuar la publicación, intente quitarla o subir otra.

פרצתי בבכי. מנגבת לעצמי את הדמעות.
נמאס לי כבר.. נמאס לי כבר מהכל! הבדידות הזאת.. היא מדכאת כל כך! ואני מתגעגעת להורים שלי.. ולאבא שלי.

אדריאן ניגב לי את הדמעות מתחת לעיניי.
״אני נרגש בדיוק כמוך." אמר בחיוך רחב.

הוא מעז עוד לחייך? אחרי שהוא פאקינג הרס לי את החיים!

אדריאן תפס בשתי כפות ידיי ומקריב אותם לשפתיו.
״אדריאן.. בתור ארוסתך. אני רוצה להעניק לך מתנה קטנה ממני."

״מתנה?"

״כן משהו קטן ממני.." אמרתי לו בחצי קריצה ומזיזה את שתי ידיי באלגנטיות מידיו.

״אז נתראה מחר ב9:00 בבוקר, אהובי".
אמרתי וגוררת אותו מחוץ לחדרו וטורקת עליו את הדלת.

אוקיי יש לנו את זה!

התקדמתי לכיוון שולחן העבודה. תולשת לי דף ולוקחת לי עיפרון. גררתי את הכיסא ומתיישבת עליו.
בסדר, הגיע הזמן לעבור לשלב הבא של התוכנית שלנו.

חיוך זדוני החליק על שפתיי.
״אז, למה לא בעצם.."

————————————————————

אז מה אנדראיה זוממת?🤔
מה אתם חושבים שיקרה בפרק הבא?🫣

מה דעתכם על הפרק של היום?
אשמח שתגיבו זה נותן לי המון מוטיבציה להמשיך לכתוב לכם🥰

רף: 10 הצבעות 💫 ו10 תגובות❤️ ומי שעדיין לא עוקב אחריי אז בזריז. 🤩

תחת שליטתו 18+ Donde viven las historias. Descúbrelo ahora