תחת שליטתו 18+

הטעם האסור מתוק יותר

שפתיי שאבו את שפתייה ולקקו את לשונה.
אחח, הטעם האסור הזה.. היה כל כך ממכר. שרציתי..

נקישות בדלת**

״אדריאן! אדריאן!"

נו, תפתח לי את הדלת.. למה אתה לא עונה לי!?
זאת אנדריאה.."

״כל כך רועש.."

פקחתי לאט לאט את עיניי בתשישות רבה. התרוממתי מהרציפה כשאני מעביר את כף ידי מאחורי עורפי ומרגיש את החצי השני תפוס. התקדמתי לכיוון הדלת ופתחתי לאנדראיה את הדלת, חצי רדום.

"תגיד, כמה זמן לוקח לך לפתוח לי את הדלת!? אני כבר איזה חצי שעה מחכה לך בחוץ!" צעקה סוערת ודוחקת אותי הצידה.

ונכנסת. "אנדריאה, מה את עושה פה?"

"האם חייבת להיות סיבה? לבוא לבקר את אחי.."

"טוב, זה היה נחמד יותר מצידך אם יכולת פשוט להודיע לפני שאת מגיעה.."

"אני מעולם לא הייתי צריכה לקבל ממך שום אישורים. מתי לבוא ומתי לא לבוא! ואם אני כל כך מפריעה.. אז אני פשוט אעזוב אותך לנפשך." אמרה בפרצוף נעלב. מתקדמת לפתח הדלת.

"בכל אופן, רק רציתי לשתף אותך שאני בקרוב עומדת להתחתן עם איזה מישהו שההורים שלי סידרו לי. ואני יותר מאשמח אם תוכל להיות הכומר שלי ולקדש אותי.."

"לקדש אותך..!? את עושה ממני צחוק, נכון?" אמרתי חצי מתלוצץ.

"לא, אני לא צוחקת איתך.. אני באמת רוצה שאתה תקדש אותי." אמרה בחיוך חצי נבוך שמרוח לה על השפתיים.

היא כל כך נרגשת.. אבל, היא רק בת 16.. לא?

"תגידי, את לא קצת קטנה מדי להתחתן?"

אנדריאה נזרקה על הספה. "כן, זה אולי קצת צעיר מדי.. אבל, אתה לא הייתה אומר את זה אם הייתה פוגש אותו.."
אמרה נרגשת ונלהבת. מתגלגלת על הספה בפנים אדומות.

"אם את אומרת.."
לעזאזל**

הדלקתי מצית ומכבה מתסכול.
למה.. למה? אני לא מסוגל לשמוח עבורה..

מתחתי את הלסת ועוצם את עיניי. בכל אופן, החתונה הזאת חייבת להיות מחוץ לתחום!

————————————————————

פרק שני, אהובים שלי:) מקווה, שאהבתם את הפרק של היום. כי אם כן, אל תשכחו לפרגן לי בתגובות.

רף: 6 הצבעות 💫 ו6 תגובות ❤️