היא הלכה ללוקר שלה וליקקה את פס הכסף. היום היה טעם של כפות רגליים, כאילו שהבוקר הזה לא היה יכול להיות יותר גרוע!

"נחשי מי אני" מישהו כיסה לה את העיניים, היא זיהתה את הקול הזה מייד.

"היי קיף" היא אמרה לו באדישות והוציאה את הספרים שהיא הייתה צריכה מהלוקר שלה.

"מה שעשינו אתמול היה אדיר" הוא אמר לה בהתלהבות "ואפילו לא תפסו אותנו"

"אנחנו צריכים לדבר" היא אמרה לו ברצינות וגררה אותו לתוך פינה חשוכה שלא ישימו לב אליהם.

"הכל בסדר לין?" הוא שאל אותה.

"אנחנוצריכיםלהיפרד" היא אמרה בבת אחת.

"אנחנו צורכים פרד?" קיף שאל אותה בבלבול.

"אנחנו צריכים להיפרד" היא אמרה לו כמעט בלחישה, מוציאה את המילים שלה לאט מהפה.

"למה?" הוא שאל אותה בעיניי כלבלב שגרמו ללב שלה לכאוב עוד יותר "היה לנו ממש כיף אתמול בלילה"

"אתה לא תבין" היא אמרה לו "אנחנו פשוט סיימנו"

"זה בגלל אח שלך" הוא הטיל עלייה את הפצצה בבת אחת "בגללו את נפרדת ממני?"

"תראה, אתה אולי אף פעם לא תבין אותו אבל הוא תמיד היה שם בשבילי נגד ההורים שלי, הוא היה איתי גם באקסיליום" היא אמרה לו "אז אני פשוט מכבדת את הדעה שלו יותר משלך" 

"בסדר" הוא אמר לה כאילו כל השמחת חיים שלו התנדפה בבת אחת והוא הלך משם, משאיר את לין עם לב שבור.
-----‐---------------------------------------------------

זאת הייתה שעת ערב נעימה, השמש כמעט שקעה וצבעה את השמיים בגוונים של וורוד וצהוב, רוח ערב נעימה נשבה דבר החלונות הפתוחים לחדר של לין.

היא שמעה ברקע מוזיקה שאימא שלה הלחינה (שהייתה נשמעת במידה ממש מטרידה כמו hello  של אדל) ושהתחילה לצייר ציור על הקנבס.

היא ציירה פרצוף של נער יפיפה בעל שיער זהוב ועיני תכלת מושלמות, נער שהיא אהבה בכל ליבה אבל הגורל גזר עלייה להיפרד ממנו.

טאם יצא עם ווילי לעשות משהו וטירגן היה צריך ללכת לברבור השחור. אז לין נשארה לבד בבית.

בדיוק שהיא סיימה את הציור שלה היא ראתה את אותו בחור מהציור שלה דופק על החלון של החדר שלה. הלב שלה נכנס לסערת רגשות.

"מה אתה עושה פה?" לין שאלה את קיף בזעזוע. מה הוא עשה שם בשעה כזאת? ומה אם טאם יחזור פתאום ויתפוס אותם?

"אני מצטער לינלין" הוא אמר לה בכינוי החיבה שתמיד היה ממיס לה את הלב והמיס לה את הלב גם עכשיו "אבל אני לא יכולתי לעבור את היום הזה בלי לראות את הפנים שלך"

"קודם תיכנס ואז נגיע לווידוים הקורעי לב" היא אמרה לו ומשכה אותו לחדר שלה.

לין נפלה על הרצפה מהתנופה וקיף נפל עלייה. הפנים שלהם היו כל כך קרובים שלין יכלה לספור את הריסים שלו. היא הסמיקה בטירוף ודחפה את קיף מעליה.

"אתה יודע שאם טאם יתפוס אותנו הלך עלינו?" לין שאלה אותי וקמה.

"לא אכפת לי מאחיך המעצבן" הוא אמר לה "אכפת לי ממך"

"גם לי אכפת ממך" היא אמרה לו והתרקבה אליו.

"אמרו לך כמה את יפה בשעה הזאת של היום" הוא אמר וליטף את לחייה. המגע שלו גרם לליבה לדהור וללחיה להסמיק.

"אמרו לך כמה המשפטי פתיחה שלך צולעים" היא שאלה אותו וכרכה את ידיה סביב צווארו.

"אח שלך לא יכעס?" הוא אמר והסתכל עלייה בעיניי התכלת המדהימות שלו שלין תמיד טבעה בהן.

"קיבינימט עם אחי" היא אמרה בהפגנתיות ועשתה משהו שהיא הייתה צריכה לעשות הרבה זמן. היא נישקה את קיף והוא נישק את לין בחזרה.

הנער הבלונדיני והנערה עם השיער השחור המדהים התנשקו לאור השמש השוקעת. כמו אהבתם ששוקעת בלבבות אחד של השנייה.
*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*

מה דעתכם על הפרק הזה? אשמח לשמוע אם אהבתם או לא?

ומוזמנים להציע שיפ לטאם...

חג סוכות שמח!

שיפים מזעזעים משומרת הערים האבודות! Where stories live. Discover now