תחת שליטתו 18+

באתי להתנצל

שיזיז את היד..

״להתנצל?" שחרר

״אני לא חושבת, שזה בדיוק יועיל כל כך עבורי מבחינת הרבה מאוד דברים.. "

״אני מבין.." אמר והתיישב על הברכיים ממולי.

״אבל, בכל אופן.. אני רוצה להתנצל מפנייך.. גם אם תקבלי את זה וגם אם לא. אז, אני רוצה לפחות לעשות את השתדלות שלי עבורך..."

״את השתדלות שלך? אתה חושב שאוכל בכלל להקשיב למה שיוצא לך מהפה!? ..

״גם אם אסלח לך אי פעם בחיים שלי.. על מה שעשית.
זה כבר ‏לא ‏יהיה אותו הדבר! אתה לא מבין!?"

״למה לא?"

״אל תשחק אותה טיפש! אתה יודע טוב מאוד, למה לא!"

״למה? כי יש לי רגשות ולך אין.."

״מה? מה הקשר בכלל!!?
הסיבה היחידה לכך זה, שאתה כבר לא תראה אותי בתור אחותך.... זה למה!" אמרתי והסטתי את פניי הצידה.

״מממ אני מבין.." אמר באנחה.
ואיך את רואה אותי עכשיו?"

שאל אותי בזמן שאצבעותיו טיילו להם על הירכיים שלי ומרים את פניו ממולי מעלה.

״למרות הבוקר הזה.. עם כל הכעס שלי אליך והגועל שלי ממך ולמרות הכל!

אתה עדיין אחי.." אמרתי וסגרתי את שתי כפות ידיי לאגרופים. מתאפקת לא לבכות.

״ועכשיו כרגע, עבורי אתה רק אחי הגדול.. ותו לא."

כשפתאום, הרגשתי כבר את גבי פשוט הוטח על המיטה.
סף של דמעות עלו מעל קו עיניי.

עיניי נעשו המזועזעות כשהן הבחינו אותו עולה מעליי ואוחז בחוזקה בפרק כף ידי.

כך שלא אוכל לזוז.

״אתה** חסר כל גבולות.." מלמלתי בזעם בזמן שאני מנסה לנער את פרקי כף ידיי בכל כוחי מאחיזותו.

״תגיד?? לא אספיק לך הבוקר!? מה עכשיו אתה רוצה..?
חשבתי שאמרת שאתה באת להתנצל לא? מה קרה עכשיו, אתה מתחרט!?"

״אני לא התחרטתי על כלום, מתוקה שלי.
אני באמת באתי להתנצל.."

״קודם כל, לפני שאתה בוחר להתנצל מפניי..
כדאי לך קודם כל.. להתחיל מי זה שתשחרר לי את הידיים!"

״גיחוך: לשחרר לך את הידיים? אני דווקא דיי אוהב את זה שאת בפוזה הזו..."

״לך לעזאזל**!"

״היי ובכל זאת, באתי להתנצל על משהו..
וזה על כך, שנתתי לעצמי פשוט לתת לך לברוח ולא לסיים את מה שהתחלתי והשתוקקתי אליו כל הזמן הזה."

מצחקק* ״אבל, עכשיו."
את לא שמחה לראות אותי, אנדראיה? לראות את אדריאן שלך.. לא?"

לא, הוא פשוט השתגע לגמרי.. אני, כבר לא מכירה אותו.
זה לא אדריאן...

״אתה לא שפוי.. ועכשיו, אם לא תשחרר אותי עכשיו ברגע זה.. אני אדע לצרוח חזק כל כך.. עד ש**!"

״הו.. עוד יותר טוב עבורי..."

״מה?!"

״לא.. די!!
תפסיק! בבקשה תלך ממני.. אני מתחננת תעצור!."

בלי התרעה מוקדמת.
הרגשתי כבר, את גופו העיליון פשוט נוחת עליי ‏בבת אחת.

״כן.. כן תצעקי.. אף אחד ממלא לא יבוא להציל אותך.."
אמר ושיניו ננעצו לקצה צווארי בחוזקה.

״אאאאא!!"

התחלתי לפרוץ בבכי, מייאוש.
כואבת לי הבטן.. ויש לי סחרחורת..

הצילו..
התפללתי בכל ליבי שמישהו יבוא ויציל אותי.

המשכתי לבכות ולבכות באומללות. בידיעה שאולי? זה סופי.
אני מפחדת מידיי.. אני לא מצליחה לזוז.

אבל, אני לא רוצה לשכב איתו..

————————————————————

פרק שביעי, אהובים שלי:) מקווה, שאהבתם את הפרק של היום. כי אם כן, אז אל תשכחו לפרגן לי בתגובות.

אם תרצו שאמשיך..

רף: 10 הצבעות 💫 ו10 תגובות❤️
נ.ב מי שלא הגיב עד עכשיו אשמח שתגיבו. שאדע שאתם חיים לפחות 👀