ספר החפירות של קיילי וזואי!

#1 - הכריכה (זואישה מתעקשת...)

"טוב נו פסדר. רוצה הארי? קיבלת הארי" זואי נופפה בשרביטה ועל הכריכה הופיעה חולצה עם הדפס של הארי סטיילס "טוב לך?"

"לא! אני רוצה הארי של גולדן!" קיילי אמרה, רקעה ברגלה, ונופפה בשרביט בעצבנות. ההדפס נהפך להיות הדפס של הארי של גולדן.

"וואו, קיילי, צדקת זה באמת הופך את החולצה לטובה יותר!" זואי אמרה מופתעת והתחילה לזמזם בקולי קולות את גולדן.

"למה ציפית?" קיילי גיחכה. "זה הארי של גולדן."

"נכון, יש את הארי, ויש את הארי של גולדן," זואי הפסיקה לקפוץ והסכימה עם קיילי.

קיילי הסכימה בחיוך קטן והנהון ראש, הרימה את שרביטה, נופפה בו פעם אחת והופיעו פרחים צהובים על החולצה.

"אבל רציתי כחולים!" זואישה אמרה.

"בסדר, אבל אני לא מוחקת את העבודה וגם את לא!"

"ווטאבר," זואי גלגלה עיניים ביאוש והוסיפה על המאמ ג'ינס נגיעות פרחים כחולים. (אין שום קשר ללארי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! צהוב והארי. צהוב זה קיילי. הארי זה הארי. ואני הארי נועדנו להיות)

קיילי גלגלה עיניים אבל לא הורידה את הפרחים הכחולים מתוך עצלנות טהורה. "ועכשיו.... לטאץ' הסופי! נעליים!" קיילי עצרה רגע לחשוב. "המממ זכוכית זה מיושן ושל אוליביה ווילד ה--- נכון, יש פה ילדים סליחה," קיילי אמרה למבטה הזועם של זואי. " אז אממ מגפיים גבוהים? לא אבל זה לא הולך טוב עם המאמ! מה את אומרת על דר מרטינס, כריכונת?"

"זה... טוב?" הכריכה אמרה

"מצוין!" קיילי צהלה, נופפה בשרביט שלוש פעמים והנה לרגלי כריכונת נעלי דר מרטינס צהובות ומגניבות עם סלוגן שחור של 'הספר הזה הוא מיינד בלווינג. ליטרלי.'

"תודה פיות טובות! עזרתן לי מאוד!" הכריכונת אמרה נרגשת וחיבקה את קיילי וזואי.

"אווו תודה." קיילי אמרה מרוגשת עד עמקי נשמתה. "אבל מכתבי מעריצים ומתנות נא לא לשלוח בין השעות שתיים לארבע. חוץ מזה כל השאר - בייחוד אם זה זהב ויהלומים - יתקבל בברכה."

" גם כסף יעזור, אבל כן, אז אנחנו שונצו"ת," זואישה אמרה מותשת מהקסמים.

זואי התמוטטה על הרצפה נוחרת ולאחר שתי שניות שינה התעוררה בקפיצה, שרה בקולי קולות את גולדן." טה דה דה דה אנד איי נואו דאט יורסקארד ביכוס איימ סו גולדן"

קיילי גלגלה עיניים. "זואישה לא עכשיו! אנחנו נאחר לדילן אובריין!!! צריך לראות את הסרט שלו הרץ במבוכים או משהו. למי אכפת כל עוד יש שם את דילן????"

"לי אכפת," זואי מלמלה בצד וקיילי התעלמה.

"איך האודם שלי, הוא בסדר?"

זואי נאנחה. "פשוט מושלם," היא גלגלה עיניים. "את יודעת שאת לא באמת תפגשי אותו כן, אנחנו רואות את זה מהמחשב בחדר שלך!"

"שקט! יש לי דייט עם דילן אובריין עכשיו, ואת יכולה לא לבוא!"

"נע, אני באה. גם ככה רוב מה שטוב שם זה השיער של מינהו." זואי נתקלה במבטה של קיילי. "ודילן אובריין, כמובן." הוסיפה בגלגול עיניים.

"אני יודעת, אבל שלא תעזי לגנוב לי אותו!"

"לא, לא, כולו שלך."

"אממ סליחה, פיה צהובה? מי זה דילן אובריין?" הכריכה שאלה בחשש.

"אה, רק השחקן הכי חתיך. אבר" קיילי ענתה לה. "לא שהוא ישים עלייך, כן? אל תתאהבי לי בו, הוא שלי - ורק שלי - ולמה שיסתכל עלייך בכלל?" הכריכה ברחה בדמעות. קיילי וזואי התעלמו.

"אבל מה עם הארי סטיילס?" זואי שאלה את קיילי.

"נו באמת, הארי סטיילס לא שחקן. הוא זמר. תתמודדי."

"אבל הוא גם שחקן!"

"פחות. אבל אנחנו עדיין הולכות לקולנוע ברגע שמיי פוליסמן יוצא."

"טוטאלי," זואי אמרה.

"טוב נו בואי מהר! הדייט שלי עם דילן אובריין מתחיל עוד חמש דקות!" קיילי תפסה בידה של זואי, נופפה בשרביטה פעמיים ושתיהן נעלמו בקול נפץ - משאירות אחריהן נצנצים צהובים - להמשך המסיבת פיג'מות שלהן והדייט של קיילי עם דילן.